[מתוך מטריקס] 

סצינה נהדרת! בסרט ניו עובר כברת דרך עד לרגע שהוא מבין שכל מה שהוא הבין היה טעות או לכל הפחות שגוי.

המחאה היום היא מחאה נפלאה אבל היא מכוונת ליעדים בלתי ניתנים למימוש שכן המימוש שלהם תלוי בגורם צד ג' - לצורך העיניין -> ממשלה, ואם זה לא מספיק יש את הצד הכלכלי של העיניין.

(הסבר קצרצר: אם תוריד את ערך הנדל"ן ב-50 אחוז, לדוגמא - קבלת בעיה מאוד רצינית עם הבטחונות בבנקים -> מחנק אשראי... קיצור: בלתי ישים. יש עוד עיניינים אבל הם לא עקרוניים לעיניין שאני חפץ לדבר עליו).

הטייה.

כסף אם הוא לא מתגלגל הוא מאבד מהפונקציונליות שלו. 

אם תצא ותביט סביבך תראה תחנות דלק, קניונים למיניהם, סופרמרקטים ענקיים... המכנה המשותף לרובם הוא: שהם שייכים לקומץ אנשים.

בכנות -> אין לי בעיה עם זה.

הבעיה היא כזו: הקומץ הזה מאט (!!!!) את הסירקוּלציה של הכסף.

רוצה לומר: הם סוג של בית קברות לכסף. שקל שמגיע לתשובה (למשל) או שהוא הופך להשקעה בווגאס, או שהוא הופך למרצדס או שהוא פשוט נעצר.

לעומת זאת

מרבית הכסף שמגיע לעדנה השכנה שלך חוזר לשוק.

לצערה, לא מדובר ביותר מידי.

השאלה שנשאלת כאן היא:

איפה כאן הבעיה?

מה איכפת לי מה פלוני (דנקנר למשל) עושה עם הכסף שלו? זה הרי זה הכסף שלו!

תשובה:

לא אכפת לי.

ואם כך, אני מקשה על עצמי ושואל אותי - למה בעצם אני טורח ורושם את הרשימה שנראת עד לשורה זו דיי מיותרת !!

ובכן. אני שמח שאני שואל את עצמי את זה.

להלן תשובה:

[כאן אין ברירה, אני חייב להכניס כמה מספרים - אבל לא אפריז עם העיניין]

שופרסל והריבוע הכחול מוכרים בשנה כ-15 מיליארד ש"ח.

נתון יבש לחלוטין.

הוא אמור להתחיל להזיע - כשאתה תדע שתקציב כל הרשויות המקומיות לשנת 2010 עמד על... -> 3 מיליארד ש"ח.

בשלב זה אמורה להדלק אצלך נורית אדומה.

הרשה לי להדליק לך נורית נוספת.

במקום השלישי עומד "רמי לוי" עם..... 50 מליון ש"ח בשנה (הנתון מ BDi).

גם אם הם טעו באפס שלם ומדובר ב 500 מליון ש"ח -> עדיין יש כאן בעיה.

והבעיה היא: שעסק שהוא 99% מהשוק - קובע את החוקים. (לדוגמא: ש+9000)

וגם כאן עשויה להשאל שאלה - אז איפה כאן הבעיה:

אני אגיד לי: הבעיה היא בזה שעסק שמתוגמל בצורה כ"כ קשוחה מתגמל את העובדים שלו בהתאם (או סוגר) כי פשוט אין לו בריירה.

בשלב זה אני מחליט להקשות על עצמי ושוב אני שואל אותי: אז מה לא בסדר פה?

ובקשיחות אופיינית אני עונה לי: 

כאן הבעיה -> אבל זה לא העיניין!!

אז איפה העיניין? 

אני שואל אותי, וקוצר רוח ניכר מרוח מחשבתי הבוערת למחצה.

העיניין הוא:

הצמד הנ"ל מוכר ב 15 מיליארד, איקאה מוכרים ב___ (אנלא יודע אבל מספיק כדי לסגור 2000 נגריות בישראל) אופיס דיפו... 

קיצור הרבה מאוד מיליארדים שאפשר וניתן להטות אותם!

להטות??????!

כן!

בוא נניח שיש כ-50 מיליארד ש"ח בשנה - כסף בר הטייה.

-בר הטייה?

- כן, לדוגמא במקום לקנות קלסר באופיס דיפו - קנה אצל "מוטי עט וספר".

אם קנית שם - ביצעת פעולת הטייה!

- אז בוא נכנס רגע לעולם דמיוני ונטה את כל ה-50 מיליארד. כמה כסף לדעתך יגיע לציבור?

- 50 מיליארד, אני עונה לי.

- טעות!

250 אני עונה לעצמי בשחצנות מופגנת.

- או קיי -> זה מחייב הסבר.

- פשוט: עדנה השכנה קונה ג'חנון לשבת.

זו שמכרה לה את הג'חנון קונה לעצמה גפילטפיש לשבת?

זו שמכרה את הגפילטה קונה...

- או קיי הבנתי!

ואתה אומר שבדרך הזו הבעיה נפתרת.

- כן.

- אתה בטוח?

- כן.

- איך בא לך הבטחון?

- תשמע, את תקציב הבטחון אתה מכיר?

- מכיר.

- תקציב הבטחון עומד כולו על 50 מיליארד.

... אני חושב שהבנתי. אמרתי לעצמי והלכתי להכין לנו שיק של שוקו ובזיליקום.

----

הערה: הפקטור היום עומד על - 5. זה כשהשוק במצבו הנוכחי. אם פעולת ההטייה תצלח, הרי שהפקטור יגדל בהתאם (בהתאם למידת ההצלחה שלנו) ובשלב זה אנחנו מדברים על יותר מ 250 מיליארד.

פעולת ההטייה, אם תצלח תהיה לה השפעה גורפת (!!!!!!) לכל המגזרים בשוק ולמעשה לא יהיה אדם אחד שלא יהנה מפירות ההטייה. 

למעשה אנחנו נחזיר את החיוך לאנשים - וזה כשלעצמו שווה את הנסיון.

רב תודות

משה בלולו.

ֿ