צטט: הבודד 2011-08-13 21:04:35
צטט: pbhba 2011-08-13 20:23:30
צטט: הבודד 2011-08-13 18:28:40
כל מה שאני כותב, הוא בסך הכל דעתי האישית, שאינה מנסה לשכנע איש.
הייתי נשוי 28 שנה עד שהתגרשתי.. זה לא אומר דבר על "איכות" חיי
הנישואין שלי, או על הסיבות שהתחתנתי, לא לחיוב ולא לשלילה. מכיר
הרבה אנשים שנשואים אפילו יותר... ויודע.. שלא נשארים יחד מאהבה..
אכן יש בקהילה הרבה גרושים, ובדרך כלל שומעים כאן הרבה את תורת
ה "לא להתפשר".. כאילו, שבפעם הראשונה הם התפשרו.. והתוצאה
לא אחרה לבוא... אבל כולם כ ו ל ם ... התחתנו מאהבה ענקית...
אני עובד בחברה מאד צעירה.. ושומע, מדבר ואפילו מתיעצים איתי בנושא.
לא בטוח שהייתי שמח להיות במצבם היום (חוץ מהגיל כמובן..)...
הנושא נעשה מורכב ומסובך. לא סתם גיל הנישואין עולה כל הזמן..
1. אין לי ספק שלפני שהתחתנת - בחרת בחירה כלשהי ולא נכנסת לחופה בעינים עצומות וחיכית למי שתעבור שם במקרה. זה שאחרי לא מעט שנים הבחירה השתנתה - גם זו בחירה, וגם אם אתה לא מודע, היו שם קריטריונים.
2. לחבר'ה הצעירים עם הקשרים האינטרנטיים הקלים, יש בוודאי את האשליה של אופציות בלתי מוגבלות, וריבוי אפשרויות הבחירה מבלבל גם בהחלטות הרבה פחות מורכבות ופחות משמעותיות בחיים.
בהחלט אין לקנא בהם וצריך לקוות לנס.
[וכתבו על הנושא כבר רבים וטובים. רשימה קצרה מהשרוול: ראה- זיגמונד באומן [אהבה נזילה, לגבי השינוי בתפיסת היחסים ובאפשרויות הבחירה הזוגית]; דניאל כהנמן - [קובץ מאמרים בעריכת ותרגום מיה בר הילל/ רציונליות, אושר הוגנות] ויוסי יסעור [גם לכם לא היו מים חמים?] - לגבי ריבוי אופציות בחירה כמקשות על קבלת החלטה ואף משבשות בחירות מקוריות].
1. אכן.. אף אחד לא עמד עם אקדח צמוד לרקתי מתחת לחופה. האם זה נעשה מתוך הסיבות
הנכונות.. זו כבר שאלה לגמרי אחרת... בדיוק כמו נושא הלימוד משגיאות/חזרה על טעויות העבר...
2. להאשים את האינטרנט... זה לא במקום לדעתי - זהו ראי התקופה, ואין חזרה בזמן..
אין כל כך הרבה אפשרויות בחירה.. והתורה שלמדנו.. שצריך לעשות ולבנות לאט לא עובדת.
כולם רוצים כאן ועכשיו.. החיים קצרים.. אז להכנס למחויבויות של נישואין ומשפחה,
לא נראה/נשמע כל כך אטרקטיבי... מחאת האוהלים, היא בעיני דבר מאד אמיתי ...
אני חושבת שבשני הקטעים שסימנתי בסגול אתה מציין עובדות חשובות ביותר.
זה שאין כל כך הרבה אפשרויות בחירה זה נכון - אבל האינטרנט יוצר אשליה כאילו יש,
הציפיה למצא מישהו "יותר טוב" מישהו מושלם, שיתאים בדיוק ולא יצטרכו להתפשר למענו - הרי היא אשליה גמורה, או אגדה כמו החדקרן האירופי המצוי; היא נתמכת לדעתי על ידי סרטי הקולנוע הקולנוע והטלביזיה שבהם אפשר לתסרט את ההצלחה הזו, והאינטרנט מספק את האשלייה שאם נחפש עוד במאגרי הפ"פ שלו, בוודאי יופיע היצור המיתולוגי הזה.
גם התפיסה של הנישואין והמשפחה כמחוייבות [וכנראה גם כסוף "הכיף" החופש והחיים נטולי הדאגות(?) שחלק מהאוכלוסיה טוען שיש לו - בוודאי אינה תומכת בכניסה מהירה לתוך המסגרת הכולאת הזו.
[החלק שרואה בזה [בסתר ליבו] משאת נפש - למד מהטלביזיה שהטענה לא באופנה ועדיף לשתוק כדי לא להרתיע את הפוחדים מהצד השני.
אפשר לדחות את הכלא כנראה גם לגיל 45 - 50+ כמו בסרט המהולל, סקס והעיר הגדולה, ולהרגיש כאילו לא החמצנו חיים]
/null/text_64k_1#