ארוע לא צפוי, שהתגובה הראשונית זה לקפוא ולהתבאס.

בזמן אמת הייתי עושה פאוז לחשיבה מהירה כי זה ממילא כבר קרה.

מה שנותר זה לזרום על הצד הטוב ביותר ברמת האפשרות, ולהתמקד ברצון המשותף שלך ושל ביתך, לחגוג לה את יום הולדת בהכי טוב ושמח, ולשים בצד לרגע שניים  את " ההפתעות "עזות המצח והשגת הגבול.,ולטפל בזה אחרי החגיגה.

מי שמראש בא לקלקל את השלווה ,דינו ששלוותו תופר.

מתוך הנחה כי אין לך בן זוג כרגע, אני חושבת שהיית נוהגת אחרת ו/או מרגישה אחרת,

אילו היית עם בן זוג לצידך במסיבת יום ההולדת של בתך.
לעניות דעתי, הלבד שלך מול הזוגיות שלו גרמו לך להיות פגיעה יותר מן הסתם
בסיטואציה כה רגישה.

אדרבא, במקום לראות זאת כ"הפרת שלווה במזיד", ראי זאת מנקודת מבטה של בתך,

שלבטח לבה התמלא שמחה כשהוריה השתתפו בשמחתה.

מניסיון, עד היום בני מזכיר לי "נשכחות" בעניין דומה, ואני לעולם אכה על חטא,

שדווקא במסיבה הכי חשובה בחייו, אביו נעדר בשל גחמות/דרישות של אחר...

שלא ידע להביט נכוחה ולהתחשב ברגשותיו של בני.

ואני...מכה על חטא, כי "התקפלתי", ואי אפשר להחזיר הגלגל אחורה.

היי מאושרת שזה התאפשר על אף הנסיבות.

אני הייתי מקבלת אותם באהבה רבה . מצווה חשובה היא לארח . אם אבא של בתך בחר לבוא עם זוגתו סימן שהוא אוהב ומכבד אותה ועל כן את צריכה לכבד את רצונו .

אבי לא היה בארץ ב25 השנים הראשונות לחיי. בארבע השנים האחרונות הוא למרות שהוא בארץ הוא בחר להיות נפקד מהם. לחתונה של אחי הוא אפילו לא הוזמן ולא הגיע כמובן. ואם (או כש... למען הפולניות הנזעקות) תהיה לי חתונה אז גם הוא לא יוזמן. לא לשולחן אחורי ולא בכלל. ואני הכרתי את שתי נשותיו האחרונות (ואהבתי אותן יותר מאשר אותו) ואני מכירה את אמא שלי ואוהבת אותה. מה שמותיר ששתי נשים שהיה נשוי להן לא הכרתי. והשאר שרק .. טוב לא חשוב... הבנתם את התמונה.... בקיצור. זו בחירה. והבחירה למען האמת... צריכה להיות של הילד ולא של ההורה. הילד צריך שהוא מרכז האירוע. צריך להחליט אם הוא רוצה את ההורה השני האירוע שלו. נכון זה קשה יותר כאשר את האירוע מארגן הורה אחד. אבל אם זה למען ילד אז צריכה להיות גדלות נפש מסוימת ומתן בחירה לילד את מי להזמין מצד ההורים, "מתגרשים מההורה ולא מהילדים" ואני לא נכנסת לסוגית התפקוד ההורית ובלה בלה. אני רק שואלת. מה הילד או הילדה במקרה הזה רצתה. במידה והילדה רצתה את אביה שם זו היתה ההזמנה. מנגד יש לשקול גם את העניין שהוא חי איתה. והיא ביחד איתו מארחת את הילדה אצלה בבית. ואולי היא כן במידה זו או אחרת מעוניינת ליצור קשר עם הילדה והרגישה צורך כזה או אחר להגיע למען הילדה ויצירת הקשר ונראה לה צורם לא להגיע ליום ההולדת של הילדה וכל ההגעה לא היתה לשם התחכחות בך. (במאמר מוסגר כיוון שאין אני מכירה את האינטרקציה הפנימית שלכן) ויכול להיות שההרגשה הלא נוחה שחשת מביתך היתה כיוון שהיא לא ידעה למעשה "באיזה צד לבחור" בצד של אמא שלה שננעלה והפכה "קרבית" ומתגוננת. או בצד של אביה וזוגתו שבאו לחגוג עימה. אין בדברים לפגוע רק להעלות חומר למחשבה. אם במשהו שאמרתי אמרתי משהו שיכול להשתמע כלא "במקום" אנ מתנצלת יכול להיות שזה כיוון שאני לא מכירה לעומק את הסיטואציה הספציפית שלכם ואני משליכה מהכלל אל הפרט. אבל אם ניקח מהפרט לכלל.... חומר למחשבה

צטט: נחרצה 2011-07-16 10:36:20

מתוך הנחה כי אין לך בן זוג כרגע, אני חושבת שהיית נוהגת אחרת ו/או מרגישה אחרת,

אילו היית עם בן זוג לצידך במסיבת יום ההולדת של בתך.
לעניות דעתי, הלבד שלך מול הזוגיות שלו גרמו לך להיות פגיעה יותר מן הסתם
בסיטואציה כה רגישה.

אדרבא, במקום לראות זאת כ"הפרת שלווה במזיד", ראי זאת מנקודת מבטה של בתך,

שלבטח לבה התמלא שמחה כשהוריה השתתפו בשמחתה.

מניסיון, עד היום בני מזכיר לי "נשכחות" בעניין דומה, ואני לעולם אכה על חטא,

שדווקא במסיבה הכי חשובה בחייו, אביו נעדר בשל גחמות/דרישות של אחר...

שלא ידע להביט נכוחה ולהתחשב ברגשותיו של בני.

ואני...מכה על חטא, כי "התקפלתי", ואי אפשר להחזיר הגלגל אחורה.

היי מאושרת שזה התאפשר על אף הנסיבות.

 

 

 

ואם ניקח את זה צעד אחד קדימה. אם היה לך בן זוג שהיו לו ילדים ואת היית מארחת את הילדים שלו אצלך לא היית רוצה ללכת איתו לחגוג להם יום הולדת? לא היית רואה בזה צעד מחזק זוגיות וצעד מחזק קשר בינך לבין הילדים שלו

צטט: זו פשוט אני 2011-07-16 11:46:00

ואם ניקח את זה צעד אחד קדימה. אם היה לך בן זוג שהיו לו ילדים ואת היית מארחת את הילדים שלו אצלך לא היית רוצה ללכת איתו לחגוג להם יום הולדת? לא היית רואה בזה צעד מחזק זוגיות וצעד מחזק קשר בינך לבין הילדים שלו?

לא חשובה כאן נקודת השקפתי על סוגייה זו, גם אם אני חושבת שמדובר בצעד חיובי, ואף לא בכל מחיר.

אלא, תלוי בנסיבות, תלוי בטיב הקשר בין הורי הילדים, תלוי אם אוזמן אם לאו,

תלוי בהחלטות של ילדיו, ובעיקר לא כצעד של התרסה!

אגב, לאו דווקא מסיבות ימי הולדת הם הצעד לחיזוק הקשר הזוגי ו/או הקשר עם הילדים.

יש עוד הרבה דרכים ואמצעים לחתור למטרה זו.

 

אז באת להראות לנו את הצדק שלך.

שלטון האגו+ האשמה זה המתכון הבטוח הקלאסי לסבל.

 

ובכדי שיהיה מעניין [הפוסט]... מה נראה לך שכדאי לך?

מזל טוב....

הייתי בוחרת לראות בכך שיעור....איך אני מתמודדת עם מצב בלתי ראוי ובלתי רצוי מבחינתך.

 

הוא הגיע, איתה, האירוע בשיאו ובתך מתבוננת בך, רואה את תגובתך, מפנימה ולומדת.

 

הייתי מברכת אותם בבואם, מארחת בביתי הכי יפה שאוכל, כדי לכבד את בתי ואותי.

הייתי נהנית כי יום הולדת היום ובתי הכי חשובה...ומודה לעצמי שכבר איני נשואה לו.

 

 מעצבן, חסר טקט ועוד המון....זה הוא, שייערב לו...את כבר לא אמורה להיות שם, במקום הכואב והכועס.

אם הזמנת אותי ואת מכירה אותו, אזי ההפתעה הייתה צפוייה.

 

שלווה אפשר להחזיר פנימה...דיבור פנימי נכון משפר הרגשה...לא מתפקידך להבין אותו ולהשקיע אנרגיות, לא רלוונטי, רק מצב נתון, לא צפוי, "רכשי" כלים להתמודדויות דומות והקני לבתך...הכי שווה.

שוב מזל טוב והמון שלווה ואהבה....

היי בוקר טוב ושבת נפלאה.
 אני הייתי פונה לבת זוגתו באופן אישי ואומרת לה למשכני נכנסים רק אנשים שמוזמנים
 ושאת לא זוכרת שהזמנת אותה .
 ואם הגרוש שלך החליט להביא אותה הוא היה צריך לבקש רשות להביא אותה לביתך.
ולבדוק אם זה עם כלת יום ההולדת אם זה בסדר .

תהייה בטוחה שזו הפעם האחרונה שהיא מגיעה ללא רשות.

הייתי בודקת עם הגרוש למה הוא לא מתייעץ איתך במה שקשור לילדה.

בהצלחה ומזל טוב.. נחישות וגבולות ברורים מצדך ישפרו את איכות חייכם.

נעמיד דברים על דיוקם, חברתו של האקס אינה גרה אתו, מאז ומתמיד הוא מוזמן לארועים הקשורים בבתנו המשותפת ביחד עם ילדיו מנישואיו הראשונים, ויש בזה נחת רוח לכל הנפשות , אשתף אתכם שיש אקס ותיק יותר שזוגתו ואני ביחסי ידידות כאדם לאדם וקשר בלתי אמצעי. בהקשר הזה לא מרגיש לי טוב בתקשורת הבינאישית עם החברה של...והוא יודע זאת! יבואו במשכני רק אנשים שיהיה לי טוב בחברתם, אפתח להם הדלת במאור פנים. לא יודעת לעטות מסיכה על פניי ולמרוח חיוך מאולץ ב WELCOME .נראה לי אף ששידרתי את חוסר שביעות הרצון שלי ואת תחושותי, כך שהם די "נשתלו"

צטט: Esthetician 2011-07-16 12:06:19

היי בוקר טוב ושבת נפלאה.
 אני הייתי פונה לבת זוגתו באופן אישי ואומרת לה למשכני נכנסים רק אנשים שמוזמנים
 ושאת לא זוכרת שהזמנת אותה .
 ואם הגרוש שלך החליט להביא אותה הוא היה צריך לבקש רשות להביא אותה לביתך.
ולבדוק אם זה עם כלת יום ההולדת אם זה בסדר .

תהייה בטוחה שזו הפעם האחרונה שהיא מגיעה ללא רשות.

הייתי בודקת עם הגרוש למה הוא לא מתייעץ איתך במה שקשור לילדה.

בהצלחה ומזל טוב.. נחישות וגבולות ברורים מצדך ישפרו את איכות חייכם.

בבחינת שכרה בהפסדה - אם תנהג כך בעיצומה של מסיבה, כל השקעתה  תרד לטימיון,

ויתירה מזאת, הבת תפגע קבל עם ועדה.

חושבת שזה מסוג הדברים שהיא יכולה לבדוק ולפתור רק בדיעבד.

 

צטט: goan 2011-07-16 08:36:12

צטט: ציפור עפה 2011-07-16 07:30:02

יתכן שקיים פער בין האופן שבו את תופסת את המציאות המשותפת

שלכם לבין שלו. לכן אולי כדאי , לברר , טרם האירוע , באיזה הרכב

משפחתי הוא מתכוון להגיע.

 

הוזמנו הוא וילדיו אל הארוע שהתקיים בבייתי,

לו היה שואל אם להביאה,היתה נמנעת חוסר הנעימות.

"שחררתי" אותו מזמן והיחסים ביננו טובים, אך משאירה בידי את הבחירה מי יהיה מוזמן לבייתי מי לא.

 

למיטב ידיעתי כאשר אדם מוזמן לחגיגה שאינה של מסגרת עבודה/לימודים מקובל

להגיע עם בן/בת זוג.

כאשר יש סיטואציה מיוחדת , חשוב להעביר מסר בעניין , טרם האירוע , just to be on the safe side

ודאי יהיו אירועים נוספים ויש להיערך בהתאם . מבעוד מועד.

ולא תמיד אפשר לאחוז במקל משני קצותיו. יתכן שתצטרכי לוותר על משהו..

ואת תחליטי על מה.