יום קשה עובר על כוחותינו.

עזבה ת'בית בגיל 12 ,

אמרה, זרקת את אבא שלי מהבית,

גם אני הולכת.

מיותר לספר מה קרה לי בגוף,

מה קרה בנשמה.

היום בת 15 וחצי,

שנים של עליות וירידות חדות.

היא מסכמת את הגירושין:

אבא חצי הכוס המלאה.

את חצי הכוס הריקה.

ואז יוצא השיר הזה לאור,

וכל פעם שאני שומעת אותו,

לא משנה איפה אני,

אני קורסת מבפנים.

אני קורסת מבחוץ.

לא כועסת.

רק קורסת.

זאת הבת שלי שצורחת בפזמון,

אני שומעת אותה,

אבל היא לא תחזור אלי,

לנצח היא תעניש אותי !

http://www.youtube.com/watch?v=k-ImCpNqbJw

הייתי רוצה שתשתפו אבל,

אם ראובן יראה את הדיון,

הוא יגיד שזה לא שייך לקהילה הזו,

(בקהילה ההיא שומם מוות),

ואני מרגישה יותר כאן.

אז אולי לא תשתפו... שלא ימחוק..?

ואולי עוד יהיה לי קשה ואני אמחוק אותו בעצמי.

לידר, הרבה אנשים פורקים פה את כאבם אחרי הגרושים במיוחד בנושאים שקשורים לילדים ורובן לא מוחק את הדיונים ואנשים משתתפים.

כל מה שיש לי להציע לך זה חיבוק וירטואלי וכוכב על ששיתפת בכאבייך.

בתקווה לעתיד טוב יותר

לידר, יש כאן לא מעט הורים שיכולים לספר לך על התרחקות הילדים מהם, ועל התקרבות מחודשת, עם הזמן.

ילדים להורים גרושים הם פגועים וכועסים, ואת זה הם מוציאים על הקרובים ביותר, מה גם שבעיניהם אנחנו הגורם לרע הזה שהבאנו עליהם.

נסי לראות את זה כך: הילדה, בגיל רגיש של התבגרות, גיל זועם ממילא, עושה את זה לא נגדך, אלא עבור עצמה. לי זה סידר המון ביחסים שלי עם בתי, כי מאז שתינו באותו הצד :-)

קוראים לזה גיל ההתבגרות.

ההורמונים משתוללים שם.

גם ככה קשה לה עם עצמה כרגע.

היא בדיוק מתחילה לגלות את עצמה בכל מיני מובנים.

ותאמיני לי הבנים שבסביבה לא הופכים את החיים ליותר קלים.

היא לא באמת מתכוונת למה שהיא אומרת.

יבוא יום היא תגדל ותתפקח ותאמר לך תודה שהיית שם עבורה.

בכל זמן ובכל רגע נתון שהייתה זקוקה.

ואז היא תבין שאין טעם לתחזק מערכת שיקרית בשביל הילדים.

ולפעמים בשביל הילדים עדיף שאבא ואמא לא נמצאים ביחד.

ואת תאכלי את הקש כרגע כי אין הרבה מה לעשות

בסופו של דבר ולטווח ארוך זה השתלם.

הייתי שם ואני יודעת בדיוק על מה את מדברת....

היא אמנם התרחקה ומתרחקת אבל את תהיי שם תמיד בשבילה כי היא עוד תחזור...לאט לאט...עם הרבה גישושים ומבחני אמון שהיא תערוך לך, תמיד תתני לה להבין ולדעת שאת שם בשבילה ושמעולם לא נטשת אותה גם אם בחרה להתרחק.....

עכשיו היא לא מרגישה את זה אבל אוטוטו היא מתבגרת, נרגעת וקולטת שאמא יש רק אחת! ! ! !.....

לידר מקסימה,

מנהיגה גידלת לך בבית.  ילדה שיודעת להיות חזקה בשביל עצמה, היא נאלצה לבחור כדי להישאר שלמה.

יש לי הרגשה ששתיכן אמיצות ודעתניות ושאת תמצאי את הדרך לליבה.

 כמו שכתבו לך, זה לא נגדך, זה בעד עצמה. היא לא מסתובבת ברחובות, היא לא נעלמה, היא בחרה בחירה שכואבת מאוד, אבל הפגינה עוצמות לעצמה ולסביבה, אילו היא הייתה פאסיבית, היה גם מקום לדאגה.

 זה כמו להיות ליד הכספת, לנסות לגלות את הקוד ורגע לפני הוויתור הכספת נפתחת. אל תוותרי...

את  שאפת לעצמאות שלך ובאופן ציני משהו, גם היא לשלה דרך אותו מקום. שתיכן בחרתן, באותה נקודת זמן. היא לקחה מה שאת השארת, היא למעשה לקחה את התפקיד שהיה שלך, היא מעין ממשיכת דרכך. שלא במודע.

ברגע שתשחררי אותה מהעול, בתוכך פנימה, יימצא גם הקוד הסודי.

אני מתארת לעצמי שהכאב עצום,  ייתכן וחלק ממנו תוכלי להמיר באושר ענק. שכן  גידלת  ילדה שמסוגלת לבחור, להיות עקבית ולא להתמוטט...היא הכי הילדה שלך.

הדיון הזה רלוונטי למקום הזה יותר מכל, הוא מתייחס לזוגיות, אולי זו החשובה מכל.

שולחת לך את אהבתי ומרגישה שמשהו טוב עתיד לקרות ובקרוב.

היא שרה עם P. Diddy?

ובפינת הכשרון הצעיר, הלהקה של הבן שלי (הוא הרזה עם הגיטרה, לא

הסולן השמן):

http://www.facebook.com/pages/Clover-Jack/204244376256752?sk=app_203351739677351

חיבוק גדול.

צטט: דורון א.פ. 2011-07-05 14:35:02

היא שרה עם P. Diddy?

 

ובפינת הכשרון הצעיר, הלהקה של הבן שלי (הוא הרזה עם הגיטרה, לא

הסולן השמן):

 

http://www.facebook.com/pages/Clover-Jack/204244376256752?sk=app_203351739677351

לא נפתח יקירי.

מסך עם שם השיר והמוזיקה ברקע.

תמונה לא נפתחה.

צטט: לידר68 2011-07-05 15:21:38

צטט: דורון א.פ. 2011-07-05 14:35:02

היא שרה עם P. Diddy?

 

ובפינת הכשרון הצעיר, הלהקה של הבן שלי (הוא הרזה עם הגיטרה, לא

הסולן השמן):

 

http://www.facebook.com/pages/Clover-Jack/204244376256752?sk=app_203351739677351

 

לא נפתח יקירי.

מסך עם שם השיר והמוזיקה ברקע.

תמונה לא נפתחה.

http://www.youtube.com/watch?v=y0mNM_3lams

תודה לכולכם,

יש בי  הקלה שפרקתי.
אני תמיד מצטיירת כחזקה וכקשוחה,
וככזו, אני לעיתים מקבלת תגובות כאילו שאני מחוסנת להכל.
ולא תמיד מבינים שיש המון רגש וגם כאב בתוך המעטה הזה.
אני שמחה שיכולתי לצעוק את הכאב שלי כאן.

באשר לביתי,

ילדה יפה שלי,
ילדה כואבת שלי.

ילדה מיוסרת שלי,
מי יתן ויבוא יום והיא תוכל לעזור לעצמה.
יום בו היא תהיה מספיק חזקה ופתוחה להקשיב לעצמה,
להבין שכל מה שהיא עושה לי/לה  בשנים האחרונות ,

זה לצעוק:

אני מתגעגעת הביתה אמא,
אל זרועותייך, אמא.
אבל אין לי אומץ, אמא,
 לדרוש אותך אמא.
לבקש אותך,
לקחת  ולקבל את מה שמגיע לי.
מגיע לי אמא.
תחבקי אותי , אמא.