מוצדק מילה עדינה למאבק הכה חשוב הזה!
מה לא עשינו כדי לפגוש אותו אה?!?
הלכנו לתיכון, למדנו טוב כדי שנהיה חכמות בשבילו, אפילו נתנו לו להעתיק שיעורים. שמנו שחור בעיניים מבלי שההורים ידעו (ברור שהיום הן עושות יותר מזה.. אך זה נושא עצוב לכשעצמו.),
התגייסנו לצבא, הלכנו על מקצוע קשה כדי להרשים,
טסנו לחו"ל, טראקים מטורפים (נראה לך שבאמת נהננו שעות עם מוצ'ילה 70 קילו על הגב, שק"ש עם חרקים ובלי מקלחת?!),
אוניברסיטה, כתבנו כמו מטורפות רק כדי שיהיה להם ממי לצלם, שעות תצפית ריקות ברחבי הקמפוס, וועדות,כנסים, הרצאות.
ספורט - קמנו לפני התרנגולים כדי להגיע לפארק רעננות, מיטב כספנו הוצאנו על חדר כושר כדי לראות אתכם מתחילים עם המדריכות, נראה לך שבאמת נועדנו לרוץ קילומטרים??? ספא היה יותר הכיוון!
כשלא הלך הלכנו על תואר נוסף. כי אנחנו יודעות שחוש התמצאות אין אז נתנו לך עוד צ'אנס למצוא אותנו.
נפגשנו עם חברים אחרים שלך - שלא התקשרו, או שסימסו לא לעניין ולא בזמן, או ששעממו אותנו עד מאוד (אני מפהקת בגלל חוסר אוויר מה פתאום משעמם לי?!)
בקיצור המתנה היא דבר לא פשוט ואנחנו מחכות כבר די הרבה
ואם ברווקים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי רוטשילד....
(מיותר לציין שלהפגנה לא הלכתי....היו שם רק רווקות מה יש לחפש שם?
)
/null/text_64k_1#