צטט: אילן גבע 2011-08-27 12:21:17
אאוץ' נקודה כואבת
.
במשך שנתיים הבן הצעיר שלי גר איתי וסרב בכל תוקף להיפגש עם בנות זוגי. אני לא מדבר על קשרים של שבוע שבועיים אלה גם על קשר שנמשך חצי שנה.
היום הוא חזר לגור אצל אימו וברור לי שהוא יפגוש בת זוג שלי אך ורק אם היא ואני נעבור לגור יחד ואחרי הרבה הרבה זמן.
הגדול כבר חייל ויש לו את החיים שלו.
בקיצור, בת זוג שלי כנראה לא "תיאלץ" לחיות איתם, מכסימום לשמוע את הסיפורים שלי לגביהם.
מן הצד השני, אין לי בעיה להכיר ילדים של בת זוג שלי, וכן, אני מודה, זה לא קל אבל הם חלק ממנה לא?
מגיבה מאוד בזהירות מבלי להכיר את הילד ולא במטרה לפגוע ...
מהמילים שלך מרגיש כי לילד יש עדיין קושי [רגשי] סביב המסגרת המשפחתית, קיים פחד של התקשרות שאולי יכולה להוביל לאכזבה נוספת, הוא לא רוצה לחוות פרידה נוספת ולכן בוחר להישאר במקום בטוח על מנת שלא להפגע.
כבוגרים אנחנו יודעים שהחיים משולים לנסיעה ברכבת הרים, פעם למעלה - שם הכל טוב שמח ומאושר, ופעם למטה - במקום הזה אנחנוו חווים אכזבות, כשלנות, עצב ...
מי אמר שהחיים קלים :))
/null/text_64k_1#