אולי הם היו חיוביים למשק במובן הפעילות הכלכלית שלה, אבל יצרו או האיצו תהליכים של התפוררות חברתית וקיטוב חברתי- כלכלי, שמפוררים את החברה והמדינה.
מצד שני, כבר במלחמת לבנון הראשונה החלו הטענות של אבדן הסולידריות החברתית ואבדן רשת בסטחון החברתית הכללית- טענות שהלכו והתחזקו במהלך השנים, והדוגמאות להן נהיו יותר ויותר בוטות
לא חשוב אם זה חיסול ספריות צבוריות מטעמי תקציב (וע"י זה הכרחת משקי הבית הקוראים לרכוש את כל הספרים שלהם או רוב הספרי שלהם בכוחות עצמן - כשצדה השני משמעו הדרת המשפחות וילדי המשפחות - שאין ביכולתן או זה לא מספיק חשוב להן - מקריאה, או שרותי תרבות אחרים שהיו נגישים יותר בעבר {וטיפש עיוור או מתחסד הוא כל מי שלא מבין את המחיר החברתי תרבותי הכבד שכולנו נשלם על הגברת הבוריינות והטמטום בעם - העיקר שהילדים "שלנו" בסדר.}), עבור דרך שרותי טיפת חלב והשרותים הרפואיים בבתי הספר שנשארו למיטיבי לחום בממסד - והודרו מאלה שאינם לחמים טובים כאלה, וכלה במלחמת הקוטג' האחרונה שבמהלכה נחשף גודל החמס האוליגופולי הכללי שאנחנו רק חשים אותו ולא מיודעים אליו מילולית ומספרית בכל יום.
כל זה הוא רק הרקע לצמחית התודעה שכל אחד לעצמו ואין יותר אחריות שלטונית ושום אצילות לא מחייבת [ ראה בריחת נכבדי השלטון המקומי במלחמת לבנון השניה והפקרת העורף הן על ידי השלטון המקומי והן על ידי השלטון המרכזי] - ומי שלא יצבור כסף לא יוכל לקבל דיור, שרותי בריאות או חינוך ראויים - ומכאן שהוא יהפוך עד מהרה ללא יוצלח וחסר חשיבות.
והיפוכו במי שצבר והרבה - ולא חשובה הדרך - ואולי אף ככל שנכלולית ועקומה הדרך - כך ייטב.
אני חוששת שאין היום ספק שהמדינה אינה מתנהלת ע"י העם למען העם.
מדינה שיש בה רק מעמד עשירים/ אצילים / שליטים, ומנגד ההמון הבועט [גאה או לא גאה] - אינה מדינה דמוקרטית יותר, אלא אבולוציה ברוורס אל ימי הביניים הפאודליים או אל רומא הדו מעמדית
השאלה מאיפה התחיל המדרון החלקלק הזה - אינה מפסיקה לכוסס בי.
יכול להיות שזה מובנה מראש במערכת השלטונית ומוסתר כל כך בכח האנידוקטרינציה שאנחנו גדלים בתוכה, עד שהברור מאליו נהפך בלתי נראה.
הוספת תגובה על "נערי האוצר הביתה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה