צטט: ofer309 2011-08-14 07:04:56

צטט: אצילית 1 2011-08-14 01:50:39

סוגיה מעניינת .. לפני שנים רבות הכרתי אישה שילדה תינוקת מגבר נשוי .. שהיתה ביניהם מערכת יחסים ב במשך 3 שנים , סוכם ביניהם שהוא יעשה לה ילד ובתמורה היא לא תתבע מזונות והיה מסמך חתום על ידה על ויתור המזונות .. התינוק הראשון שנולד מת בשעת לידתו בגלל סיבוך .. לאחר מכן היה ניסיון נוסף ונולדה להם תינוקת בריאה ויפהפיה לאחר כשנה האשה נקלעה למצב כלכלי קשה , והיא פנתה לחבר שלה שיתמוך בה , הוא סרב והחליט להתעלם ולהיעלם.. בצר לה , היא פנתה לעורך דין , והתברר לה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת . במשפט האב הכחיש שהיא בתו ובית המשפט שלח את הנוגעים בדבר לבדיקת רקמות , בבדיקה התברר שהיא בתו , וחוייב לשלם מזונות . התינוקת בה מדובר היום היא בת 33 , יש לה יחסים מצויינים עם אביה ועם אחיה מצד האב.

אורלי שלום

מה שאת מתארת זה נבזות במלוא הדרה. המניעים לנבזות הזו היא אותה תרבות ""מגיע לי"  כי אני אמא" תרבות בזויה שיש להוקיעה ולדחות אותה בשאט נפש. בואי נבחן מה היו החלופות של אותה גברת. ללדת ילד מתרומה מבנק הזרע ואז אל מי יכולה היתה לבוא בטענו ת- לאף אחד. הדרך "התמימה" כביכול כפי שאת מציגה את הדברים אינה מחמיאה לגברת הנ"ל " היא פנתה לעורך דין , והתברר לה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת ." היא מצטיירת באור מאד לא מחמיא או שהיא א. "פוסטמה" שלא ידעה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת והיתה צריכה עורך הדין שיאיר את עיניה. ב. או שהיא מיתממת כאילו "לא ידעה" מקיומו של הסכם שאותו חייבים לכבד.

אמנם עוד לא נולד האדם שיעצור את הזמן אבל הנסיון יעצור ועוצר את הפראיירים שהולכים ונגמרים.

אני רוצה להבהיר נקודה שלא הוזכרה בתגובתי .

כפי שכתבתי .. לפני שנים רבות הכרתי אישה ... הייתי בת 18  כשהכרתי אותה (שתינו שכבנו באותה מחלקה בסורוקה) האשה עבדה כמטפלת בילדים ולדעתי היא היתה אישה תמימה,כך סברתי אז,כי  מה פתאום לעשות ילד בלי להתחתן ובלי אבא? (ראש של נערה בת 18 ) האישה היתה גדולה ממני ב15 שנים.

אני לא חושבת בכלל שאז היה בנק זרע.. אני רק יודעת שהם חיו כמו בעל ואשה , כל השבוע הוא היה איתה ובסופי שבוע נסע לביתו.(בגלל העבודה ) אני יודעת בוודאות שהגבר תמך באישה עוד לפני שנולדה התינוקת , ולאחר שנולדה התינוקת הוא נבהל ונעלם . היא באמת האמינה שאם יש לה הסכם חתום על ידה על וויתור מזונות   הוא תקף . היא פנתה לעורך דין כי רצתה שהוא יכיר בילדה כפי שהבטיח. ואז התברר לה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם הילדה .

אני רק מספרת סיפור שהכרתי כשהייתי צעירונת .. ולאחר מכן הלכתי ללמוד הוראה  בתל אביב .

נשארתי בידידות עם אותה אישה במשך שנים רבות  ועקבתי אחרי התפתחות הילדה , תחילה לא היה קשר  בין האב לילדה ,  כשהילדה גדלה היא פנתה לאביה כי רצתה להכירו. ולאחר מכן הילדה הכירה את אחיה ואחיותיה .כאמור הילדה הזו היום בת 33 נשואה ואם לילדים .

צטט: עו"ד ציפי המרמן 2011-08-14 15:35:55

יעל שלום.
מצרפת בהמשך ציטוט מתוך פסק דינה של כב' הש' רותם עייאש , תמ"ש 8508-03-10 בענין תביעה שלינוי מזונות שנקבעו בהסכם. מעבר לדיון האם יש להכיר בה כתביע ראשונית או כתביעה להגדלה יש התיחסות לעצם הבעייתיות שבתביעה לשינוי רכיב המזונות בלבד בהסכם כולל שאליו הגיעו הצדדים:

" ד. אין מחלוקת כי תובענה לביטול הסכם המזונות לא הוגשה בבית משפט זה וכן לא הובא לפני כל מידע כי הוגשה תובענה כזו בענין יתר ההסכמות בין הצדדים, כפי שהוסכמו במסגרת הסכם הגירושין ואשר אושרו בביה"ד הרבני.

ה. לא נסתר מעיני ביהמ"ש כי בבוא צדדים לחתום על הסכם גירושין, הרי שהוא כולל בתוכו מערכת שלמה של אינטרסים, בה כל אחד מהצדדים מוותר על אילו מתאוותיו והאחר מוותר על תאוות נוספות אחרות שהוא עצמו מחזיק בהן.

אין בכך כדי להטיל פגם כה מהותי בהסכם , עד אשר, על אף שאושר וקיבל תוקף של פס"ד נבחר להתעלם ממנו ולנהוג כאילו לא ניתן.

יכולים אנו כאמור לעתור לשינויו, אך לא נוכל לצפות כי תתקבל הטענה כי יש להתעלם ממנו , משל לא נחתם לכתחילה !

ו. הכרעה מסוג זה תביא לפסילתם הגורפת של כל הסכמי המזונות שנחתמים בין הורים ומאושרים ע"י ביהמ"ש, שהרי אין כל ספק כי כל הסכם מזונות נחתם בסמוך למועד פרידת בני הזוג ותמיד מעורבים בו רגשות הפרידה והמחלוקות הנלוות לפרידה כאמור.

מדובר בתוצאה בלתי סבירה שביהמ"ש אינו יכול לאפשר אותה.

לא זו אף זו, דווקא העלאת הטענות בדבר כך שההסכם נחתם בתנאי עושק ולחץ, מקום בו אם התובעים הייתה מיוצגת ובאי כוחה טרחו אף לציין כי ניהלו מו"מ ארוך שעות ויסודי, היא היא שראוי לבחון אותה מחמת שנראה כי אם התובעים חפצה לעשות שימוש בנסיבות שהיו ערב חתימת ההסכם לטובת הליכים משפטיים, שנקטה בהם שנתיים לאחר חתימתו.

ז. הסכם מעצם טבעו כאמור מהווה מערכת שלמה ומלאה של זכויות וחובות, התחייבויות שלובות, אשר לא ניתן לבודד אחת מהן.

יתר על כן, מקום בו אותו הסכם, הובא לעיונה של ערכאה שיפוטית, אשר ביררה כי ההסכם נערך ונחתם מתוך רצון טוב וחופשי תוך שהצדדים מבינים את הוראותיו ומשמעותן, יש להניח שעבר משוכה נוספת בדרך הפתלתלה והקשה של אותם צדדים , בדרך לפירוק התא המשפחתי."

קראתי את פסק הדין והוא אכן פס"ד יפה, אשר לא יישם את ההלכה.

צטט: עו"ד יעל גיל 2011-08-14 08:36:55

צטט: ofer309 2011-08-14 07:04:56

צטט: אצילית 1 2011-08-14 01:50:39

סוגיה מעניינת .. לפני שנים רבות הכרתי אישה שילדה תינוקת מגבר נשוי .. שהיתה ביניהם מערכת יחסים ב במשך 3 שנים , סוכם ביניהם שהוא יעשה לה ילד ובתמורה היא לא תתבע מזונות והיה מסמך חתום על ידה על ויתור המזונות .. התינוק הראשון שנולד מת בשעת לידתו בגלל סיבוך .. לאחר מכן היה ניסיון נוסף ונולדה להם תינוקת בריאה ויפהפיה לאחר כשנה האשה נקלעה למצב כלכלי קשה , והיא פנתה לחבר שלה שיתמוך בה , הוא סרב והחליט להתעלם ולהיעלם.. בצר לה , היא פנתה לעורך דין , והתברר לה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת . במשפט האב הכחיש שהיא בתו ובית המשפט שלח את הנוגעים בדבר לבדיקת רקמות , בבדיקה התברר שהיא בתו , וחוייב לשלם מזונות . התינוקת בה מדובר היום היא בת 33 , יש לה יחסים מצויינים עם אביה ועם אחיה מצד האב.

אורלי שלום

מה שאת מתארת זה נבזות במלוא הדרה. המניעים לנבזות הזו היא אותה תרבות ""מגיע לי"  כי אני אמא" תרבות בזויה שיש להוקיעה ולדחות אותה בשאט נפש. בואי נבחן מה היו החלופות של אותה גברת. ללדת ילד מתרומה מבנק הזרע ואז אל מי יכולה היתה לבוא בטענו ת- לאף אחד. הדרך "התמימה" כביכול כפי שאת מציגה את הדברים אינה מחמיאה לגברת הנ"ל " היא פנתה לעורך דין , והתברר לה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת ." היא מצטיירת באור מאד לא מחמיא או שהיא א. "פוסטמה" שלא ידעה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת והיתה צריכה עורך הדין שיאיר את עיניה. ב. או שהיא מיתממת כאילו "לא ידעה" מקיומו של הסכם שאותו חייבים לכבד.

אמנם עוד לא נולד האדם שיעצור את הזמן אבל הנסיון יעצור ועוצר את הפראיירים שהולכים ונגמרים.

עופר, מה שאתה כותב אינו מדויק. נכון שעקרונית הסכמים חובה לכבד וגם העובדה שהאישה הביאה תינוקת מגבר נשוי לא בדיוק מראה על דמות מוסרית. אלא שלעיתים אנשים נקלעים למצבים קשים ובלתי צפויים ולשם כך נוצר המושג "שינוי נסיבות מהותי", לעניין הגדלת המזונות, כאשר התינוקת לא אמורה לרעוב, בגלל התנהלות אמה או מצבה. מעבר לכך, מושג זה משרת גם אבות שמצבם הכלכלי השתנה באופן משמעותי לרעה. אני הפחתתי מזונות לאב בגין "שינוי נסיבות מהותי" במהלך של דיון אחד. שכרו ירד באופן משמעותי ונולדו לו אז עוד שני ילדים כך שהשופט קבע שיש להפחית את דמי המזונות, למרות שאלו אושרו בהסכם בין הצדדים. אז כאמור, אמנם הסכמים יש לכבד, אבל החיים חזקים מהכול ולפעמים יש הכרח לשנות מן ההסכמים בפרט בעניין מזונות ומשמורת, כפי שהדבר מקובל.

 יעל שלום

ל"פטנט" המשפטי "לטהר את השרץ" קוראים  "שינוי נסיבות מהותי" השימוש באקט הזה לעיתים הוא מתבקש ולעיתים הוא ציני. בואי נבחן מתוך הדוגמאות שהבאת מן הגורן ומן היקב מה עולה בקנה אחד עם ההגיון הצרוף ועל כן מתבקש ומה הוא שימוש ציני.

אז מה היה לנו כאן (כמו שאומרים הגששים)

א. ציטוט " לעיתים אנשים נקלעים למצבים קשים ובלתי צפויים" המבחן בין השימוש הציני לבין השימוש ההגיוני הוא מבחן הבקיאות ככל שהחוזה בין הורי הקטין היה חוזה צופה פני עתיד

הרי שמדובר בניצול ציני בעת עריכת החוזה ידעה אימו כי יתכן שינוי במצבה התעסוקתי / כלכלי

 שלה . לא היתה כאן הפתעה שלא ניתן היה לחזותה מראש.

ב. המקרה בו הפחתת מזונות לאב שגם שכרו ירד משמעותית (לו זה היה הנימוק היחיד בהחלט לא היה מקום להשתמש באקט הנ"ל אבל המכלול) (וגם נולדו לו שני ילדים שעליו לפרנסם.הוא מקרה בו אותו מבחן בקיאות עליו דיברתי לא יכול היה לחזות (ביום החוזה תסכימי איתי לא יכול היה הגבר לדעת שיוולדו לו ילדים נוספים.) משכך זהו שימוש מתבקש באקט.

צטט: ofer309 2011-08-14 21:14:07

צטט: עו"ד יעל גיל 2011-08-14 08:36:55

צטט: ofer309 2011-08-14 07:04:56

צטט: אצילית 1 2011-08-14 01:50:39

סוגיה מעניינת .. לפני שנים רבות הכרתי אישה שילדה תינוקת מגבר נשוי .. שהיתה ביניהם מערכת יחסים ב במשך 3 שנים , סוכם ביניהם שהוא יעשה לה ילד ובתמורה היא לא תתבע מזונות והיה מסמך חתום על ידה על ויתור המזונות .. התינוק הראשון שנולד מת בשעת לידתו בגלל סיבוך .. לאחר מכן היה ניסיון נוסף ונולדה להם תינוקת בריאה ויפהפיה לאחר כשנה האשה נקלעה למצב כלכלי קשה , והיא פנתה לחבר שלה שיתמוך בה , הוא סרב והחליט להתעלם ולהיעלם.. בצר לה , היא פנתה לעורך דין , והתברר לה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת . במשפט האב הכחיש שהיא בתו ובית המשפט שלח את הנוגעים בדבר לבדיקת רקמות , בבדיקה התברר שהיא בתו , וחוייב לשלם מזונות . התינוקת בה מדובר היום היא בת 33 , יש לה יחסים מצויינים עם אביה ועם אחיה מצד האב.

אורלי שלום

מה שאת מתארת זה נבזות במלוא הדרה. המניעים לנבזות הזו היא אותה תרבות ""מגיע לי"  כי אני אמא" תרבות בזויה שיש להוקיעה ולדחות אותה בשאט נפש. בואי נבחן מה היו החלופות של אותה גברת. ללדת ילד מתרומה מבנק הזרע ואז אל מי יכולה היתה לבוא בטענו ת- לאף אחד. הדרך "התמימה" כביכול כפי שאת מציגה את הדברים אינה מחמיאה לגברת הנ"ל " היא פנתה לעורך דין , והתברר לה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת ." היא מצטיירת באור מאד לא מחמיא או שהיא א. "פוסטמה" שלא ידעה שהיא יכולה לתבוע מזונות בשם התינוקת והיתה צריכה עורך הדין שיאיר את עיניה. ב. או שהיא מיתממת כאילו "לא ידעה" מקיומו של הסכם שאותו חייבים לכבד.

אמנם עוד לא נולד האדם שיעצור את הזמן אבל הנסיון יעצור ועוצר את הפראיירים שהולכים ונגמרים.

עופר, מה שאתה כותב אינו מדויק. נכון שעקרונית הסכמים חובה לכבד וגם העובדה שהאישה הביאה תינוקת מגבר נשוי לא בדיוק מראה על דמות מוסרית. אלא שלעיתים אנשים נקלעים למצבים קשים ובלתי צפויים ולשם כך נוצר המושג "שינוי נסיבות מהותי", לעניין הגדלת המזונות, כאשר התינוקת לא אמורה לרעוב, בגלל התנהלות אמה או מצבה. מעבר לכך, מושג זה משרת גם אבות שמצבם הכלכלי השתנה באופן משמעותי לרעה. אני הפחתתי מזונות לאב בגין "שינוי נסיבות מהותי" במהלך של דיון אחד. שכרו ירד באופן משמעותי ונולדו לו אז עוד שני ילדים כך שהשופט קבע שיש להפחית את דמי המזונות, למרות שאלו אושרו בהסכם בין הצדדים. אז כאמור, אמנם הסכמים יש לכבד, אבל החיים חזקים מהכול ולפעמים יש הכרח לשנות מן ההסכמים בפרט בעניין מזונות ומשמורת, כפי שהדבר מקובל.

 יעל שלום

ל"פטנט" המשפטי "לטהר את השרץ" קוראים  "שינוי נסיבות מהותי" השימוש באקט הזה לעיתים הוא מתבקש ולעיתים הוא ציני. בואי נבחן מתוך הדוגמאות שהבאת מן הגורן ומן היקב מה עולה בקנה אחד עם ההגיון הצרוף ועל כן מתבקש ומה הוא שימוש ציני.

אז מה היה לנו כאן (כמו שאומרים הגששים)

א. ציטוט " לעיתים אנשים נקלעים למצבים קשים ובלתי צפויים" המבחן בין השימוש הציני לבין השימוש ההגיוני הוא מבחן הבקיאות ככל שהחוזה בין הורי הקטין היה חוזה צופה פני עתיד

הרי שמדובר בניצול ציני בעת עריכת החוזה ידעה אימו כי יתכן שינוי במצבה התעסוקתי / כלכלי

 שלה . לא היתה כאן הפתעה שלא ניתן היה לחזותה מראש.

ב. המקרה בו הפחתת מזונות לאב שגם שכרו ירד משמעותית (לו זה היה הנימוק היחיד בהחלט לא היה מקום להשתמש באקט הנ"ל אבל המכלול) (וגם נולדו לו שני ילדים שעליו לפרנסם.הוא מקרה בו אותו מבחן בקיאות עליו דיברתי לא יכול היה לחזות (ביום החוזה תסכימי איתי לא יכול היה הגבר לדעת שיוולדו לו ילדים נוספים.) משכך זהו שימוש מתבקש באקט.

 

במקרה בו הפחתתי מזונות לאב, הפסיקה קובעת ודי בצדק כי הולדת הילדים היתה צפויה (מדובר היה בגבר דתי שהתגרש בגיל צעיר וכמובן נשא בשנית), כבר במועד החתימה על ההסכם הוא היה מובטל, אבל ההסכם התבסס על משכורתו האחרונה בחו"ל שהיתה גבוהה מאוד. לגבי האישה במקרה שתארה אצילית, מאחר שהיא טוענת שהגבר סייע לה כלכלית גם קודם לכן, נראה שהיה צפוי שיהיו לה קשיי פרנסה, עליהם גם תורם הזרע יכול היה לעמוד ולצפות פני העתיד.

 

באופן עקרוני, עמדתי כפי שבודאי ידועה לך, דומה לעמדתה של ציפי ושל השופטת אותה היא ציטטתה. הסכמים יש לכבד ובודאי אין לפתוח הסכמים, בהם האב נתן את דירתו וסיכם על מזונות נמוכים כנגד זאת. יחד עם זאת, במקרים קיצוניים, בהם הילד לא יוכל בשום אופן להתקיים, יש לדאוג לטובתו ע"י פסיקת מזונות שיספיקו לכל הפחות לקיומו.

קראתי בעיון.

המצב אינו פשוט.

מאחלת לך ולאחרים שעוסקים בנושא - ברכה והצלחה.

-

קצת אודות המאהל שלי...

דיבורים בחול ואין מה לאכול.

-

חג אהבה שמח!

 הקליקו על "גוגל" ותגיעו ל"בדי בדים" של המאהל שלי.

אוצר ואוסף, מקבל ומחלק.
מכבד את הפרט, הלאום, האנושות, והיקום.

"הזכות לעשות לעולם, בשם נותן החיים האלמוני".

http://cafe.themarker.com/post/2311336

צטט: עו"ד יעל גיל 2011-08-14 18:09:33

צטט: עו"ד ציפי המרמן 2011-08-14 15:35:55

יעל שלום.
מצרפת בהמשך ציטוט מתוך פסק דינה של כב' הש' רותם עייאש , תמ"ש 8508-03-10 בענין תביעה שלינוי מזונות שנקבעו בהסכם. מעבר לדיון האם יש להכיר בה כתביע ראשונית או כתביעה להגדלה יש התיחסות לעצם הבעייתיות שבתביעה לשינוי רכיב המזונות בלבד בהסכם כולל שאליו הגיעו הצדדים:

" ד. אין מחלוקת כי תובענה לביטול הסכם המזונות לא הוגשה בבית משפט זה וכן לא הובא לפני כל מידע כי הוגשה תובענה כזו בענין יתר ההסכמות בין הצדדים, כפי שהוסכמו במסגרת הסכם הגירושין ואשר אושרו בביה"ד הרבני.

ה. לא נסתר מעיני ביהמ"ש כי בבוא צדדים לחתום על הסכם גירושין, הרי שהוא כולל בתוכו מערכת שלמה של אינטרסים, בה כל אחד מהצדדים מוותר על אילו מתאוותיו והאחר מוותר על תאוות נוספות אחרות שהוא עצמו מחזיק בהן.

אין בכך כדי להטיל פגם כה מהותי בהסכם , עד אשר, על אף שאושר וקיבל תוקף של פס"ד נבחר להתעלם ממנו ולנהוג כאילו לא ניתן.

יכולים אנו כאמור לעתור לשינויו, אך לא נוכל לצפות כי תתקבל הטענה כי יש להתעלם ממנו , משל לא נחתם לכתחילה !

ו. הכרעה מסוג זה תביא לפסילתם הגורפת של כל הסכמי המזונות שנחתמים בין הורים ומאושרים ע"י ביהמ"ש, שהרי אין כל ספק כי כל הסכם מזונות נחתם בסמוך למועד פרידת בני הזוג ותמיד מעורבים בו רגשות הפרידה והמחלוקות הנלוות לפרידה כאמור.

מדובר בתוצאה בלתי סבירה שביהמ"ש אינו יכול לאפשר אותה.

לא זו אף זו, דווקא העלאת הטענות בדבר כך שההסכם נחתם בתנאי עושק ולחץ, מקום בו אם התובעים הייתה מיוצגת ובאי כוחה טרחו אף לציין כי ניהלו מו"מ ארוך שעות ויסודי, היא היא שראוי לבחון אותה מחמת שנראה כי אם התובעים חפצה לעשות שימוש בנסיבות שהיו ערב חתימת ההסכם לטובת הליכים משפטיים, שנקטה בהם שנתיים לאחר חתימתו.

ז. הסכם מעצם טבעו כאמור מהווה מערכת שלמה ומלאה של זכויות וחובות, התחייבויות שלובות, אשר לא ניתן לבודד אחת מהן.

יתר על כן, מקום בו אותו הסכם, הובא לעיונה של ערכאה שיפוטית, אשר ביררה כי ההסכם נערך ונחתם מתוך רצון טוב וחופשי תוך שהצדדים מבינים את הוראותיו ומשמעותן, יש להניח שעבר משוכה נוספת בדרך הפתלתלה והקשה של אותם צדדים , בדרך לפירוק התא המשפחתי."

קראתי את פסק הדין והוא אכן פס"ד יפה, אשר לא יישם את ההלכה.

 

 .

שלב שלב.

יש לנו הסטוריה של אמירות שעם הזמן הפכו לפרקטיקה נוהגת.

צטט: עו"ד ציפי המרמן 2011-08-14 10:59:23

נושא בעייתי וכאוב. נגוע גם בחוסר תום לב של ההורה המגיש תביעה למזונות לאחר הסכם שאושר ועיקריו בוצעו. כמגשרת שעיקר עבודתה בהגעה להסכמים הנושא הזה הוא אחת הבעיות העיקריות הנוגעות למידת הבטחון בסופיות ההסכם. אנשים בוחרים בהליך "ידידותי" יותר שיש בו חסכון של זמן ועלויות ורווח של תקשורת, הסכמות ומו"מ ומגלים עלו על מוקש. לדעתי: הסכם שנוצר במו"מ מתמשך הוא ההוכחה לכך שנשקלו צורכי הילדים בעיקר כאשר מדובר בויתורים על חלקים ברכוש בתמורה לתשלומי מזונות שוטפים נמוכים יותר. ניתן להכניס סעיפי שיפוי (בתקוה שיאושרו), הכרה בהעברת החלק בדירה כתשלום מראש של רכיב המדור תוך פירוט הסכום, הפקדה של סכום כסף מכספי האיזון המשותפים בחשבון נפרד שישמש למימון הפרשי מזונות ככל שתתקבל תביעה שתגדיל את הסכומים. אבל כל אלה אינם לב הבעיה. כל אלה הם נסיונות לפתרונות בשל העדר ודאות משפטית . לכאורה המגמה היא עידוד הסכמים. פסיקת בתי המשפט, אשר אינה מחזקת במידה מספקת הסכם שנחתם ואושר בבית משפט, בסופו של עניין מחלישה את המגמה. פסיקה עקבית תומכת בהסכמים שנחתמו תוביל לכך שבחתימה על הסכם לא תהא הנחת יסוד שניתן יהיה לנסות לשנותו.

עו"ד אירית עמיר ציונית:

אני מסכימה עם כל מילה שלך.

חייבת להיות יציבות, חייב להיות בטחון משפטי,

חייבת להיות וודאות, אחרת כל הליך הגישור והמאמץ

הרב המושקע בהליכי משא ומתן יהיה עקר וחסר תכלית.

לדידי, הסכמים יש לכבד.

צטט: עו"ד אילנה דור 2011-08-13 00:19:08

עד כמה שאני יודעת, הסיכוי היום לברר תביעה חדשה של קטינים בענין מזונות, לאחר שאושר הסכם הגירושין וקיבל תוקף של פסק דין - קטן ביותר וזאת משתי סיבות: האחת, בית המשפט בדק את נושא המזונות במסגרת אישור הסכם הגירושין ולא היה מאשר את ההסכם לולא סבר כי סכום המזונות שנקבע סביר בנסיבות הענין. השניה, סעיף מזונות הקטינים בהסכם הגירושין אינו עומד בפני עצמו אלא תלוי בסעיפים אחרים ושינוי סכום המזונות, ללא הוכחה של שינוי נסיבות מהותי, עשוי לפגוע במרקם ההסכמות שהושגו בין בני הזוג בהסכם. דווקא הדוגמא שהבאת אודות ויתור הבעל על חלקו בדירה לטובת הילדים היא דוגמא מצוינת להראות כיצד סעיף המזונות קשור בסעיף חלוקת הרכוש. מכאן יוצא, שתביעה חדשה למזונות שמוגשת ע"י הקטינים, גם אם לא היו צד להסכם הגירושין, עשויה לפגוע בהסכם כולו ולכן בית המשפט לא נוטה היום לקבל תביעות כאלו עוד.

 

 

עו"ד אירית עמיר-ציונית: גם איתך אני מסכימה במאה אחוז. קשה היום יותר מבעבר להגיש תביעה עצמאית וראשונית למזונות לאחר שההסכם אושר וקיבל תוקף של פס"ד, והתביעה תסווג כתביעה להגדלת המזונות והדיון יסוב אך ורק סביב שינוי הנסיבות המהותי. הטעם לכך הוא יציבות, בטחון משפטי, רצון לעודד הסכם, ועוד.