צטט: שירה יגיל 2011-07-23 09:35:06
יוצאים, מכירים, נפגשים, עושים אהבה.
רואים סרטים ביחד. אוכלים ביחד. ישנים ביחד.
כבר כך וכך זמן.
לא מדברים על העתיד.
גם ברור שגם לא יגורו יחד.
אף פעם.
לעולם.
האם זה קשר רציני?
השאלה הראשונה שעולה לי היא - איך זה מרגיש? האם מרגיש כקשר של אכפתיות, קרבה, שיתוף, חברות במובן העמוק יותר? מזווית הראייה שקיבלנו כאן, נראה שלא. אבל זאת לא בהכרח המציאות. ייתכן שזאת פרשנות שבאה, למשל, מפחד מדחייה.
השאלה השנייה שעולה לי: האם לא מדברים על עתיד כיוון שלא בשל הזמן, או כיוון ששני הצדדים לקשר, או אחד מהם, לא מרגיש(ים) שזה קשר שבאמת רוצים להמשיך בו, אלא קשר של בילוי זמן נעים 'על הדרך'?
השאלה השלישית שעולה לי: האם השאלה באה ממקום של צורך בבטחון ובהגדרות, מקום של נזקקות פנימית לאישור, שלא תמיד יש בה חוויה נכונה של המציאות ולא בהכרח מחוברת לרגשות והרצונות של הצד השני (שייתכן ודווקא מרגיש שזה בדרך לקשר רציני)?
השאלה הרביעית: מה עוצר מפשוט לשאול, איך אתה רואה את הקשר בינינו? לומר - הקשר הזה חשוב לי, הייתי רוצה לחשוב שיכול להמשך לאורך זמן. מה דעתך?
/null/text_64k_1#