עוד קטע שאולי שווה מעט תשומת לב שם,גם כאן ברשת הזאת,זה חוסר היכולת האופייני של האדם הנורמטיבי להתמודד עם תשומת לב ותקשורת המבוססת על פיצול ואיכשהו הנושא הזה גם קשור גם לבעיית ההצפה שנראה שאחד הפערים בין האוטיסטים לאחרים זה שאוטיסטים נוטים לחפש יציבות בדיוק במה שמציף נ"ט(ניורו-טיפיקלים) והנ"ט חווים הצפה בדיוק ממה שהכי מייצב אוטיסטים בגלל שהם זקוקים ליציבות המבוססת על נוקשות ישרת קווים לכאורה למשל כל הזמן אני חוטף,גם ברשת הזאת וגם במקומות אחרים,מכל מיני מדענים ואנשים מתודים ונורא חשובים ומכובדים וחכמים חסימות לפנים כי לתחושתם אני מציף תכנים לא מסודרים שלא נוגעים לעצם העניין וגם מהתגובות שאני מקבל אני מצליח לזהות שאיפשהו יש אנשים שכן מסוגלים להרגיש ולזהות איך דווקא העובדה שמכל נקודה אפשר להתפצל לאין סוף מאפשרת סוג של העמקה ותובנה ותקשורת שסובלת פחות מסתירות עצמיות גם בגלל שהיא מתייחסת מלכתחילה למציאות כרשת שבה כל נקודה מחוברת לאחרת בדרך זו או אחרת בשביל הרבה אוטיסטים התפישה הזאת היא אינטואטיבית והיא נשללת מהם ומוכחדת בהם ומתוקנת בהם בדיוק על ידי מי שנחשבים למומחי תקשורת והתפתחות שאיכשהו תמיד מייצגים דווקא את האנשים שהכי נוטים לתפוש תקשורת כדבר חד צדדי וכחני שזה בעצם ההגדרה הכי ממצה לחוסר תקשורת אולי האוטיסטים זוכים בדיוק ליחס הכי לא הולם להם גם בגלל שזה דווקא סוג מסויים של אנשים שמוצא מרחב נח לכוחנות חסרת האבחנה שלהם בדמות האנשים שהם "רכים" ופתוחים וסופגים ומקבלים לאין סוף ולכן חסרים כל יכולת התנגדות לסוג כזה של אלימות ומלבד לפצוע את עצמם ולדפוק את הראש בקיר אינם יכולים להגיב כי בדיוק בגלל פתיחותם האין סופית הם תמיד יאשימו את עצמם הדבר גם גלוי לעין מי שמתיימרים לחקור אוטיזם בדמות חוסר ההפרדה אצל אוטיסטים בין הרקע לחזית ובין המרכז לשוליים ובין הזניח והעיקרי אלא שבדיוק את הדבר הכי יפה וראוי לטיפוח אצלם,זה שמבטא ישום אמיתי וקונקרטי של שיוויון אמיתי ורגישות לכלל ולפרט,מתייגים כסימן ללקות שלכן משקיעים מאמצים אין סופיים על מנת ל"תקן" אותה הנה,נולדים כאן אנשים עם אינסטינקט ותודעה וחושים שמאפשרים להם לחיות צדק חברתי ואנושי בצורה הכי טבעית,,אנשים המחוננים בתפישה לא היררכית אלא בסוג של עומק ויחוד שלא בא על חשבון הסביבה אלא מעצים אותה,ומה אנחנו עושים,מזיינים להם את הצורה ובשביל להוסיף פצע על החבורה מכנים את זה עזרה וריפוי. בשביל האוטיסט הזלזל שבקצה הענף הכי דק שווה לגזע הכי עבה ומי שלא מבין את זה לא ראה אף פעם עץ.

צ"ה יקרה שלי הקשר שלי איתך נוצר מתוך הערכה לפוסטים המעניינים והמשובחים שלך. לא העליתי בדעתי שיש לך קשר לאוטיזם. כלומר, הקשר נוצר מחיבור בין שתי נשים שמתיחסות זו לזו מאותו גובה עינים. ומתוך כבוד לזולת. אני חושבת שהאוטיסטים לא צריכים לקבוע איה דיון יותר חשוב, או פחות חשוב, לציבור הרחב. אלא, פשוט לפלס לעצמם מקום וליצור חיבורים. את מבינה? האוטיזם שלך מעשיר אותי. עליך להכיר בכך. ולשמוח ברווחים שיש לך מהאוטיזם. וכמובן, שאם יודע לי על קושי כלשהו שיש בכוחי להועיל, ארתם מיד. שהרי רוב רובנו נהנים להושיט-יד, בעיקר למי שמבקש ולא דורש. מה דעתך?

הי,
לזרוק סוסים למים זה משהו ששורט בעדשה...

נ.ב.

אני בכלל לא הבנתי על מה הדיון? האם אפשר לקבל תרגום בגוף הסרט עם סופיות או ללא?

צטט: daaaag 2011-08-16 15:44:51

אנחנו כולנו אחד. לכן הפרדה היא טעות גדולה.

מסכימה לחלוטין עם daaaag -

בעידן הדלי- לנפרד יש מקום בתוך הקולקטיב ביוויון מוחלט.

והכלל מורכב נמפרדים רבים וזה גם יופיו:-)

צ"ה,

קראתי את השרשור לא עד סופו, ולאמתו של דבר היה לי קצת קשה לשים את האצבע על הבעיה שהתעוררה שם. ממה שהצלחתי להבין נגעו שם בכמה נקודות מהותיות: הזדמנות שווה, קבלה ותרבות שיח. נקודות אלה הן נקודות תורפה בכל התקשורת הרשתית בה השיח הכתוב אינו ישיר ואינו מאפשר מגע ממשי עם אדם, עם קולו, עם תנועות גופו, עם מסרים לא מילוליים שאפשר לקלוט רק במגע ממשי, ובחסות האנונימיות ישנה "חופשיות" או קלות בלתי נסבלת לשלח את השפה. בשיח כזה מתעוררים "השדים" והתוקפנות גוברת. דבר נוסף הוא השילוב, הפתיחות לקבל, לשמוע, להשמיע. אני מאמינה שפתיחות וקבלה, הקשבה לסימנים הקטנים ביותר, למילים שמאחורי המילים - כל אלה יכולות לבנות שיח פורה שבו כל המילים קשורות זו לזו בקשרים שונים, בין אם בקשר מובהק, בין בקשרים אסוציאטיביים. אני מוצאת שכאשר אדם בוחר להשמיע דבריו, גם אם לאחר אין הקשר ברור, מבחינתו של המשמיע דבר נובע מדבר, והקשבה לדבריו יכולה לאפשר שיח מרתק. בדיונים אחרים שלך בחרתי להגיב בשיר. יש שיתקשו למצוא את הקשר, יש שיזהו אותו בן רגע. אני מאמינה שבשיח שלי ושלך הקשר נוצר מתוך ההקשבה שלנו זו לקולות זו. וזה מרגש. כאשר אני מגיבה בשיר והוא נקלט בנפשו של האחר אני מרגישה שהצלחתי לבטא את קול המשוררת שבי. כך... איש איש וקולו, ודמיונו ורגשותיו.

אם תרצי למקד אותי לרעיון מסוים מאוד שהובע שם שהחמצתי בקריאתי, אשמח שתעלי שאלה נוספת לדיון.

כמובן, אסיים דבריי בשיר:

אֲנִי אָבִיא מִלִּים.

הַרְבֵּה מִלִּים

אַתָּה תִּקַּח אוֹתָן

תִּקַּח.

נָכוֹן שֶׁהֵן שֶׁלִּי

אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁהֵן שֶׁלְּךָ.

נְנַהֵל מַשָּׂא וּמַתָּן

אֲנִי אֶלְמַד לִהְיוֹת אַתָּה

אַתָּה תִּלְמַד לִהְיוֹת אֲנִי.

תודה, מזי

צטט: ישות נצחית 2011-08-16 18:37:49

הי,
לזרוק סוסים למים זה משהו ששורט בעדשה...

נ.ב.

אני בכלל לא הבנתי על מה הדיון? האם אפשר לקבל תרגום בגוף הסרט עם סופיות או ללא?

ישות יקר,

מה שהעלינו כאן (--) ואנוכי בלב מה שהכי בוער על סדר היום הציבורי הוא את היחס לאוטיזם

ואוטיסטים כפי שהוא בא לידי ביטוי כיום גם בפורום אוטיזם;

מומלץ לקרוא את השרשור שאליו הנחתי לינק בהודעה הפותחת את הדיון או לפחות את חלקו

על מנת להתרשם מן הרוח השורה בדברים;

אולי, מה שאנחנו מנסים להגיד בין יתר הדברים הוא שאוטיזם הוא לא גוף זר ואין להתייחס

אליו ככזה; הוא לא ארנק שבתוכו מונחים כמה מטבעות של אישיות; הוא מהות שלֵמה שיש לתת

עליה את הדעת באופן שונה מכל מה שהוצג עד עתה באופן מעוות;

אולי, מה שאנחנו מנסים להכיר לציבור הרחב ולהורים לילדים אוטיסטים הוא שאפשר גם אחרת

וכי תקשורת כפי שתוארה באופן מדויק על ידי שריתלה בדיון הקודם היא בעלת פנים רבות

כמוה גם אמפתיה ועוד מרכיבים יפים ואנושיים שנמדדים עתה במשורות מכמתות ועל ידי כך יוצרים

הסתר; אולי, אנחנו מנסים להזיז קצת את הכיסוי כדי לאפשר למרחב להיכנס לתוך העיניים של

הנשמה;  כי משם תמיד רואים יותר טוב;

צטט: גלילה ונגרוב 2011-08-17 00:50:33

צ"ה יקרה שלי הקשר שלי איתך נוצר מתוך הערכה לפוסטים המעניינים והמשובחים שלך. לא העליתי בדעתי שיש לך קשר לאוטיזם. כלומר, הקשר נוצר מחיבור בין שתי נשים שמתיחסות זו לזו מאותו גובה עינים. ומתוך כבוד לזולת. אני חושבת שהאוטיסטים לא צריכים לקבוע איה דיון יותר חשוב, או פחות חשוב, לציבור הרחב. אלא, פשוט לפלס לעצמם מקום וליצור חיבורים. את מבינה? האוטיזם שלך מעשיר אותי. עליך להכיר בכך. ולשמוח ברווחים שיש לך מהאוטיזם. וכמובן, שאם יודע לי על קושי כלשהו שיש בכוחי להועיל, ארתם מיד. שהרי רוב רובנו נהנים להושיט-יד, בעיקר למי שמבקש ולא דורש. מה דעתך?

 

 

 

 

גלילה יקרה,

לצערי לא ירדתי לעומק כוונתך;
לא הבנתי איפה הבנת מהדיון הנוכחי שאוטיסטים מנסים לקבוע איזה דיון חשוב יותר לציבור הרחב
האם קראת את השרשור שאליו הנחתי קישור מתוך פורום אוטיזם?

מה שאנו מנסים לעשות כאן הוא לשנות את הלא מוכר למוכר;
להוסיף לתודעה שדות פתוחים בם כל הפרחים נעים
ברוח ושטים זה לזה שלא על מנת לבקש או לדרוש אלא על מנת להיות;

ליל מנוחה, צ"ה

צטט: (--) 2011-08-17 01:50:56

עוד קטע שאולי שווה מעט תשומת לב שם,גם כאן ברשת הזאת,זה חוסר היכולת האופייני של האדם הנורמטיבי להתמודד עם תשומת לב ותקשורת המבוססת על פיצול ואיכשהו הנושא הזה גם קשור גם לבעיית ההצפה שנראה שאחד הפערים בין האוטיסטים לאחרים זה שאוטיסטים נוטים לחפש יציבות בדיוק במה שמציף נ"ט(ניורו-טיפיקלים) והנ"ט חווים הצפה בדיוק ממה שהכי מייצב אוטיסטים בגלל שהם זקוקים ליציבות המבוססת על נוקשות ישרת קווים לכאורה למשל כל הזמן אני חוטף,גם ברשת הזאת וגם במקומות אחרים,מכל מיני מדענים ואנשים מתודים ונורא חשובים ומכובדים וחכמים חסימות לפנים כי לתחושתם אני מציף תכנים לא מסודרים שלא נוגעים לעצם העניין וגם מהתגובות שאני מקבל אני מצליח לזהות שאיפשהו יש אנשים שכן מסוגלים להרגיש ולזהות איך דווקא העובדה שמכל נקודה אפשר להתפצל לאין סוף מאפשרת סוג של העמקה ותובנה ותקשורת שסובלת פחות מסתירות עצמיות גם בגלל שהיא מתייחסת מלכתחילה למציאות כרשת שבה כל נקודה מחוברת לאחרת בדרך זו או אחרת בשביל הרבה אוטיסטים התפישה הזאת היא אינטואטיבית והיא נשללת מהם ומוכחדת בהם ומתוקנת בהם בדיוק על ידי מי שנחשבים למומחי תקשורת והתפתחות שאיכשהו תמיד מייצגים דווקא את האנשים שהכי נוטים לתפוש תקשורת כדבר חד צדדי וכחני שזה בעצם ההגדרה הכי ממצה לחוסר תקשורת אולי האוטיסטים זוכים בדיוק ליחס הכי לא הולם להם גם בגלל שזה דווקא סוג מסויים של אנשים שמוצא מרחב נח לכוחנות חסרת האבחנה שלהם בדמות האנשים שהם "רכים" ופתוחים וסופגים ומקבלים לאין סוף ולכן חסרים כל יכולת התנגדות לסוג כזה של אלימות ומלבד לפצוע את עצמם ולדפוק את הראש בקיר אינם יכולים להגיב כי בדיוק בגלל פתיחותם האין סופית הם תמיד יאשימו את עצמם הדבר גם גלוי לעין מי שמתיימרים לחקור אוטיזם בדמות חוסר ההפרדה אצל אוטיסטים בין הרקע לחזית ובין המרכז לשוליים ובין הזניח והעיקרי אלא שבדיוק את הדבר הכי יפה וראוי לטיפוח אצלם,זה שמבטא ישום אמיתי וקונקרטי של שיוויון אמיתי ורגישות לכלל ולפרט,מתייגים כסימן ללקות שלכן משקיעים מאמצים אין סופיים על מנת ל"תקן" אותה הנה,נולדים כאן אנשים עם אינסטינקט ותודעה וחושים שמאפשרים להם לחיות צדק חברתי ואנושי בצורה הכי טבעית,,אנשים המחוננים בתפישה לא היררכית אלא בסוג של עומק ויחוד שלא בא על חשבון הסביבה אלא מעצים אותה,ומה אנחנו עושים,מזיינים להם את הצורה ובשביל להוסיף פצע על החבורה מכנים את זה עזרה וריפוי. בשביל האוטיסט הזלזל שבקצה הענף הכי דק שווה לגזע הכי עבה ומי שלא מבין את זה לא ראה אף פעם עץ.

 

 

(:

קראתי את הדיון בפורום אוטיזם בתפוז, ואני קוראת שם דיונים מידי פעם.

האמת, אני קוראת חלק קטן מהדיון, כי לא מעוניינת לקרוא את ההתנצחויות, ההעלבויות, מי צודק ומי אשם.

אני רואה שקשה להורים לאוטיסטים להקשיב להורים אחרים, וכל שכן לאוטיסטים, שמתנסחים בצורה פשוטה יותר ובד"כ ברורה יותר.

אני רואה שדיונים רבים נסבים סביב החיפוש לתרופה לאוטיזם, וההורים רוצים "לרפא" את ילדיהם מה"מחלה".

אני הייתי רוצה שימציאו תרופה לאנשים רגילים כדי שיהיו קצת אוטיסטים ואולי יוכלו להבין ולהקשיב גם לאחרים, זולת התקליטים החוזרים של עצמם.

דיונים נוספים, וגם זה המקושר בדיון שלך, צ"ה, מדברים על הזכות להיעלב והזכות להעליב....

וגם כאן אין שוויון זכויות, משום שלאנשים רגילים יש זכויות יתר גם בשני אלה.

לא קל לגשר בין שני העולמות, זהו תהליך, תרגול, הקשבה, ואני לא יודעת אם יש לצפות לכך מאנשים רגילים, אם בינם לבין עצמם אין גשרים שכאלה.

ובהמשך ליחס והתייחסות לאוטיזם ולאוטיסטים הנה עוד צורת ביטוי שמצאתי

באחד הדיונים באתר ולא בפעם הראשונה...

'המערכת אטומה לחלוטין למה שמתרחש סביבה.

הם חיים בבועה אוטיסטית בלתי חדירה,'

http://cafe.themarker.com/topic/2314021/

וזו תגובתי: