אני רוצה לשתף אתכם בשיחה שניהלתי עם חבר הייטקיסט כמוני שהתלונן על בעלי הדירות החמדנים שרואים את הדירה שלהם כנכס שצריך להרוויח עליו כמה שיותר.

ניסיתי לדבר איתו על שוק חופשי ושמחיר השכירות עלה לא בגלל חמדנות אלא בגלל שפשוט אין מספיק דירות, "אם היו מספיק דירות אז המחירים לא היו עולים כי היו המשכירים היו נלחמים ביניהם על שוכרים."

החבר התעקש שגם אם יש סיבות לעליה היו צריכים המשכירים להתעלות על עצמם ולא להעלות את מחירי השכירות כי דירה זה לא סתם נכס אלא מקום שאנשים צריכים לגור בו.

ניסיתי להסביר לו שאם לדוגמא בתל אביב למרות שאין מספיק דירות היו מחירי הדיור נמוכים אז הייתה בעיה אחרת של מחסור בדירות, בגלל המחירים הנמוכים יותר אנשים היו רוצים לגור בתל אביב אבל מספר הדירות נשאר זהה, "אנשים שרוצים לגור בעיר אפילו שהפרוטה מצויה בכיסם לא היו יכולים להשכיר דירות כי כל הדירות היו מושכרות."

* אגב מה שהיה קורה הוא שאנשים היו מגיעים לבעל דירה שמפרסם במחיר נמוך ומציעים לו יותר ממה שפרסם בכדי שיעלה את המחיר וייתן להם לגור בדירה.

החבר שלי עדיין האמין שמדובר בחמדנות ונבזיות. כמעט ותש כוחי אל מול חוסר הנכונות שלו להבין את ההגיון שהוביל את דברי גם פניה לצד הרגשי שלו בטיעונים כמו "גם לבעל הדירה לפעמים יש משכנתא" או "הרבה בעלי דירות הם פנסיונרים שעבורם מדובר בפנסיה" לא עזרה.

ואז נזכרתי בקלף המנצח,

לא מזמן אותו חבר בדיוק עזב את מקום העבודה שלו לאחר שגילה שהוא יכול להרוויח 3000 ₪ יותר לחודש (ברוטו), הוא ניגש למעסיק עם הצעה ממעסיק אחר וביקש ממנו שישוה את התנאים, משסירב המעסיק (למרות שהציע הצעה נגדית) עזב החבר לטובת השכר החדש.

"אתה בדיוק כמו כל אותם בעלי דירות חמדנים" אמרתי לו, "מה קרה אתה לא יכול לוותר על איזה 1000 ₪ נטו בחודש בשם ההגינות ונגד החמדנות?"

את ריקוד הניצחון שלי הוא לא הספיק לראות כי הוא נטש את הדיון, אני לא בטוח אבל נראה לי שהוא הבין.