צטט: הדרhadar 2011-07-18 13:27:58

קטע ישן שכתבתי, קרו לכם קטעים דומים ?

 

זה היה אמור להיות בוקר רגוע, ללא הילדים, התארגנתי לצאת לעבודה ואז...

 

*** הקטנה מתקשרת , שכחה חוברת מדעים, מביאה לה לשער ביה"ס

*** האמצעי מתקשר, לקח בטעות את הנעליים של הגדול

*** הגדול מתקשר, אין לו נעליים.

*** לוקחת את האמצעי, לקחת מהגדול את הנעליים,

     הוא יורד עם כפכפים, הנעליים ( מסתבר) בביתי.

*** האמצעי הולך בכפכפים ועם פתק ממני לחטיבה.

*** הגדול מודיע שננעל מחוץ לדירת אביו.

     האבא בדרך עם מפתח.

*** האמצעי מתקשר , לא מקבלים אותו ללא נעליים

*** אני עושה פרסה חוזרת הביתה ומביאה לו את הנעליים.

*** סוף סוף אני בדרך לעבודה... האמת עכשיו אני מחייכת.

 

  ממש קומדיה של טעויות...

  רק שיהיו לי בריאים.  

 

מענין לו היה גבר אומר זאת שעשה זאת כל ימי נישואיו, (17 שנה )

איך היו מגיבים פה ??

מה שלצערי נימנע ממני לעשות זאת בהמשך,

ולא שלא עושה דברים אחרים למענם.......

רק שהסיטואציות השתנו.............

צטט: avihu_av 2011-07-18 13:35:32

מענין לו היה גבר אומר זאת שעשה זאת כל ימי נישואיו, (17 שנה )

איך היו מגיבים פה ??

 

אותו גבר היה מקבל ממני כוכב (קיבלת)

ומדידי הררי וארון ארון חיזוק.

לי היה מזל, זה נחסך ממני, אני השארתי לאישתי את הרכב עבודה ונסעתי למשרד באוטובוס

צטט: הדרhadar 2011-07-18 13:34:53

צטט: ר ו נ י ת 2011-07-18 13:27:59

כי ככה הם ילדים, מאבדים, שוכחים, מתבלבלים - מבלי קשר לסטאטוס של הוריהם,

ואנחנו ההורים, לכל אחד מאיתנו יש את זכות הבחירה עד כמה אנחנו רוצים להיות שם עבורם ולמענם.

 

מאוד נכון... רק שיש יותר הזדמנויות לשכוח ולאבד

בשני בתים...

לא בהכרח, זה שיש לנו "ג'" על הגב - לא הופך אותנו ל"מסכנות" יותר/החיים שלנו מורכבים יותר.

גם במשפחות בהם ההורים נשואים יש את אי הסדר, השכחה ועוד ...

צטט: ר ו נ י ת 2011-07-18 13:51:10

לא בהכרח, זה שיש לנו "ג'" על הגב - לא הופך אותנו ל"מסכנות" יותר/החיים שלנו מורכבים יותר.

גם במשפחות בהם ההורים נשואים יש את אי הסדר, השכחה ועוד ...

ה"ג" על הגב, זה בשביל גיברת?  

צטט: אילן גבע 2011-07-18 13:55:33

צטט: ר ו נ י ת 2011-07-18 13:51:10

לא בהכרח, זה שיש לנו "ג'" על הגב - לא הופך אותנו ל"מסכנות" יותר/החיים שלנו מורכבים יותר.

גם במשפחות בהם ההורים נשואים יש את אי הסדר, השכחה ועוד ...

ה"ג" על הגב, זה בשביל גיברת?  

גבע, עכשיו זה לא הפסקת צהריים?

צטט: אילן גבע 2011-07-18 13:46:39

צטט: avihu_av 2011-07-18 13:35:32

מענין לו היה גבר אומר זאת שעשה זאת כל ימי נישואיו, (17 שנה )

איך היו מגיבים פה ??

 

אותו גבר היה מקבל ממני כוכב (קיבלת)

ומדידי הררי וארון ארון חיזוק.

לי היה מזל, זה נחסך ממני, אני השארתי לאישתי את הרכב עבושדה ונסעתי למשרד באוטובוס.

 

אתה יודע אילן והספקת אולי להכיר אותי פה ,

לא מחפש תשומי ואף פעם לא שמעת אותי אומר משהו אישי או מקטר על נישואי,

ואילו פה רק שומע כמה קשה לכל אחד/אחת פה.

אז פעם אחת אדוודה פה על משהו,

גרושתי לא רק לא היתה מסוגלת (מילה לא יכלה)

אבל תאר לך שמגיל  אפס הייתי מטפל בילדים,

מכין להם את הבקבוק כי היא היתה מקיעה מריח חלב רתוח.

ולא היה אז אינסטנט ,,,,,,,, אפילו חיתולים כיבסתי וניקיתי,

אבל זה לא האישו, לקחת לגן, בית ספר כל יום,

ואת הדבר הכי מטורף שהיה לי בחיים,

כל יום חמישי לקחת ילד מגיל שלוש וחצי עד גיל שש

שנתיים וחצי כל חמישי  לבדיקות,  ולו פעם אחת לא הצטרפו אלי.....

להדסה תל אביב או לבית דנה בהמשך למחלקה האמטולוגית,

לשהות שם חצי יום ולהיות עימו כל היום שאתהרואה דברים מצמררים,

לשבת לשמוע כמה קשה בלבד , כמה גברים לא יודעם להתנהל מול הילדים,

וכו' וכו' וכו', קצת מגוחך לי ............

צטט: ר ו נ י ת 2011-07-18 13:56:50

צטט: אילן גבע 2011-07-18 13:55:33

צטט: ר ו נ י ת 2011-07-18 13:51:10

לא בהכרח, זה שיש לנו "ג'" על הגב - לא הופך אותנו ל"מסכנות" יותר/החיים שלנו מורכבים יותר.

גם במשפחות בהם ההורים נשואים יש את אי הסדר, השכחה ועוד ...

ה"ג" על הגב, זה בשביל גיברת?  

 

גבע, עכשיו זה לא הפסקת צהריים?

הייתה :(

לא מצאתי עם מי ללכת לאכול, כל השותפים שלי או עסוקים או בחו"ל או בחופש.

הבאתי סנדביץ' עם חזה עוף ואכלתי מול המחשב.

מחר אם זה יחזור על עצמו אני פותח בשביתה ויוצא החוצה לחסל סביח ברמתיים (הכי טעים בארץ).  

צטט: avihu_av 2011-07-18 14:03:29

לשבת לשמוע כמה קשה בלבד , כמה גברים לא יודעם להתנהל מול הילדים,

וכו' וכו' וכו', קצת מגוחך לי ............

 

אני אגב לא אמרתי קשה... ואפילו לא התלוננתי על האקס... אין לי

תלונות לגבי אבהותו...

תארתי בוקר הזוי משהו וזהו

הסיפור שלך לעומת זאת ... אין מילים...

בוקר בחייה של אמא....נשואה או גרושה.

 אין ספק שהנטל רב, גם כשמתארגנים והכל נראה פיקס, צצה לה איזו הפתעה שמאיימת לשבש את הסדר הטוב.

 מצבי כיבוי שריפות, אני משתדלת למזער, לצפות מראש, כי זה ממוטט.

אם הם כבר לא ביסודי...אז שייסתדרו בעצמם. חוברת מדעים? שוין. מסתדרים בלי, בפעם הבאה בדיקת מערכת בערב.

 בכל מקרה, אני תמיד מזכירה לעצמי שהמקרים האלו מעידים על האושר והעושר הגדולים בחיי...

צוחקת מהם ואיתם...גם אם עדיין  לא צוחקת כל הדרך לבנק

וכשהם גדלים ופתאום שקט ורגוע מדי....אני  ממש מתגעגעת, לימים מלאי  הכיף והשמחה.

צטט: הדרhadar 2011-07-18 14:22:09

צטט: avihu_av 2011-07-18 14:03:29

לשבת לשמוע כמה קשה בלבד , כמה גברים לא יודעם להתנהל מול הילדים,

וכו' וכו' וכו', קצת מגוחך לי ............

 

אני אגב לא אמרתי קשה... ואפילו לא התלוננתי על האקס... אין לי

תלונות לגבי אבהותו...

תארתי בוקר הזוי משהו וזהו

 

הסיפור שלך לעומת זאת ... אין מילים...

מודע לכיתוביך ולא טענתי כלפיך ולו רק בכללי

לקטע  של אילו שהקניטו עם הגיל הרך .......

כן יש ימים הזויים בחיינו,

אפשר רק לצחוק ולהמשיך הלאה ....

תהני מהחיים ותצחקי ילדה ...........

צטט: avihu_av 2011-07-18 14:32:37

לשבת לשמוע כמה קשה בלבד , כמה גברים לא יודעם להתנהל מול הילדים,

וכו' וכו' וכו', קצת מגוחך לי ............

 

אתה יודע אביהו, מתברר שיש הרבה סיפורים כאלו.

הבן שלי הגדול היה מתעורר בין הגילאים 6 ל-12 כל לילה כמעט בבסביבות שעה 02.00 עם כאבי רגליים והיה צועק "אבא" ולא "אימא".

מתברר שבממוצע, הגברים במדינה לא כ"כ רעים (אם מותר לי לטפוח לכולנו על השכם).

חבל שהסיפורים הללו לא יוצאים החוצה ובמקומם שומעים רק על אותם גברים שלא משלמים מזונות, שנעלמים מחיי הילדים שלהם וכו'. 

מזכיר לי שבתור ילדה (אובחנתי לכשרון קשב ורכוז רק בגיל 23) תמיד היה סיפורי שכחה...
היייתי שוכחת מפתח בדלת אחרי שנעלתי וממהרת לאוטובוס... השכנים שהיו יורדים אחרי היו כבר רגילים להוציא ולשים בארון חשמל...
הייתי שוכחת לנעול בכלל...
אם הייתי נזכרת הייתי מתקשרת לבית ספר של אחי ששכחתי לנעול שילך לנעול...
הייתי שוכחת את עצמי נעולה בחוץ. נעולה בפנים...
הייתי שוכחת את אמא שלי נעולה בחוץ והייתי ישנה... כל כך טוב בחדר האמצעי... בליל מבול... כשכולםםםםםםםםםם היו מנסים להעיר אותי...
הייתי... שוכחת... את המפתח בכל מקום אפשרי. את הסוודר... בימים כשכבר היה מתחמם...
כמה פעמים חזרתי לבית ספר לחפש משהו ששכחתי...

ופעם אחת פשוט לקח לי המון המון המון זמן להגיע הביתה...
חשבו ששכחתי את הדרך...

לא שכחתי.. הלכתי הביתהלאט לאט לאט
אחרי מי שהוביל את הדרך.
את כל הדרך...

צב.

(הכל אמת, כל האמת, ורק האמת. נשבעת. אתם צוחקים עכשיו. אמא שלי בוכה)
היום קוראים לזה "הפרעת" קשב וריכוז ... אז ... היו לזה הרבה מילים אחרות. ששמעו בכל ... כל.... כל..... השכונה)