בגיל 4 ....כן, כן, שמו היה רגב ואני קראתי לו...גרב.( כבר אז ראו את פוטנציאל המחוייכת...),
זקני חיפה מספרים על אהבה גדולה, הייתי מגיעה עם אוסף אבנים ונמלים שהוא היה נותן לי במתנה
פעם הייתי חולה והתעקשתי ללכת לגן כי צילמו אותנו ויש תמונה בה רואים אותי עומדת לידו,
מביטה בו בערגה
.
אח"כ היו אהבות רבות, אני מן מתאהבת סדרתית.
בכיתה ז' התאהבתי בו. הוא היה במחנות העולים בנו"ש, אני בשכונה אחרת. עברתי לחוג שלו, כי הייתי מאוהבת בטירוף.
אח"כ שנינו בוועדת תרבות, ריקודי עם. במשך שלוש שנים, יחסים של ידידות, הערצה...התקרבות הדרגתית, החיפושיות, חופפת עם שמפו פינוק כמו שאהב( אממממ....לפעמים עושה זאת שוב...ונזכרת מיד)
כשהוא כבר הציע לי חברות, אני הרגשתי שנגמר לי. הוא התעקש, עדיין שומרת שני מכתבים מטיפים ממנו.
לפני 5 שנים נפגשנו באוניברסיטה, הוא היה מרצה, לא שלי, היה מרגש, רמז לי בריש גליי שיישמח לממש אהבתנו....הבהרתי לו שאני נשואה...הבהיר שגם הוא....לא הסכמתי. נפרדו דרכנו.
לדבריו, יש לו תמונה שלי, עם תלתלים מתבדרים ברוח, סרב לשלוח לי...נפרדנו כך....
אח"כ אחת גדולה הייתי בת 16, הוא היה בן 17, חצי שנה....פרידה מטלטלת.
אהבה רצינית אח"כ בגיל 21, 5 חודשי היכרות, חתונה, 3 ילדים, 20 שנה...המשך יבוא.
*וואו, אני ממעטת לכתוב, כל כך מופנמת.
/null/text_64k_1#