צטט: *קריסטל 2011-07-23 14:26:06

צטט: הבודד 2011-07-23 13:13:02

צטט: *קריסטל 2011-07-23 12:26:55

לפתוח את הלב ולתת לאהבה לחדור פנימה.

זה כל כך כיף לאהוב ולהיות נאהב.

שווה את הכאבים שבדרך.

 

נשמע כל כך פיוטי ונפלא... במיוחד על הכתב...

עקרונית מסכים... פתחתי...  נתתי...

כבר שנה שלא מצליח להתאושש....

והחיים ממש לא ניצחיים... כואב.. מחיר כבד...

המחשבה האם היה שווה לא מניחה...

 

 

לא יודע עם זה אמור לנחם אותך אבל כולנו עברנו את

אותו תהליך (מי יותר קשה ומי פחות).

העניין הוא שבמבט לאחור לא מצטער על ה"סיכונים" שלקחתי.

בסוף זה משתלם.

האהבות שחוויתי שוות את הכאב שבפרידה.

ראה.. אני לא יכול להשוות אנשים ואהבות...

לפי מה שאני קורא.. כולם מתאהבים כל שני וחמישי

ובמידה וזה לא מצליח.. נפרדים בכאב, וממשיכים..

אז יכול להיות שיש הבדל בין עוצמות של אהבה..

כולו גרוש מעל 3 שנים.. ומדובר על אהבה אחת...

אולי במבט לאחור.. אחרי זמן.. אסכים איתך ואחרים..

אבל עכשיו (אחרי שנה - לא מעט).. שום דבר לא נראה..... 

כדאי לך לשנות משהו בתפיסה.בשביל חסינות ולמידה לא להפגע מדי, לא חייבים חומות. זה לא "או חומה או אהבה", תעשי סוויצ'

עד היום כל מה שקורה לי בקשר האחרון שהיה הכי משמעותי עבורי, הוא תוצר של החומות

מאד רוצה שהן תלכנה תרדנה תתמוטטנה, אבל לא מצליחה,

זה כנראה הפחד,

חוסר האמון והקושי לחשוב שיש מישהו ש"ימות" למעני,

ואלו החומות שלא מאפשרות,

 וזה עוד כמה ,

 כמו הצורך לייצר דרמה,

שאולי גם הוא כדי לא להחשף ולאפשר חדירה אמיתית.

מה עדיף? טיפול,

כדי להוריד את החומות,

עד שהן לא תפולנה אין חיים אמיתיים.

אין עוצמה ויש דעיכה ושיגרה של להיות, לא לחיות.

לא לעומק.

ואני כן אדם שחי בעוצמות ולעומק,

ייצרית ומעיזה אבל,

 יש עוד עומק.

אליו אני רוצה.

ברור שהאופציה השניה, אלא מה,
אחרת בשביל מה אנחנו חיים, לבנות חומות?
בררררר...אני נטורליסט מטבעי, כמה שפחות חומות ומגננות.

אוהב אנשים נטולי הגנות שלא מתגוננים ונחבאים מאחורי חומות.
וגם אם נופלים, נפגעים, אז קמים וממשיכים לחייך...

וחומות בצורות לא בבית ספרי,
כי בסופו של דבר, כל חומה נופלת וככול שהיא בצורה ובנויה יותר,
הנפילה חזקה וכואבת יותר.

ומקסימום, אם את מרגישה נורא פגיעה,
תוסיפי עוד לבנה לחומה הדמיונית

ותשירי בקול רם,
'אנחנו לא זקוקים לחינוך'

באנגלית זה נשמע סקסי יותר....

 

 

נורית יקרה,

 

הבעיה העיקרית עם חומות בעיניי היא שהן עובדות על פי השיטה הבינארית של 0-1, כלומר שיש להן רק שני מצבים - on/off והבחירה היא בין איתן לבין בלעדיהן.

והמצב הזה יוצר מלכוד, משום שעל מנת להימנע מפגיעה, יש להיות מוקף בהן, אבל הן חוסמות גם את מעברם של חומרים חיוניים המועברים באינטראקציה בינאישית, החיוניים לריפוי ולשיקום העצמי מהפגיעות שחווה.

 

אני בעד הרחבה של המצבים כך שיהיו מצבי ביניים לצד פיתוח יכולת ויסות ושליטה בנוגע לחדירה של דברים. לכן, מעדיפה לחשוב במושגים פחות קשיחים ונוקשים מחומות ואוהבת את דימוי העור - שמשמש לנו כמסננת, המגן מפני החוץ ובה בעת מאפשר חדירה של חומרים חיוניים בתהליכי אוסמוזה חשובים.

 

אז כן, אני בעד להסיר את החומות, אבל במקביל - לדאוג לשקם את העור השרוט והפגוע שהותיר בתחושה של חשיפה ופגיעות בלתי נסבלות.

מה זה?

 לא כוכב ולא תגובה

 אפילו לא בדל ציטוט

הולך עכשיו לבנות חומה

ששום דהקקר לא יחדור דרכה

לבד בפנים אדבר עם עצמי כמו כאן

אבל מאחורי החומות לפחות אין צפיה שסופה אכזבה

 חנן - בית דגן

חומות כאן מעולם לא היו למה תשאלו כי רק השם שיצא למקום מונע כניסה

נורית יקרה, העניין הוא כזה שאהבה ל א צריכה לגרום לכאב.......מה שלא תעשי תמיד יהיו כאבים ופחדים.........אין לי דבר טוב מלאמר לך : הקשיבי לקול ליבך.........

כשאדם מרשה לעצמו להיאטם הוא לא מוותר רק על אהבה, אלא על היכולת לחוות, להתרגש, להתפעם - ממה שלא יהיה.

"על החירות הזו

לראות, לחוש, לנשום,

לדעת, לייחל, להיכשל" (לאה גולגברג)

בעיני אסור לוותר על החירות הזו - על העוצמות, הלמות הלב, האדרנלין - גם לא במחיר של כאב, כי האלטרנטיבה כואבת אף יותר.

לכן, ממליצה על זהירות - כדי לצמצם נפילות,

וחוסן - כדי לקום מהן כמה שיותר מהר עם כמה שפחות נזק.

איך? עניין של החלטה ואימון..

מאוד תלוי בסיבה מדוע יש חומות ומדוע שבירתן גורמת לקריסה כל כך גדולה. אין טוטאליות לשום כיוון - מה יותר נכון. אם הקשר טוב ויש אמון אפשר לצמצם חומות או להתריע בפניהם ולבקש רגישות

איני בטוח מה הכוונה בתשובה של מנטרה אבל בכל מקרה, מעולם לא שמתי חומות, אז לא היו כאלו להוריד. לא רואה את התועלת שבחומות שכן חומות מונעות הכל, גם את הטוב. ואם לומדים לא לצפות, לא להפוך את האושר, את ההנאה, את הכיף, את ההרגשה הטובה, לתלויים בתוצאה ספציפית או ברצונות ותקוות, אז אולי אין זה מעלים את הכאב לגמרי, אבל מורידו בהחלט למשהו שאינו שיקול. כמו בטאי צ'י, לא להפעיל כח משלך. וחומה היא כח. וכשלא מפעילים כח אז גם לא כואב, אבל כן יכול להיות אושר וטוב.

נורא כואב להפגע. ממש כואב. יחד עם זה... לא הייתי מי שאני בלי שהייתי מרשה לעצמי להתאהב, להפגע, להחלים, להתאהב שוב ו...

או, זה קל.

זה הולך ומסתבך שמישהו/היא עושה

את זה לאורך זמן ובהתמדה, תוך שאת

משכנעת עצמך שהוא/היא ראויים שתסירי

את החומות עבורו/ה, ואז..., כשתם ונשלם הסיפור

הוא/היא ממשיך ומשכנע אותך להישאר איתו/ה

ב..., חברות...

לא חברות ולא בטיח.

והעיקר? לדפדף ומהר.

חומות?

הן נועדו כדי לעבור מעליהן !!!! תמיד !!!