העלתי דיון דומה לא מזמן.
אני לא באה מבית של הורים גרושים,ככה שמה שאני ראיתי בבית היה מודל חיובי ביותר.
אין לי בעיה עם מחוייבות,כשאני נמצאת בקשר אני מחוייבת גם ללא טקס.
ביום שארצה וביום שאחליט שאני רוצה להתמסד וזה יקרה רק כאשר ארצה ילדים.
למיטב ניסיוני הטוב בקשרים,אפשר לנהל מערכת זוגית מחייבת גם ללא נישואים.
אני מוצאת סיבה להינשא רק כאשר רוצים בילדים,ללא ילדים משותפים אני מוצאת שאפשר לנהל קשר מחייב גם ללא טבעת ורבנות.
אני יודעת שאני אבחר בטקס רפורמי,מבחינתי שם הכתובה מבטאת בדיוק את הערכים שעליהם גדלתי ובהם אני מאמינה.
אהבה,כבוד,הדדיות,שיוויון ולא ערכים של קניין.
מאחר ומבחינתי למילים יש משמעות לי יש בעיה עם העניין שבעל הוא במובן של בעלות.
חוסר השיוויון במוסד הרבני בטקס כדת משה וישראל קיים מתחילתו ועד סופו.
הגבר הוא הבעלים של האישה ואילו האישה אינה בעלת הגבר.
כתבתי את זה גם אז ואני חושבת כך גם עכשיו ואין מה לתקוף אותי כי זו דעתי האישית
מבחינתי המילה בעלות מתקשרת עם בעלות על בעל חיים,ככה זה גם מוגדר עפ"י חוק.
אני הבעלים של הכלב שלי,בבני אדם לא נראה לי מתאים להשתמש במונח בעלות.
יש לי בעיה עם חוסר השיוויון בטקס המדובר.
יש לי בעיה עם טקס שמנוהל בארמית בעוד השפה המדוברת היא עברית.
יש לי בעיה עם המלל שרק על פיו יש לגבר בעלות עליי.
אני חושבת שטקס צריך להעשות ברוח התקופה.
בטקס רפורמי שני בני הזוג עונדים טבעת זה לזו.
הכתובה לא מימי הבניים אלא כתובה עכשיוית ובה מתייחסים לאישה בכבוד.
וכן,אני יודעת שבשביל להתגרש צריך לעבור ברבנות.
אבל כאן בדיוק ההבדל בין נישואים בגיל צעיר לבין נישואים בגיל 30+ אז אנשים פיקחים הרבה יותר אחרי שראו כמה דברים בחיים,לדעתי בגיל הזה רוב הסיכויים לפירוק החבילה הם הרבה יותר קטנים.
וגם אז בהשוואה לגיל 20 ששני בני הזוג מגיעים לנישואים לא מבוססים בגיל 30 +המצב שונה אנשים מגיעים מבוססים ועושים הסכם טרום נישואים שבמידה ויקרה משהו שהכל יהיה מסודר ומעוגן מראש כולל עניין הילדים.
/null/text_64k_1#