אביהו, אולי תיקוש תעזור לנו, כי אני הצעתי חברות ושלחתי תזכורת לחברה החדשה שהגיעה איתה למפגש, אבל היא לא פעילה ולא ענתה לי וחבל, גם אני זוכרת את העלי גפן האלוהיים האלו, (יאמי יאמי) ומאוד אשמח לקבל את המתכון.

 

זכרונות יש לי המון מכל מיני תקופות וחוויות ואנשים שהיו או עודם בחיי, אני קשורה בנשמתי למוסיקה, ריחות, תבשילים, כמו כן יש לי תזכורת יומיומית כי בנותיי דומות מאוד לאביהם. כשקיבלתי את כתבי היד שלי מהאקס אחרי שש שנים, לקרוא אותם היה ממש מסע בזמן שנגע כמעט בכל חוויה שעברתי מאז גיל 12, שזה בערך הגיל שהתחלתי לכתוב בצורה רציפה ומסודרת וגם לשמור את הכתבים.

 

 

 

 

ריח. תמיד ריח. יש ריחות מסיומים שמזכירים לי אנשים מסוימים ולא משנה כמה שנים עברו. אם מישהו יעבור מולי עם ריח של אבטרשייפ מסויים שיהיה של סבא שלי ( לא משנה שהוא נפטר לני בר מצווה שנים) ישר אני מסובבת את הראש ומזילה דמעה... אם מישהו עובר לידי עם ריח שהיה של חבר אהוב ישר עולה לי חיוך או מבט מחורמן... אם מישהו עובר אם ריח של בושם של אמא שלי מפעם מאיזה חורף שהיתה הולכת לתיאטרון ומשאירה אחריה ענן ניחוח נעים מלא עשן סיגריה תיקתוק עקב במדרגות.. חום המזגן ... נשיקה רעננה... וחשש של ילדה קטנה שנשארה לבד בבית... אני ישר מתעטפת נוסטלגיה מוזרה מתקשרת אליה ושואלת מתי מתראות כי רוצה חיבוק... (מזל שביום ראשון נוסעות לשבוע אילת עד שיצא לנו אחת מהשניה מכול החורים) ויש ריחות שמזכירים עצוב, וריחות שמזכירים מרגיז. וריחות שלא רוצים לזכור ויש סתם ריחות שעושים חיוך וסתם ריחות שמזכירים....ויש ריחות שמריחים בפעם הראשונה ורוצים לזכור אז חוזזרים שני צעדים אחורה ומחפשים עם האף כמו כלכלבים כדי לוודא שלא נשכח... לא יודעת לגביכם אבל אני ככה..

אהה. ואני יודעת שזה לא שלי מהבית. .. ואני יודעת שזה מוזר.... אבל.. הריח של החמין הראשון שהכנתי... (הייתי הראשונה אצלי במשפחה שהכינה חמין .. ואמא שלי היתה בהלם.. זה לא משהו שאכלו אצלנו או דיברו אליו.... לא אכלתי בחיים אבל תמיד רציתי. לקחתי כמה מתכונים. הרכבתי מהם מתכון אחד שנראה לי במיוחד... קניתי אוסובוקו. וכל מיני מצרכים... עשיתי.... וב8 בבוקר בעיניים עצומות... נכנסו זו לזו בראש במסדרון כי הריח הוביל אותנו לשם להבין מאיפה בא הריח ... אנחנו לא רגילות לתנור בישול דולק כל הלילה LOLOL מאז.. פעמים בחורף.... יש הזמנות.. :-)

שירי לאדינו תמיד את נונה שלי

למה שאתה מתאר קוראים זכרון רגשי, לא מתועד על ידי האקדמיה למיטב ידיעתי, בפעם האחרונה שבדקתי... אבל נסה: להזכר מה היה המאורע הכי מאושר / אומלל שלך בחיים.... קרוב לודאי זה יהיה המאורע שלא תוכל לשכוח אותו לעולם. אתה בטח זוכר מתי (תאריך) זה קרה, איפה, מי היו האנשים, לפחות חלק מהם... אתה זוכר איזה נעלים נעלת? תחתון? גופיה? גרביים? מה היה לך בכיס??? (אני לא, רוב האוכלוסיה לא) אבל אין לי ספק שיהיה לך ממש קל להזכר בהרגשה שלך באותו יום... זה עובד על אותו עיקרון כמו ריחות של אוכל, טעמים, מוסיקה שמעוררת בך הרגשה טובה....

בכל שנה לקראת יום כיפור קונה גויאבה לבית. אני שונאת את הטעם אך הריח מזכיר לי את אבי כשהיה ממתין לנו בבוקר יום כיפור לאחר שהיינו חוזרים מסיבוב בכותל. אח...איזה אבא.

שירים, אין ספק במקום הראשון מחזיר אותי למקומות רחוקים , מתי שמעתי את השיר עם מי ואיפה וחיוך נחמד ממלא אותי , ריחות- ריח גשם , למי זה לא מזכיר איזה אהבה ? ריח של עוגה בתנור , ריח של בושם/ אפטרשייב.

המופע Lord of the Dance מזכיר לי תקופה יפה מעניינת וכייפית (לפני 9 שנים) תקופה שתרמה לי המון...