לא בכדי נאמר "החיים והמוות ביד הלשון".
לדעתי, חד וחלק, לא להפיח חיים ברכילות מרושעת!
"קוראים לי רכילות.
אין לי שום כבוד לצדק.
אני קוטלת מבלי להרוג.
אני שוברת לבבות והורסת חיים.
אני ערמומית וגם זדונית,
ואני צוברת כוח עם הזמן שעובר.
ככל שמצטטים אותי יותר -
כך מאמינים בי יותר.
הקורבנות שלי חסרי אונים,
ואין להם איך להגן על עצמם מפני,
כי אין לי דמות ואין לי כתובת.
לעלות על עקבותי זה בלתי אפשרי,
כי אני נעשית חמקנית ככל שמתקרבים אלי.
כשאני מטילה כתם במישהו,
הוא אף פעם לא יחזור להיות מה שהיה.
אני מפילה ממשלות והורסת נישואים.
אני קוטעת קריירות בשיאן.
וגורמת לילות ללא שינה.
כאבי לב ובעיות עיכול.
אני גורמת לאנשים תמימים להרטיב את הכרית.
זהו קוראים לי רכילות.
אני עושה כותרות וכאבי ראש" - חמדה גלעד.
/null/text_64k_1#