צטט: שירה יגיל 2011-07-23 12:52:57
תודה לכל המגיבים. לכל אלה שמסכימים ולכל אלה שאינם מסכימים שמגורים משותפים=עתיד משותף, שותפות גורל, פרטנריות לטוב ולרע. תודה גם לאלה ששמו ללעג את האמירות הסו קולד בנליות למונח "קשר רציני" ואמרו "לא לצחוק"...ואלה שצחקו אתם, ואלה שהזכירו לי שאני תמיד מחפשת בעיות. ואם טוב לך אז תגידי "תודה" ותשתקי". תודה למי שהעירה צדדים נוספים ומהותיים לקשר שכוללים גם את "הסביבה" שלי ואת "הסביבה" שלו שיוצרת את "הסביבה שלנו". יש דברים מאוד חשובים שמתקיימים בקשר שאינו "מתקדם" לחיים משותפים ובכל זאת הקשר הזה הוא משמעותי. השאלה היא עד כמה הנושא הזה מטריד את אחד מבני הזוג. ואם במחיר הדיבור על כך הקשר מסתיים, וזה הרי כואב, אז בקשר הבא, לומדים אולי לא להעלות את הנושא, אבל בכל-זאת הוא שוב חוזר ומטריד. לא מחפשת בעיות. מחפשת תשובות. ואני מודה מראש לכל מי שטרח וחשב וענה ברצינות הראויה. נכון שבסוף אנחנו נשארים לבד. אבל לפני הסוף הזה, כדאי אולי לחשוב איזו מערכת יחסים תתאים לרצונות, למאוויים, לתשוקות וללב שלנו.
מסקנה קצת עצובה. אפילו קצת מאוד עצובה...
הצרכים והרצונות שלך צריכים לעלות. ואם הבעה שלהם הופכת את הקשר ללא מתאים עבור בן הזוג, לא תביעה, לא אולטימטום, אלא עצם ההבעה - סימן שהוא לא בן הזוג המתאים.
אל תוותרי על עצמך בקשר... אחרת איך תגיעי למערכת יחסים שתתאים לרצונות ולמאווים שלך ?
/null/text_64k_1#