צטט: לחפשולאבד 2011-08-15 16:20:30

יש לך סבלנות את.....

זוכרת את דיון הקלישאות של חנצ'???????.

לשם הדיון הזה שייך..

 

גמני חשבתי ככה כשהגבתי.

אבל הפצת התורה הזו כאימון זוגי ומשפחתי דורשת טיפול נפרד.. 

 

 

 

 

 

 

 

כשאנו בצד המבקר: ביקורת נובעת בד"כ מחוסר הבטחון שלנו או מההערכה העצמית הנמוכה שלנו.

כשאנו בצד המבוקר: אם ההערכה העצמית שלנו נמוכה, כל ביקורת תקפיץ אותנו ונגיב מהבטן.

 אם היא גבוהה, הביקורת תחלוף הרבה מעלינו ונתיחס רק לעובדות.

בידקו את ההערכה והבטחון העצמיים שלכם לפי רגישותכם לביקורת.

מאחר וכמעט לכולנו יש חוסרים כאלה ואחרים בבטחון ובהערכה העצמיים שלנו, יוצא שרובנו ניפגע מביקורת.

גם אם כוונת המבקר טובה (ביקורת בונה), הרגישות של השומע תקבע כמעט הכל

צטט: ג י ל 2011-08-16 15:32:20

גם אם כוונת המבקר טובה (ביקורת בונה), הרגישות של השומע תקבע כמעט הכל

כוונת המבקר(ת) היא קצת פרסומת עצמית כמאמנת.

וזאת כמובן זכותה...  

שרה, והבחירה שלך לשים פה את הדיון הזה... דווקא פה............. כי???

הדברים שלך נגעו לי באמות הסיפים.

אני איתך, ואוסיף כמה משלי.

צריך ולהתחבר לכאן ועכשיו,

לחשוב חיובי, ולאהוב את כולם, ובעיקר להיות מאושר,

כי האושר כאן, הוא בתוכינו, והוא זמין לכולם בזה הרגע.

מתנצלת על הציניות, למקרה שלא הייתי ברורה.

 

מדליק אבל מה נראה לי שאפילו בגן עדן...קצת קשה...
חוץ מזה מה זה ביקורת...תגדירי ביקורת...מה זה בדיוק...
זה מצב..זה פעולה? ...זה תחושה? של מי התחושה?
מי אחראי על התחושה...?
האם להגיד למישהו שמשהו שהוא עושה/ מתנהג לא נעים לך זה ביקורת? מתי זה כן ומתי זה לא?
בקיצור נראה לי שבגן עדן לא יהיה משעמם...
אני מתאר שלל צבעוני של פולניות ללא ביקורת..שיקבלו אותי כמו שאני...וכמעט שכחתי וגם אני אותם...

...וסליחה שאני קצת ציני..זה באמת לא אישי...הייתי שמח אם זה היה ככה...

רק שמניסיוני אותם אלו שתמיד הטיפו לי על ביקורת היו האנשים הכי ביקורתיים שפגשתי...

...נכון זה לא אומר שכולם כאלה...אבל...בכל זאת פגשתי...

טוב . הרגתם אותה! הייתה זו ביקורת בונה.

צטט: אביגדור 100 2011-08-17 04:20:53

טוב . הרגתם אותה! הייתה זו ביקורת בונה.

מה פתאום, לבקר זה לא טוב.

הכל היה דאחקות וקטעים, אני בטוח שהיא אפילו נכנסה לקרוא את זה פעם אחת או שתיים (או שלא). 

צטט: מחוייכת ( : 2011-08-17 13:53:12

לבקר בתערוכות...זה נחשב ביקורת בונה? ואם משחיתים יצירה? זו, זו, ביקורת הורסת?

אני  למשל, הרוסה מעייפות ולמרות זאת, זה לא הרס לי את הזוגיות איתי. אפילו הולכת לישון איתי.

ויש לי הרגשה שכולכם מבקרים אותי ולמרות זאת, אפחד לא בא לבקר אותי. פחחח. הולכת לישון.

 

רבותי, לא יעזור כלום. במבחן התוצאה רבים מדי עסוקים הרבה מדי בבדיקת הערך שלהם.בשאלות: כמה אני שווה, האם אני ראוי, האם אני טוב מספיק....... כל תעשיית "החשיבה החיובית" נובעת מכך שההזנה העיקרית הינה הרבה מאד ביקרת, עוד קצת שיפוטיות ותיבול טוב בהאשמות. זו הסיבה שאנשים מחפשים כל הזמן אישורים חיצוניים במקום להאמין בעצמם במי שהם. החשיבה שאם לא נבקר לא ידע מה נכון ומה לא נכון, לא ישנה את ההתנהגות, לא ילמד ......יש להמחיר כבד : שיתוק ואי עשייה, פחד מכישלון, חוסר יכולת להתמודד ויאוש....... הגיע הזמן לשנות את התפיסה: צומחים, לא מביקורת, אלא דווקא מראיית החיובי, מתשומת הלב לכוחות, ליכולות למה שיש. וויתור על שליטה זה אומר שהילד יכול להתמודד גם עם אי הצלחה ושאין לנו מונופול על החכמה. איך עושים את זה? להיות עם האדם בעת הכישלון, לשקף את המצב, להציע עזרה, לחשוב יחד על פיתרונות, לעודד, להקשיב. רבותי, מבוגרים יכולים למצוא דרכים לעקוף את הביקורת. לילדים הרבה יותר קשה. ואמר הרב קרליבך: "אין הילד זקוק אלא לאדם אחד שיאמין בו" אז האמינו בילדים, בכוחות שלהם ביכולות שלהם. ובדיוק אותו דבר למבוגרים שבנינו.