דעתי, שמכל שלל העצות והמסרים המורעפים כמו פיסות שלג של אמצע יום מושלג, יש לכל אחד את הדרך שלו לעשות את הדברים ואת הטעויות האפשריות שלו לטעות.

בזמן הזה הלב כה מלא כאב וטעון מלהכיל, ששום עצה לא מתקבלת וממילא גם לא נשמעת אלא עוברת מעל או מתחת,אין סבלנות לקרוא שום ספר והכל נופל על אוזניים אטומות.

יעשה מה שמרגיש ומבין לעשות באותו רגע וגם אם טעה וודאי שיטעה, תמיד אפשר לבוא מתישהו אחרי שירגעו הרוחות ולבקש סליחה מהילד/ים ולהסביר שגם הוא היה במצב רגשי קשה ופעל באופן הישרדותי ותמיד אוהב וכואב אותם ותמיד יהיה שם בשבילם.

וילמד ויסיק מסקנות איך לא לטעות להבא עם ילדיו ואיך לבנות גשר לליבם.

 

ואת היי לו אוזן קשבת ולא לתת יותר מידי עצות, שמרוב עצות לא רואים את היער.

לפעמים רק לשתוק זה הרבה מאוד.

צטט: ציפור עפה 2011-08-15 23:38:24

צטט: ת מ ר . 2011-08-15 23:13:54

צטט: ציפור עפה 2011-08-15 19:12:59

לפי תיאורייך התרשמתי שמדובר באדם לא כל כך פשוט. אולי לפני הכל העזרה הטובה ביותר היא להביא אותו לידי הכרה בנעשה סביבו ובתוכו. אני יודעת שזה נשמע אולי "מטיף" אבל הדוגמטיות שלו תהיה בעוכריו לאורך כל הדרך. אם תצליחי לפתוח שם פתח קטן , עשית למענו המון.

זה אכן נשמע מטיף ואני לא מאמינה ביכולתו של אדם אחר להביא מישהו להכיר דברים בצורה שלא תואמת את תפיסת עולמו. הוא מכיר כמיטב יכולתו את הנעשה סביבו ובתוכו.

לא מבינה איך היגעת למסקנה שמדובר באדם לא פשוט או דוגמטי - למה כי אישתו רוצה גט ???

מדובר באדם נורמטיבי שעובר משהו שהוא קשה... (נו חסרה לי מילה, אחיין שלי היה אומר פשוט - קקה...)

לא נתקן אותו, לא נתקן אותה, הקרע ביניהם אינו ניתן לאיחוי, שניהם בעין הסערה, שני הילדים באמצע, הכל נורא טרי - זאת הסיטואציה - איך עוזרים להם לעבור את הקקה הזה עם מינימום נזקים לילדים ובלי לקחת על עצמינו משימות בלתי אפשריות בעורף האוייב כמו לתקן את תפיסת העולם שלה או שלו.

 

הסקתי שהוא לא פשוט ואולי דוגמטי משהו מכך שתיארת שזיהית אצלו שהוא עושה את כל הטעויות האפשריות , משמע הוא מאד שקוע בעניין שלו ולא כל כך מרים את הראש לראות דברים גם מזויות אחרות.

ודבר נוסף היה ההתרשמות שלך שהוא נוטה לבטל את היכולת של בעלי מקצוע כמו יועצים או פסיכולוגים שמתמחים בטיפול בעיתות משבר ומעדיף להתמודד עם הבעיות לבד למרות שהוא מודע לכשלונות.

ברור לי שאת מאד מזדהה עם הכאב שלו , אבל אולי כדי לעזור לו להתקדם , צריך לקחת צעד אחורנית ולראות את הדברים מפרספקטיבה מעט שונה.

 

 

 

כי כל הגברים הם לא פשוטים ודוגמטים

ומודעים לכשלונות חוזרים. גברים זה פוי.

יש להביא אותם להכרה, או לאיבוד ההכרה. מה שבא קודם.

לדעתי, הכי כדאי לקיים את השיחה יחד, זה מה שעשינו בזמנו, ולמרות שהייתה הפתעה והיו דמעות הבנות בזמנו, קבלו את המידע ברוגע, נראה לי שכך גם קל יותר לשמוע את" נפרדים זה מזה לא ממך, שיהיה לו בהצלחה!

צטט: קושקושאפרסק 2011-08-16 11:50:44

צטט: ציפור עפה 2011-08-15 23:38:24

צטט: ת מ ר . 2011-08-15 23:13:54

צטט: ציפור עפה 2011-08-15 19:12:59

לפי תיאורייך התרשמתי שמדובר באדם לא כל כך פשוט. אולי לפני הכל העזרה הטובה ביותר היא להביא אותו לידי הכרה בנעשה סביבו ובתוכו. אני יודעת שזה נשמע אולי "מטיף" אבל הדוגמטיות שלו תהיה בעוכריו לאורך כל הדרך. אם תצליחי לפתוח שם פתח קטן , עשית למענו המון.

זה אכן נשמע מטיף ואני לא מאמינה ביכולתו של אדם אחר להביא מישהו להכיר דברים בצורה שלא תואמת את תפיסת עולמו. הוא מכיר כמיטב יכולתו את הנעשה סביבו ובתוכו.

לא מבינה איך היגעת למסקנה שמדובר באדם לא פשוט או דוגמטי - למה כי אישתו רוצה גט ???

מדובר באדם נורמטיבי שעובר משהו שהוא קשה... (נו חסרה לי מילה, אחיין שלי היה אומר פשוט - קקה...)

לא נתקן אותו, לא נתקן אותה, הקרע ביניהם אינו ניתן לאיחוי, שניהם בעין הסערה, שני הילדים באמצע, הכל נורא טרי - זאת הסיטואציה - איך עוזרים להם לעבור את הקקה הזה עם מינימום נזקים לילדים ובלי לקחת על עצמינו משימות בלתי אפשריות בעורף האוייב כמו לתקן את תפיסת העולם שלה או שלו.

 

הסקתי שהוא לא פשוט ואולי דוגמטי משהו מכך שתיארת שזיהית אצלו שהוא עושה את כל הטעויות האפשריות , משמע הוא מאד שקוע בעניין שלו ולא כל כך מרים את הראש לראות דברים גם מזויות אחרות.

ודבר נוסף היה ההתרשמות שלך שהוא נוטה לבטל את היכולת של בעלי מקצוע כמו יועצים או פסיכולוגים שמתמחים בטיפול בעיתות משבר ומעדיף להתמודד עם הבעיות לבד למרות שהוא מודע לכשלונות.

ברור לי שאת מאד מזדהה עם הכאב שלו , אבל אולי כדי לעזור לו להתקדם , צריך לקחת צעד אחורנית ולראות את הדברים מפרספקטיבה מעט שונה.

 

 

 

כי כל הגברים הם לא פשוטים ודוגמטים

ומודעים לכשלונות חוזרים. גברים זה פוי.

יש להביא אותם להכרה, או לאיבוד ההכרה. מה שבא קודם.

 

 

 

תגובה טרולית טיפוסית- פויה את

 

אכן, קשה. :(   עצתך שיעזר באיש מקצוע,טובה מאוד. 

 

צטט: סטונס 2011-08-16 18:06:48

אכן, קשה. :(   עצתך שיעזר באיש מקצוע,טובה מאוד. 

 

כן, רק שמתברר שהוא נכווה ממגוון הטיפולים הזוגיים שהם הלכו אליהם ואיבד אמון

אמממ זה נושא מאד גדול כדי להצליח לקבל פה ייעוץ. לכל אחד יש דרך משלו והמון תלוי במערכת היחסים שמתנהלת באותה משפחה. לדעתי, מבלי להיכנס לכל מה שמסביב, הדבר הכי חשוב זה לאחד כוחות גם האמא וגם האבא למעין שיחה משותפת לטובת הילדים. כך הילדים יבינו שיש הסכמה משותפת בין ההורים (שלא יקרה למשל שאחד מהם יגיד אמא רוצה שאני אלך או אבא לא רוצה להישאר וכד') וגם ניתן להרוויח מזה הסכמות שאולי היו אי הסכמות, כמו עניין הביקורים. כמובן ששיחה כזו יכולה 'לחנך' את הזוג להתנהל בשיתוף פעולה גם בעתיד. לפי התחושה שעולה מהדברים שכתבת, אני מניחה שהיחסים בין ההורים לא הכי טובים (בלשון המעטה) - הם חייבים להתעלות מעל עצמם לטובת הילדים, זה הזמן! שיהיה בהצלחה :)

צטט: ת מ ר . 2011-08-16 10:22:52

צטט: ofer309 2011-08-16 07:55:31

צטט: ת מ ר . 2011-08-15 23:55:14

חבר, יקר לי מאוד, עומד להסדיר בקרוב את פרטי הסכם הגירושין ולעזוב את הבית.

היוזמה היא שלה.

יש להם בן - בן 11  ופיצפונת בת 4 שמימלא לא מבינה הרבה. תמר שלום זה רק נדמה לך שהיא לא מבינה

היא מבינה ועוד איך

היחסים בין הבן לאב עכורים, הבן מחכה את צורת הדיבור התוקפנית של האם כלפי האב

זה אחד המצבים הטבעיים אמנם אבל הכי מסוכנים לילד - הילד לוקח צד.

אסביר מדוע המצב הזה מסוכן. כאשר הצד שזוכה לאהדת הילד מכזיב, שלא תטעי זה יקרה.

הילד מבין בשכל שהצד שלקח הכזיב אבל ברגש הוא קשור אליו (לאם במקרה הזה) התוצאה

נפער פער בין הרגש לשכל עד כדי מחלת נפש מסוג פסיכופטיה סוציופטיה  והילד נדון לחיי סבל לשארית חייו.

את מוזמנת לקרוא על פסיכופטיה סוציופטיה בויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94

 והאב מצידו עושה את כל הטעויות האפשריות ולא כאן המקום לפרטן.

זו הבעת דיעה /אמונה קשה להתייחס בלי לדעת את הפרטים

ובכל זאת, היום שבו האבא עוזב את הבית, הוא לא יום שצריך לעבור עליו לסדר היום.

בקיצור - הוא צריך לנהל שיחה עם בנו, שבה הוא מסביר לו מה עומד לקרות, שבה הוא מבהיר לו עד כמה הוא אוהב אותו למרות שלא יגור איתו יותר באותו הבית ולמרות כל החיכוחים, להבהיר לו שהוא תמיד אבא שלו על כל המשתמע.

אני מסכים לדברים

הצעתי לו ללכת לאיזה מטפל/מאמן/פסיכולוג ולהתכונן לשיחה, אך הוא מבטל את כל אנשי הלופט גשעפט.

אני מקבל את התגובה שלו. וחושב שהמודעות לבעיות העתידיות שיכולות לנבוע בנשמה של הילדים יכולה לסייע במיוחד אם זו שתהיה מודעת זו האם. משלל סיבות ראשית הילדים נשארים במשמורתה שנית מדובר בבן ש"תפס צד"

מה עצותיכם ? איך לנהל שיחה כזו ? איזה מסרים להעביר ?

העבירי לאם את תגובתי לרבות הקישור למקורות עליהם נסמכתי.

האם יש איזה ספר שאתם מכירים/ממליצים עליו ?

תודה

 

מציעה לך לקרוא את תגובתי לנילי - הם שניהם בני אדם במשבר, גם האבא וגם האמא - איך אמירה מחרידה כזו "את הופכת את הבן שלך לסוציופאט" תעזור משהו - זו הדרך הבטוחה לנעול אותה, לנעול אותו ולגרום להם להרגיש שכל העולם נגדם.  בלי להתייחס לזה שזו האשמה מחרידה וחסרת שחר.

הם זוג רגיל, נורמטיבי, מנסים לעשות שינוי קשה, עושים טעויות, רוצים לעשות פחות טעויות.

רוב באי הקהילה הזו עברו את המשבר הזה, בטוחה שאף אחד לא היה מלאך לאורך כל הדרך, הילדים גם היו מבולבלים ובכל זאת אין המון סוציופאטים בקרב ילדי הקהילה.

תמר שלום

מצאתי לנכון להגיב גם לתגובה של לידר /ליזה. לעיתים המודעות  לתוצאות ההרסניות והשפעתם על הילדים (במיוחד זה בגיל 11)

ישנו את דרכי ההתנהלות ראויה של הזוג מול הילדים. למה? משום שככל שהמצב בין בני הזוג אינו שפוי שני בני הזוג כהורים רוצים בטובת ילדיהם. לתגובתך תמר אומר, אני מסכים עם העובדה שציינת בסוף. אמנם אין "המון" סוציופאטים בקרב המתגרשים אבל ככל שניתן למנוע את האפשרות הזו (ע"י מודעות ההורים) גם ממיעוט הקטינים שכן הפכו, חשוב לעשות זאת, תסכימי איתי.

בגובה העיניים אני מכיר מקרה עם סימפטומים דומים. אשמח לשוחח איתך באופן פרטי בנושא.

בכנות ובגובה העיניים.

בשכל.

רגש? אם הוא קיים הוא גם ייצא,

ואם לא..., זה יכאב כהוגן לאיש ולבנו כאחד, מתישהו...

עצה טובה!