מדי שבוע מתקבצות בחדר הסדנאות של מלון יולדות הדסה בייבי כל היולדות השוהות במלון באותו שבוע, יחד עם התינוקות שלהן, מתישבות בחדר הצבעוני ועמוס הכריות והפופים, ועוברות סדנאות בנושאים שמעניינים אותן ורלבנטיים להן ביותר - התפתחות התינוק, עיסוי תינוקות, תזונה והזנת התינוק, וכמובן הנקה.

בשבועות האחרונים מעבירה ד"ר ג'ינה ויסמן, יועצת הנקה מוסמכת מטעם האיגוד הארצי ליועצות הנקה מוסמכות, סדנאות לאמהות וחולקת אתן מנסיונה, עונה לשאלותיהן ומסייעת להן להתגבר על האתגרים שההנקה מציבה בפניהן.

במפגש שנערך ביום רביעי האחרון, התקבצו ובאו 7 נשים שונות ומגוונות, וכולן ציפו למוצא פייה של היועצת המנוסה.

הנשים שהגיעו היו בנות כל הגילאים, אחרי לידה ראשונה וגם אחרי לידה שמינית, חילוניות, דתיות וחרדיות, צבריות ועולות חדשות וכולן נרגשות מהפלא שהן מחזיקות בידיהן ומתחבטות מה הדרך הנכונה ביותר להניק ולהעניק לו/לה.

הגיעה ב. ילידת אוסטרליה, שזו הלידה השישית שלה; ר. ילידת אנגליה אחרי לידה רביעית; א. אחרי לידה שמינית; ש. שהגיעה אחרי לידת בנה הבכור; ר. ילידת ארה"ב אחרי לידה רביעית; ש. אחרי לידה ראשונה; ור. חרדית ילידת ארה"ב, שאת התינוק השישי שלה בחרה ללדת בבית, ומשם לעבור הישר למלון היולדות הדסה בייבי.

מה כבר יש לאמא לעשרה תינוקות ללמוד על הנקה אתם שואלים?

התשובה היא הרבה, ושתמיד יש מה ללמוד, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במרצה מנוסה ורהוטה, שיודעת את התשובה (כמעט) לכל שאלה.

ד"ר ג'ינה ויסמן היא רופאת שיניים בהכשרתה, שמצאה את יעודה בתחום ההנקה. במרפאה שלה במושב עולש - "חלב אם" - ובסדנאות שהיא מעבירה בכל רחבי הארץ ועתה גם בירושלים, במלון יולדות הדסה בייבי, היא מביאה מהידע שלה בתחום הרפואה והפיזיולוגיה, מסדנאות בנושא ההנקה שעברה בארץ ובחו"ל ובעיקר מנסיונה העשיר כיועצת הנקה מוסמכת, מזה מעל 10 שנים.

הנה קצת מהידע שהרעיפה ויסמן על האמהות הטריות (מי יותר ומי פחות), העייפות (כמעט כולן) והמאושרות (ברור שכולן...).

ההמלצה הראשונה שלה להנקה טובה ונכונה היא: "התינוק ואת עובדים כמו צוות. תני לתינוק להראות לך מה הוא יודע לעשות. תינוקות לומדים איך לינוק בהנקה."  התינוק מוריד מאמא עול וחששות, שהיא לא יודעת מה לעשות.

היא מסבירה שאין חוקים בהנקה. אנחנו משתייכים למשפחת היונקים, וזהו דבר שבא לנו באופן טבעי. חשוב להוריד את מפלס הלחץ מההנקה. אין חוקים, וגם אם התבלבלת, זה לא נורא. הכלל היחיד הוא שזה לא אמור לכאוב. הכאב היא הדרך של הגוף לומר לך שצריך לשנות פה משהו.

לתינוקות יש 17 רפלקסים שמביאים אותם אל היעד: השד של אמא. לפעמים אנחנו מפריעים לביטוי של הרפלקסים האלה, כשאנחנו שמים את התינוק בצורה לא מתאימה.

ויסמן אומרת שאין תנוחה אחת נכונה. הדבר החשוב ביותר הוא שלתינוק ולאמא יהיה נוח, ושהתינוק יקבל את החלב שלו מבלי להכאיב לאמא. עם זאת, היא ממליצה להניח את התינוק על בית החזה, במקום אותו היא מכנה 'מרכז הבקרה'. ראשו של התינוק צריך להיות כלפי מעלה מתחת לסנטר האם, ורגליו כלפי מטה על הבטן שלה.

חשוב, לדבריה, לדאוג שהתינוק יחוש את הגוף של אמא, ללא הרבה בד שחוצץ ביניהם.  ברגע שחושפים קצת עור, מיד רואים את התינוק מתחבר לרפלקסים שלו. היא מסבירה: "כשהתינוק מונח עור על עור, יש לו הזדמנות להראות לנו אם הוא רוצה עוד. עור על עור היא הזמנה לאוכל." נשים מניקות טוב בתנוחת בטן על בטן – בטן התינוק על הבטן של אמא שלו, כשהוא פונה עם כל פניו אל השד. מרגע זה, גם התינוק הקטן ביותר ידע לדאוג לעצמו, ויוביל את עצמו לכיוון השד, בעזרת רפלקס הניקור והחיפוש.

ולמרות שויסמן לא אומרת שיש תנוחה הכי טובה, היא אומרת שתנוחה מצוינת היא הנקה תוך כדי שכיבה על הצד. התינוק והאם שוכבים במאוזן זה מול זה, נעזרים בכרית לגב ואולי בכרית נוספת בין הרגליים. לדבריה, זו עובדה פיזיולוגית שבזמן הנקה, האם והתינוק נרדמים, ולכן כדאי להיערך לכך.

לפעמים, הדרך להנקה היא לא כיפית וזורמת. יש תחנות ויש מהמורות, אבל ד"ר ג'ינה מזכירה שתוך כמה ימים ספורים כמעט כל אמא יכולה להיות על דרך המלך להנקה טובה ומזינה. כל מה שצריך הם סבלנות ועזרה.

התנוחה הפיזיולוגית ביותר להנקה היא תנוחה בה האם נשענת לאחור בנוחות ומניקה. בלועזית התנוחה נקראת laid back breastfeeding או biological nurturing או הנקה אינסטינקטיבית. תנוחה זו מאפשרת לתינוק לעשות את מה שהוא יודע - להגיע אל השד -ולא הכל תלוי באם. התנוחה מנצלת את הרפלקסים הטבעיים של התינוק לינוק ונוחה להרבה אמהות יותר מאשר תנוחות אחרות.

הכלל של ד"ר ויסמן הוא שהנקה היא לא מטרה, אלא אמצעי לענות על הצרכים של התינוק. השאיפה של האם צריכה להיות שהתינוק יהיה שבע, רגוע ומסופק. השאיפה להניק היא נכונה וחשובה, אולם אם יש קשיים, ניתן להיעזר באמצעים נוספים.

אם הטכניקה טובה, הנקה צריכה להמשך בממוצע בין 20 ל-40 דקות (צד אחד או שני צדדים, לא משנה).

כשמניקים תינוק, קשה למדוד כמה התינוק אכל. הדבר כמובן שונה, כשמזינים תינוק מבקבוק עם שנתות, אבל אנחנו תמיד מעודדים הנקה. חשוב לדעת, תינוק צריך לינוק ארוחות קטנות ותכופות, אך הכמויות הדרושות לתינוק הניזון מפורמולה משתנות, בהתאם לגילו. כך, למשל, ביממה השלישית לחייו, תינוק שאינו יונק זקוק לכ-150 סמ"ק ביום, ואילו תינוק בן חודש זקוק כבר ל-150 סמ"ק פורמולה בכל ארוחה. בתינוקות יונקים, המצב שונה. עבור תינוק בן חודש, יתכן שכמות של 60 סמ"ק חלב-אם תהיה ארוחה יפה. בימים הראשונים, ארוחה של חלב אם יכולה להיות כמה טיפות, או מספר בודד של סמ"ק.

אמהות המזינות מבקבוק, שימו לב: לבקבוקים של חברות שונות יש שנתות שונות על הבקבוקים. במילים פשוטות, קווי הסימון אינם זהים, והכמויות לא זהות. חשוב לדעת ולזכור.

חשוב לקחת בחשבון, שצורת היניקה מבקבוק או מפטמת סיליקון שונה מאד מהיניקה משד. הבקבוק והפטמה המלאכותית גורמים לגירוי בחיך של התינוק, דבר שמעורר את רפלקס המציצה. האמצעים המלאכותיים נותנים זרימה חזקה של חלב. לעומתם, בהנקה התינוק צריך לעשות פעולה מאד ספציפית, כדי להוציא את החלב מהשד של אמו. תינוק שקיבל בקבוק עלול להגיע אל השד, להצמד ולחכות שהחלב יבוא מאליו, בעוד תינוק יונק יפעיל את רפלקס המציצה ביתר שאת.

אמא שרוצה להניק תינוק, שכבר קיבל בקבוק, עשויה להתקל בקושי. חשוב לתת לזה צ'אנס, ולתת לתינוק ללמוד מחדש את שיטת המציצה מהשד. ד"ר ג'ינה חוזרת ואומרת: "את יכולה עוד להחזיר את התינוק לשד, אם את רוצה." ובהחלט יש כאן מקום של רצון האם, רצון התינוק ומידת שיתוף הפעולה ביניהם.

ויסמן הציעה כמה אפשרויות להתמודדות עם הקושי:

1. לקבל עזרה להצמיד את התינוק בצורה מיטבית לשד, כדי שתהיה לו חוויה טובה מהנקה. יתכן ותוך זמן קצר "ישכח" את חוויית הבקבוק, אם ההנקה תהיה מספקת עבורו.
2. שימוש בפטמת סיליקון על השד – פטמת הסיליקון, המדמה פטמה של בקבוק, מאפשרת גירוי של החיך, שאולי התינוק התרגל אליו.

החסרונות של הפטמה הם שהיא מורידה מעט גירוי ותחושה, לעיתים מפחיתה את יצור החלב, יוצרת תלות ודורשת הצמדת התינוק כדי שיקבל חלב. היא מחייבת מעקב, כדי לוודא שהתינוק מקבל מספיק חלב בזמן השימוש.

1. מערכת השלמת הנקה -  חיבור צינורית שמזרימה פורמולה או חלב שאוב אל אזור הפטמה הישר אל פה התינוק, בזמן שהוא יונק. היתרונות של שיטה זו הן שאם צריך השלמה לחלב אם, אפשר לתת פורמולה, מבלי לחשוף את התינוק לבקבוק וכן שהשיטה מלמדת את התינוק איך לינוק, כי הרי תינוקות לומדים איך לינוק בהנקה.

ויסמן מזכירה, שלא משנה מה בחרת, פטמת סיליקון או שד, פורמולה או חלב אם, העיקר הוא שתהיה חוויה טובה לך ולתינוקך. ויסמן מכנה בבדיחות את החוויה "making friends with the girls", או להתיידד עם הבנות (כלומר, עם הציצים).

מה עושים כשרוצים להרגיע תינוק בלי מוצץ? אפשר לתת לו אצבע של אמא!

מניחים את התינוק על הברכיים, מפנים את האצבע כלפי מעלה ומכניסים בעדינות לפה. אם יש צפורן, מוטב להכניס את פרק האצבע לפה של התינוק. ומי שרוצה לשחרר את הגוף שלה, מוזמנת להשתמש בעזר חיצוני.

ואם התינוק מאד רעב ורוצים לתת לו מתאבן?

ויסמן מציעה להוציא קצת חלב מהשד אל תוך כפית ולהכניס לפה של התינוק בעדינות.

היא אומרת, שכל תינוק יכול ללמוד לשתות חלב מכפית, אפילו תינוקות בפגייה.

כשהתינוק סיים לאכול ורוצים שישחרר אוויר, אין צורך להרים אותו למעלה או לטפוח לו על הגב. כל שיש לעשות הוא להניח אותו במרכז הבקרה ולאפשר לו לעשות 'גרעפס'.

גזים היו בעבר נושא מאד בולט, היום יש כאלה המתייחסים אליהם כאל מיתוס. מה שחשוב לדעת הוא שיש תינוקות עם רגישויות לפורמולה המבוססת על חלב פרה. יש החושבים, שגוף האדם לא נועד לעכל חלב פרה, ולכן יכולות להיות תופעות לוואי כמו גזים.

איך יודעים שהתינוק מקבל מספיק קלוריות? בודקים את צבע הצואה. בשבועות הראשונים, שלוש יציאות של קקי בצבע חרדל ליממה, הן אינדיקציה לכך שהתינוק מקבל מספיק קלוריות.

ומה לגבי הסוגייה הנקה מצד אחד או בשני הצדדים?

ויסמן אומרת שלפני 15 שנה המליצו להניק 10 דקות מצד ימין ואז 10 דקות מצד שמאל. כתוצאה מכך, האמהות של אז התלוננו שתוך חודש חודשיים נגמר להן החלב. הסיבה היא שנשאר הרבה חלב בשד, וכשהגוף מרגיש שאין ביקוש לחלב, החלב מתייבש.

במהלך השנים, התברר כי הרכב החלב משתנה במשך הארוחה, והיו דיבורים על כך שהחלב בתחילת ההנקה (החלב הקדמי) דל יותר בשומן ולקראת סופה משתחרר חלב שומני יותר (החלב האחורי). הדבר יצר לחץ מיותר אצל האמהות, וכדי לוודא שיקבל את החלב האחורי הזה, היו מחזירות לאותו שד, גם אחרי שהתינוק כבר סיים לאכול שם. גם מנהג זה לעיתים הביא להקטנת כמות החלב.

ויסמן מציעה לאמהות: "הניקו כמה שהתינוק רוצה, עד שיסיים. תמיד תציעי לו את הצד השני. אם הוא רוצה – טוב. אם לא – גם טוב. אנחנו האמהות תמיד בעמדת הצעה. והכי חשוב – שלא יהיו חוקים נוקשים."

חשוב לזכור שבאופן עקרוני, אפשר להניק רק מצד אחד לכל אורך תקופת ההנקה. ויסמן מרגיעה, שכשיש תאומים או כשיש צד אחד מאתגר, אפשר להניק משד אחד בלבד. "אנחנו כמובן לא נעודד זאת בצורה מכוונת, אך אם אין ברירה, כדאי לזכור שזו אפשרות."

ולשאלת החזייה, ויסמן אומרת שלא חייבים ללבוש חזייה. החזייה צריכה להיות נוחה, ולא לוחצת. חזייה לא מתאימה עלולה להשפיע על זרימת החלב. אם החזייה לא מתאימה, הדבר יכול לגרום לסתימה צינורית ואף לדלקת.

שבועיים עד שלושה אחרי הלידה לעיתים מתפתחת דלקת בשד. מה הסיבה? ויסמן אומרת, שיכולות להיות מספר סיבות. אחת הסיבות היא אולי שטכניקת ההנקה לא מספיק יעילה, ומצטבר חלב שאינו מתפנה בשד. סיבה אחרת מתייחסת לאורח-החיים של הנשים. בהתחלה אמהות נחות מעט, אבל פתאום חוזרים לשגרה, בין הבישולים לכביסות, לתינוק ולאחים הגדולים ונוסף לחץ. דלקת בשד היא עוד דרך של הגוף שלך לאותת לך להאט את הקצב. הגוף צריך את משכב הלידה וצריך לתת לו את הזמן לחזור לעצמו.

גישתה של ויסמן היא, שחשוב שכל אמא מניקה תלמד לסחוט את השד שלה באופן ידני. לא צריך להסתמך על משאבות ולפעמים הסחיטה הידנית אפילו יותר אפקטיבית ממשאבה. הסוד, לדבריה, הוא להגיע לרפלקס שחרור החלב.

והשאלה המטרידה אמהות מיד לאחר הלידה: האם להעיר את התינוק כדי לאכול? ד"ר ג'ינה ויסמן אומרת, שחשוב להעריך כל תינוק באופן אישי. באופן כללי, אם התינוק החזיר את משקל הלידה שלו תוך שבוע, בדרך כלל אין צורך להעיר אותו. עד שהוא מחזיר את המשקל, מומלץ להניח את התינוק ב'מרכז הבקרה', ולהציע לו לאכול לעיתים תכופות, ולהיות קשובים לסימני רעב ראשונים שהוא מראה. בימים הראשונים, כדי שהתינוק ישאר ערני במהלך היניקה, וכדי לשמור על יעילות בהנקה, ניתן לסחוט לתינוק חלב, תוך כדי ההנקה.

והנה כמה אתגרים עמם התמודדו היולדות הספציפיות שהשתתפו בסדנא האחרונה:

לאם אחת, שזו לה לידה ראשונה, יש פטמות שטוחות וההנקה קשה לה.אם אחרת, ותיקה יותר ספרה שגם לה היו פטמות שטוחות ובעקבות ההנקה הן כבר לא שטוחות. ויסמן מסבירה שהתינוק יונק מהשד, ולא מהפטמה. עם זאת, יש תינוקות שנורא חשובה להם התחושה של הפטמה בחיך. גם פטמות שהן שטוחות בהריון, לעיתים מזדקרות לאחר הלידה, ואם לא, תוך כמה הנקות של הילד הראשון, הן הופכות בולטות יותר. היא מסייעת מעט לאם הטרייה עם עיצוב הפטמה, כדי להבליט אותה ולהקל על התינוק לתפוס אותה בפיו.

אחת היולדות התמודדה עם קשיים בהנקה הנובעים מכך שלתינוקת שלה תופעה הנקראת לשון קשורה. מתברר כי זו תופעה שכיחה, שבעבר המיילדות היו פותרות ברגע הלידה, ואילו היום נהוג לעבור הליך רפואי.

יולדת אחרת מתמודדת עם דלקת בשד, שהביאה לאשפוזה מחדש. את התינוק היא משאירה בתינוקייה של המלון, ומגיעה להניק אותו ולשהות עמו, כשהיא לא צריכה להיות במחלקת האשפוז.

אם אחת דברה על כאב בפטמות. ויסמן הסבירה כי כשיש כאב בפטמות, פירוש הדבר שיש חיכוך, ויש סיכוי שהתינוק לא מקבל מספיק חלב.

אמא אחרת התלוננה על נזילת חלב מהשד. ויסמן הרגיעה אותה במשפט הבא: "שד שנוזל הוא שד טוב."

אמא אחת, שהתברכה בחזה מאד גדול, אמרה שהיא חוששת שהתינוק לא יוכל לנשום כשהוא יונק, בגלל גודל וכובד השד. ויסמן הסבירה שהאינסטינקט של הנשימה הוא חזק כבר אצל תינוקות בני יומם, וכי תינוק שמתקשה לנשום, ירחיק את ראשו מהשד בעצמו, בתנאי שלא לוחצים לו על הראש.

ואמא נועזת במיוחד שאלה, אם פירסינג מפריע להנקה. ד"ר ג'ינה ויסמן ענתה בשלילה.

מתוך סדנת הנקה במלון יולדות הדסה בייבי, עם ד"ר ג'ינה ויסמן

יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, חברה באיגוד הארצי ליועצות הנקה מוסמכות

לפרטים נוספים על הסדנאות של ד"ר ג'ינה ויסמן:  www.halavm.co.il 

www.hadassahbaby.co.il

מלון יולדות