צטט: Little Angel 2011-08-05 17:56:03

למה את נשארת שם?

 

 

כי כבר לא נשארו לי מקומות לעזוב, כי נמאס לי שזה קורה בכל מקום מחדש, כי אני לא רוצה לעזוב, כי אני אוהבת את המקום הזה, כי אני חשוב לי לעבוד פה, כי חשוב לי לעשות את השינוי, כי אני חושבת שיש לי המון מה לתרום, כי אני לא השיכור שצריך ללכת לישון, כי לא יכול להיות שאני תמיד צריכה ללכת רק כי אני הילד שצועק שהמלך הוא עירום, כי הפעם אני צודקת (כן אני יודעת אל תהי צודקת תהי חכמה) אבל גם חכמה לא עוזר לי... כי בכל מקום זה תמיד אותו דבר. אנשים שנמצאים כבר המון זמן אומרים אל תזיזי את החרא שלא יעלה הסרחון, אל תנסי לשנות דברים שעובדים שאותה צורה כבר כל כך הרבה שנים, מי את שאחרי שאת פה שבוע, חודש, שנה תשני נהלים של כך וכך וכך שנים... ובלה בלה בלה....  כי אני יודעת שאני צודקת, כי אני דון קישוט ויש לי עוד כמה תחנות רוח להלחם בהם. בלי סנצו פנצה, בלי דולצינה, רק אני וכפיות הטובה סביבי, רק אני והידיעה שחייב פעם להיות אחרת.

שפעם אולי מישהו יראה שיש תועלת בי ובכישורים שלי. שאולי פעם ... לא יבהלו ממני וילמדו לנצל את הכישורים ויכולות שלי... שאוליפעם לא אהיה "גורם מאיים" שאולי פעם... לפני שיפטרו אותי יקשיבו לי... שאולי פעם... ירצו את העין המאבחנת שלי... ולא ירצו להשאר באותו מקום כמו לפני מליון שנה... ירצו להזיז את החרא ולהפטר מהסרחון. אולי פעם השכל ינצח את הנוחות. אולי פעם ... אולי פעם .... אולי פעם.... אולי...

או שאולי אני אמות בעודי מנסה

צטט: Lord Snow 2011-08-05 15:41:01

קודם כל, זה החום.

הוא משגע את כולם.

שנית יש אנשים בעולם שלא תפסו שאכן העולם משתנה,

וניתן לשנותו.(מחאת הקוטג',אוהלים וכו').

אל תקשיבי להם ותמשיכי זקופה.

שהם יתכופפו.

את מה שתפסידי עכשיו, תקבלי שבעת מונים בעתיד.

רק זה לא אומר שלא צריך להתנהג בחוכמה.

תגידי כן, כן, חייכי,

ותעשי את מה שאת חושבת שצריך לעשות.

 

 

אני זקופה. כל פעם שמפטרים אני לוקחת את עצמי, את החפצים שלי, את הכבוד האבוד שלי ויוצאת זקופה מהדלת. אני עושה את הכי טוב שאני יכולה בכל רגע נתון. ואני הולכת לישון בידיעה שהיום עשיתי הכי טוב שאני יכולה, למען המטופלים, למען הרופאים, למען האחיות, למען המערכת.

לא פגעתי, באף אחד. לא פשעתי.

עזרתי כמה שרק יכולתי. רשמתי בצד כל מיני דברים ששמתי לב אליהם שאני חושבת שאפשר לשפר, לתקן על מנת שיהיה קל יותר להתנהל, לכולם. אין לי למי לתת כרגע לא רוצה להסתבך שלא יגידו שאני חורגת מהמקום שלי... סותמת. אוספת... רעיונות... הצעות יעול... והולכת הביתה... 

 

צטט: קֶרֶן אוֹר 2011-08-05 11:43:37

מאוד רצוי לך שתרכשי לעצמך מיומנויות של הסתגלות.

ישנם מקומות בהם יוזמה ויצירתיות מתקבלים בברכה, וישנם כאלה שההיפך. לא בטוח שזה מאיים, לרוב זה סתם מטריד.

הסתגלות זו היכולת לקרוא את תנאי השטח ולהתאים עצמך אליהם. להתייחס עניינית ולא אישית-רגשית. לדעת שזה לא עניין של טוב-רע, אלא מתאים-לא מתאים.

ואם את לא יכולה, חפשי לעצמך מקום מסוג אחר, בו התכונות האלה שלך יתקבלו כנכס, לא כנטל. וגם שם תצטרכי לדעת מה לומר, מתי, ובעיקר איך.

 

 

כתבת את כל מה שחשבתי לכתוב

ממש יפה

צטט: זו פשוט אני 2011-08-05 14:53:24

עבודת צוות זה שכל אחד עושה את הכי טוב שהוא יודע ויכול למען מטרה מסוימת. שכל אחד שם את האגו האישי שלו בצד ולא מתבייש להגיד שאת זה הוא לא יודע ולא מתבייש לזוז הצידה כשהוא לא יודע ולתת למישהו אחר לעשות באותו רגע נתון. כשמה שעומד לנגד העיניים זה טובת המשימה. כצוות אחד. ולא משנה מי עושה מה. וכולם לומדים מכולם. ואין אני ואין אתה יש אנחנו. ואם אני לא יודעת עכשיו אני מסתכלת עליך ולומדת ואם אתה לא יודע אתה מסתכל עלי ולומד ולא משנה מי ידע ומי לא... אין אני ואין אתה יש צוות אחד שהמטרה שלו היא לבצע את המשימה. ואת היעד. במינימום זמן, במקסימום יעילות, אין פה בכלל עניין של חיחי אתה לא יודע נאנאנאנאנא אני יודעת בלה בלה בלה ... יש פה פרקטיות. יעילות. פרודוקטיביות. אה . אני לא יודעת. אתה יודעת. יופי תראי לי אני אלמד לפעם הבאה. אה. את זה את לא יודעת . במקרה למדתי את זה במשמרת שעברה כי הייתי צריכה לעשות וההיא לימדה אותי אז תראי... והלאה הלאה הלאה... רצים... פה עמוס... את זה אני יכולה לעשות... הולכת לעשות.. בלי הרבה עניינים. נכון אני לא כוח עזר אבל אין עכשיו כוח עזר אז מה מפריע לי להרים שניה. למשוך שניה. לא קרה שום דבר. צוות זה צוות. קרדייט? מי דיבר בכלל על קרדיט? במשמרת יש X אנשים! המשמרת עברה בשלום! הקרדיט לכולם יחד! איך סבא שלי אמר פעם. יש אנשים שלא עושים כלום ולוקחים את כל הקרדיט,ף יש אנשים שעושים ולוקחים את הקרדיט ויש אנשים שעושים ולא לוקחים קרדיט... איזה אדם את רוצה להיות. אני אף פעם לא פעלתי בשביל הקרדיט. אני עושה לשם עשיה. בטח לא לוקחת קרדיט של מישהו אחר.

 

 

כתבת יפה

את עדיין צעירה בשביל "להיתקע" במקום שגורם לך להרגיש כל כך קטנה. אם אין לך מחויבויות בלתי אפשריות לחלוטין (אין לך!!!) פרסי כנפיים ותני דרור למחשבותייך ושאיפותייך גם בתחום התעסוקה. למרות שלכאורה השוק נראה אפור, מי שמביט היטב יכול בהחלט לזהול את כתמי האור. אל תוותרי! אל תהיה כמו רוב האנשים שבגיל צעיר מאוד וויתרו על הגילגול הזה. לא בטוח שיש גילגול הבא (אף אחד לא הרים לי משם טלפון...)

צטט: זו פשוט אני 2011-08-05 20:41:57

צטט: Little Angel 2011-08-05 17:56:03

למה את נשארת שם?

 

 

כי כבר לא נשארו לי מקומות לעזוב, כי נמאס לי שזה קורה בכל מקום מחדש, כי אני לא רוצה לעזוב, כי אני אוהבת את המקום הזה, כי אני חשוב לי לעבוד פה, כי חשוב לי לעשות את השינוי, כי אני חושבת שיש לי המון מה לתרום, כי אני לא השיכור שצריך ללכת לישון, כי לא יכול להיות שאני תמיד צריכה ללכת רק כי אני הילד שצועק שהמלך הוא עירום, כי הפעם אני צודקת (כן אני יודעת אל תהי צודקת תהי חכמה) אבל גם חכמה לא עוזר לי... כי בכל מקום זה תמיד אותו דבר. אנשים שנמצאים כבר המון זמן אומרים אל תזיזי את החרא שלא יעלה הסרחון, אל תנסי לשנות דברים שעובדים שאותה צורה כבר כל כך הרבה שנים, מי את שאחרי שאת פה שבוע, חודש, שנה תשני נהלים של כך וכך וכך שנים... ובלה בלה בלה....  כי אני יודעת שאני צודקת, כי אני דון קישוט ויש לי עוד כמה תחנות רוח להלחם בהם. בלי סנצו פנצה, בלי דולצינה, רק אני וכפיות הטובה סביבי, רק אני והידיעה שחייב פעם להיות אחרת.

שפעם אולי מישהו יראה שיש תועלת בי ובכישורים שלי. שאולי פעם ... לא יבהלו ממני וילמדו לנצל את הכישורים ויכולות שלי... שאוליפעם לא אהיה "גורם מאיים" שאולי פעם... לפני שיפטרו אותי יקשיבו לי... שאולי פעם... ירצו את העין המאבחנת שלי... ולא ירצו להשאר באותו מקום כמו לפני מליון שנה... ירצו להזיז את החרא ולהפטר מהסרחון. אולי פעם השכל ינצח את הנוחות. אולי פעם ... אולי פעם .... אולי פעם.... אולי...

או שאולי אני אמות בעודי מנסה

 

 

 

מתוקתי, אנא, לא להתייאש... את עוד תמצאי מקומות ואנשים שיבינו אותך ומעבר לזה

 

צטט: זו פשוט אני 2011-08-05 20:41:57

צטט: Little Angel 2011-08-05 17:56:03

למה את נשארת שם?

 

 

כי כבר לא נשארו לי מקומות לעזוב, כי נמאס לי שזה קורה בכל מקום מחדש, כי אני לא רוצה לעזוב, כי אני אוהבת את המקום הזה, כי אני חשוב לי לעבוד פה, כי חשוב לי לעשות את השינוי, כי אני חושבת שיש לי המון מה לתרום, כי אני לא השיכור שצריך ללכת לישון, כי לא יכול להיות שאני תמיד צריכה ללכת רק כי אני הילד שצועק שהמלך הוא עירום, כי הפעם אני צודקת (כן אני יודעת אל תהי צודקת תהי חכמה) אבל גם חכמה לא עוזר לי... כי בכל מקום זה תמיד אותו דבר. אנשים שנמצאים כבר המון זמן אומרים אל תזיזי את החרא שלא יעלה הסרחון, אל תנסי לשנות דברים שעובדים שאותה צורה כבר כל כך הרבה שנים, מי את שאחרי שאת פה שבוע, חודש, שנה תשני נהלים של כך וכך וכך שנים... ובלה בלה בלה....  כי אני יודעת שאני צודקת, כי אני דון קישוט ויש לי עוד כמה תחנות רוח להלחם בהם. בלי סנצו פנצה, בלי דולצינה, רק אני וכפיות הטובה סביבי, רק אני והידיעה שחייב פעם להיות אחרת.

שפעם אולי מישהו יראה שיש תועלת בי ובכישורים שלי. שאולי פעם ... לא יבהלו ממני וילמדו לנצל את הכישורים ויכולות שלי... שאוליפעם לא אהיה "גורם מאיים" שאולי פעם... לפני שיפטרו אותי יקשיבו לי... שאולי פעם... ירצו את העין המאבחנת שלי... ולא ירצו להשאר באותו מקום כמו לפני מליון שנה... ירצו להזיז את החרא ולהפטר מהסרחון. אולי פעם השכל ינצח את הנוחות. אולי פעם ... אולי פעם .... אולי פעם.... אולי...

או שאולי אני אמות בעודי מנסה

 

אז או שאת הבעיה, או שכל העולם.

תבחרי.

את לא מתנהלת נכון ו/או במקומות הנכונים.

עלמה שלום כל זמן שתחפשי בטחון תעבדי עבור אחרים הם יתעשרו ואת במקרה הטוב תקבלי המון בטחון (במשכורת) אבל המחיר תאבדי את החופש שלך ואת עצמך. שאפי לבטחון עבדי רק עבור עצמך לא עבור אחרים קבלי החלטה ולכי איתה עד הסוף- רק זו תהיה התרופה לצרה שלך.