צטט: liorony 2011-07-06 20:19:43
צטט: ר ו נ י ת 2011-07-06 20:04:23
כאן הבעיה איתנו, כבר על ההתחלה אנחנו רוצות את כל הביצים עוד לפני שבאמת בדקנו עם עצמנו אם זה זה הדבר שאנחנו רוצות.
לפעמים צריך לאפשר לחיים לזרום ולהינות ממה שהחיים מציעים לנו, קרי הדרך, ולא להיות עסוקים באיסוף ביצים.
רוניתי
בואי נניח שאת אחרי הבדיקה. אך את לא חשה שהוא במקום הזה, שפיו וליבו אינם שווים.
כמה סיפורים אנחנו מספרות לעצמינו? רציונליזציות מפה עד להנולולו.
את במחויבות מלאה. אבל רק את. מוכר ?
יכולה להיות אותה סיטואצייה אבל הפוכה. גבר מחוייב ואישה לא ממש.
ה"אופציות" ששומרים בצד...הם לא בהכרח נחלת הגבר בלבד.
כל אחד מאיתנו מתנהל בצורה אחרת,
רק על עצמי לספר ידעתי ... כשאני בודקת משהו/אופציה דברים אחרים נוספים מהצד לא מעניינים אותי, כולי שם, אבל זו אני ויש את אלו שעדיין לא סגורים על עצמם ובמקביל בודקים אופציות נוספות ולהם זה בסדר.
אחרי חודש חודשיים של גישוש את יכולה רק לדעת על עצמך אם את רוצה להיות שם או שלא, את אמורה להרגיש זאת, ואם מרגיש לך שהעומד מולך פיו וליבו אינם שווים - עשי עם עצמך חשבון האם מתאים לך להישאר שם או שלא, אם לא - נקסט, ממשיכים.
יודעת ובטוחה שישאר שם כאב, אבל כל צמיחה מלווה בכאב, הוא זה שמעלה אותנו מעלה, משדרג ומצמיח.
/null/text_64k_1#