נמצא בקרקס ורואה פילון קטן, ללא עור המכסה על גופו.

הוא ורדרד כולו ובשרו חשוף, ללא שום הגנה.

הפילם מתחילים לצעוד והוא מצטרף לצעדה,

כשמנגד קהל רב צופה בו בלגלוג ושואג מצחוק.

הפילון עוצר מלכת ומתחיל לבכות.

אני מרגיש עצב עצום כאשר אני רואה את הפילון

וחמלה גדולה מתעוררת בי.

אני רץ לחבק את הפילון, אבל נזכר שאין לו עור

וכל חיבוק שלי יכאיב לו יותר. אני מתיישב לידו

ומלטף אותו בעדינות רבה. הפילון מביט היישר

לעיניי ויש במבט שלו המון אהבה והכרת תודה.

הוא מחייך אליי, ואני מרגיש כאילו מצאתי את עצמי.'

מתוך הקדמה ל'אדם רגיש מאוד' לצמוח כשהעולם מציף אותך;

.

מהו המבט? מהיכן מביטים? האם אנו מביטים

או אולי אנו מסתכלים ומסתלקים...

אולי, כל תא ותא בגופנו הוא 'עין'

האם מישהו המביט אל תוך עיניי 'רואה' אותי בהכרח?

מה זה לראות?

האם ניתן לכמת רגש? לראות רגש? לשקול רגש?

מה זה מעט? מה זה הרבה?

מה זה בכלל לא... יש דבר כזה?

מה נמצא שם מתחת לעור?

מה זה ללגלג? האם נולדנו מלגלגלים ושואגים מצחוק?

כך גם אני מרגישה, כי כל תא ותא בגופנו הוא עין" לראות זה להרגיש! .. המשך עוד יבוא... אני מרגישה כמעט מוצפת... שוב נוגע בי בשכבות מאד עמוקות בתוכי.... לראות זה להרגיש להרגיש זה לראות... והלב שלי דופק חזק...

צ"ה,

 

ההתבוננות יש בה מן התבונה, מן ההבנה, מן הבינה. התבוננות שאינה הסתכלות או שכלתנות. התבוננות שמביאה את הרגש שיש רק בבינה. תודה על חומר למחשבה.

עַיִן בֻּבָּה.

עוֹצֶמֶת עַצְמָהּ

וּפוֹקַחַת

לֹא לִרְאוֹת

כָּל מַה שֶּׁרָאֲתָה.

וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכֵּן חָשׁוּב

מַה שֶּׁאַתְּ רוֹאָה

בְּתוֹךְ הַלֹּא נִרְאָה

שיִנְשֹׁם בָּךְ

וְיִגְדַּל.

כְּמוֹ שֶׁחָשׁוּב

מַה שֶּׁאַתְּ רוֹאָה

בְּעֵין הַלַּיְלָה

כְּשֶׁהַתִּינֹקֶת בּוֹכָה

דַּיְסָה

מזי