צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:38:08

 

"אהבה ללא תנאים" היו המילים של כותב הפוסט במקור, אני אוהב אותך אהבת אמת, אממה אל תציבי לי תנאים שהילדים שלך חייבים להיות חלק מהמשוואה שלנו, בקשר הזה יש רק אותי ואותך, לא מעוניין בבילויים משותפים עם כל הילדים, העמדת פנים שנחמד לי איתם - רוצה אותך ורק אותך.

מזעזע ואגואיסטי בעיניי. גם אם נהג בכנות.

כשקשר הופך לרציני, צריך לדעתי לקבל גם את ילדיי בן/בת הזוג, לא בכל תנאי, אבל עם נכונות ושוויון נפש, שהם חלק מעסקת החבילה של קשר עם גרוש/ה+.

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:45:18

צטט: אספרסו כפול 2011-08-27 13:36:36

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:29:39

צטט: אילן גבע 2011-08-27 12:21:17

מי אמר שהחיים קלים :))

 

רוניתי, החיים יכולים להיות קלים. כל מה שצריך זה לא לסבך אותם.

 

בחלק התלויי בך, מסכימה אנחנו יכולים לסבך אותם לפעמים אם במודה או שלא,

אבל ... יש דברים/מקרים שלא תלויים בך ... מה שאומר הסיבוך קיים, נוכח זו כבר עובדה, מה לעשות עם זה, זה כבר אחרת, יש לנו את היכולת לבחור ולפשט את הדברים, לפרק לחלקים קטנים ולהתמודד איתם.

לרוב פתרונות תמיד יש, כוחות/יכולת - לא תמיד.

את יודעת, זה כבר חורג מגבולות הדיון, אבל רובן המכריע של הבעיות הן בגלל זוית המבט ולא באמת.

כאילו... מי שמחפש בעיות, ימצא אותן.

בגישה הזאת, כשלא טובעים בים של בעיות מדומיינות ויש כבר בעיה אמיתית... הרבה יותר קל לזהות אותה ולטפל בה היעילות.

סוגיה לא פשוטה כלל.
את בן זוגי ילדיי לא הסכימו להכיר כלל..
עם הזמן הכירו אותו, הוא היה בא אלינו הביתה.
אבל, את ילדיו לא הכרתי, הם נשואים ולא היו מעונינים בהיכרות.
בדיאבד, מבינה שהיה מורכב יותר ולא כאן המקום לפרט.(אנו כבר לא יחד)
אלא, שכיום יודעת שהילדים הם חלק המישוואה אי אפשר לנטרלם.
לא אומרת שהקשר חייב להיות הדוק, אך צריכה להיות קבלה של בן הזוג.
אחרת זה מקור לויכוחים, אי הסכמות, וסתם עוגמת נפש.

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:38:08

צטט: אביטל מרמלשטיין 2011-08-27 13:01:06

הי רונית,

 

ממש לא ברור לי איך אפשר לנהל קשר כזה, ועוד יותר לא ברור לי מדוע כינית זאת 'אהבה ללא תנאים'.

להשאיר חלקים שונים מהפרטים המעורבים במערכת היחסים מחוץ לקשר זה הכי על תנאי שיש.

 

 

"אהבה ללא תנאים" היו המילים של כותב הפוסט במקור, אני אוהב אותך אהבת אמת, אממה אל תציבי לי תנאים שהילדים שלך חייבים להיות חלק מהמשוואה שלנו, בקשר הזה יש רק אותי ואותך, לא מעוניין בבילויים משותפים עם כל הילדים, העמדת פנים שנחמד לי איתם - רוצה אותך ורק אותך.

אין מצב.

לא ראלי ולא תופס,

לא בבית ספרי!

(וגם לא הייתי קוראת לזה אהבת אמת, אבל, זה עניין של הגדרהו אינטיליגנציה רגשית).

והלכתי ,וחזרתי לאחר שעלתה בי מחשבה אחרת:

בקשר כזה, רב הנסתר על הגלוי:

הוא לא רוצה להכיר לי את ילדיו- מה הוא מסתיר? האם יש שם משהו שהוא לא רוצה שאדע?

לא רוצה להכיר את ילדי - למה? להסתיר את שלו... נשמע רע, לא להכיר את שלי נשמע עוד יותר רע.

אולי יש משהו מסוכן, משהו שקשור בילדים שהוא מסתיר?

אולי הוא שונא ילדים? אולי אין לו בכלל?

אולי הוא אוהב ילדים? אולי אפילו נמשך אלהם???

ממממ מריח רע!

לא הייתי מפתחת קשר עם אדם כזה.

אני רוצה להיות עם (הכותרת) ולהרגיש עם. מאוד עם.

גם עם שלו וגם עם שלי.. בכיף.

כל נוסחה אחרת, אינה טיבעית בעיניי.

ובכלל , ילדים זה שמחה

אז למה לא?

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:29:39

צטט: אילן גבע 2011-08-27 12:21:17

אאוץ' נקודה כואבת .

במשך שנתיים הבן הצעיר שלי גר איתי וסרב בכל תוקף להיפגש עם בנות זוגי. אני לא מדבר על קשרים של שבוע שבועיים אלה גם על קשר שנמשך חצי שנה.

היום הוא חזר לגור אצל אימו וברור לי שהוא יפגוש בת זוג שלי אך ורק אם היא ואני נעבור לגור יחד ואחרי הרבה הרבה זמן.

הגדול כבר חייל ויש לו את החיים שלו.

בקיצור, בת זוג שלי כנראה לא "תיאלץ" לחיות איתם, מכסימום לשמוע את הסיפורים שלי לגביהם.

מן הצד השני, אין לי בעיה להכיר ילדים של בת זוג שלי, וכן, אני מודה, זה לא קל אבל הם חלק ממנה לא?

 

מגיבה מאוד בזהירות מבלי להכיר את הילד ולא במטרה לפגוע ...

מהמילים שלך מרגיש כי לילד יש עדיין קושי [רגשי] סביב המסגרת המשפחתית, קיים פחד של התקשרות שאולי יכולה להוביל לאכזבה נוספת, הוא לא רוצה לחוות פרידה נוספת ולכן בוחר להישאר במקום בטוח על מנת שלא להפגע.

כבוגרים אנחנו יודעים שהחיים משולים לנסיעה ברכבת הרים, פעם למעלה - שם הכל טוב שמח ומאושר, ופעם למטה - במקום הזה אנחנוו חווים אכזבות, כשלנות, עצב ...

מי אמר שהחיים קלים :))

טוב, העניין פה לא היה למה הבן שלי לא מוכן לפגוש אף בת זוג שלי, אלא מה אני חושב על זה.

מאז שהחלטתי לקבל את הבחירה שלו ולכבד אותה נהייה לי יותר קל.

הוא לוא מוכן לקחת חלק, זאת זכותו. אני אמשיך בניסיון לבנות לי חיים של זוגיות, והוא יוכל להשתלב בהם כמה שהוא ירצה. החל מ-0 ועד 100%.

אולי כשאמו תתחיל לצאת ולנסות להכיר, הוא יקבל את העובדה שאני רוצה זוגיות ביתר קלות. אבל באמת שאין לי זמן לחכות. אז בת הזוג שלי פטורה מן הצורך להתמודד עם זה ואני לא מנסה בכוח.

כשיוצאים עם גרוש\ה+ ילדים, הילדים הם החלק הטוב של הגרוש\ה, ולכן צריך להסתכל על זה בחיוב..ועניין החיבור לילדים לוקח לפעמים זמן(מאחר שלהם לא קל ופשוט) ואני חושבת שאם הגרוש\ה יעזרו בחיבור בין הילדים, לבין הבן\ת הזוג החדשים,התהליך יהיה בריא וטוב.

צטט: סטונס 2011-08-27 13:52:40

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:38:08

 

"אהבה ללא תנאים" היו המילים של כותב הפוסט במקור, אני אוהב אותך אהבת אמת, אממה אל תציבי לי תנאים שהילדים שלך חייבים להיות חלק מהמשוואה שלנו, בקשר הזה יש רק אותי ואותך, לא מעוניין בבילויים משותפים עם כל הילדים, העמדת פנים שנחמד לי איתם - רוצה אותך ורק אותך.

 

מזעזע ואגואיסטי בעיניי. גם אם נהג בכנות.

כשקשר הופך לרציני, צריך לדעתי לקבל גם את ילדיי בן/בת הזוג, לא בכל תנאי, אבל עם נכונות ושוויון נפש, שהם חלק מעסקת החבילה של קשר עם גרוש/ה+.

 

תראי ... הדיעה שלי בנושא שונה משלו, כשאני מגיעה לקשר חדש לא ממהרת להכיר/לחשוף את ילדיי מחשיבה עליהם, לא מעוניינת שיכירו ויקשרו לאדם חדש אשר אחרי תקופה קצרה מסיבה זו אחרת יעלם מחייהם - זו אני.

אני מניחה שאותו בחור בעל הדיעה והחשיבה השונה הגיע למסקנה הזו מנסיון ומחוויות חייו,

לכן גם כאשר הדיעות שונות בקטבים שלהם - לא הייתי מכנה זאת מזעזע, כי תמיד יש דברים מזעזעים עוד יותר שאנחנו לא מכירים או טרם נחשפנו אליהם.

צטט: אספרסו כפול 2011-08-27 14:46:06

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:45:18

צטט: אספרסו כפול 2011-08-27 13:36:36

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:29:39

צטט: אילן גבע 2011-08-27 12:21:17

מי אמר שהחיים קלים :))

 

רוניתי, החיים יכולים להיות קלים. כל מה שצריך זה לא לסבך אותם.

 

בחלק התלויי בך, מסכימה אנחנו יכולים לסבך אותם לפעמים אם במודה או שלא,

אבל ... יש דברים/מקרים שלא תלויים בך ... מה שאומר הסיבוך קיים, נוכח זו כבר עובדה, מה לעשות עם זה, זה כבר אחרת, יש לנו את היכולת לבחור ולפשט את הדברים, לפרק לחלקים קטנים ולהתמודד איתם.

לרוב פתרונות תמיד יש, כוחות/יכולת - לא תמיד.

 

את יודעת, זה כבר חורג מגבולות הדיון, אבל רובן המכריע של הבעיות הן בגלל זוית המבט ולא באמת.

כאילו... מי שמחפש בעיות, ימצא אותן.

בגישה הזאת, כשלא טובעים בים של בעיות מדומיינות ויש כבר בעיה אמיתית... הרבה יותר קל לזהות אותה ולטפל בה היעילות.

לא יכולה שלא להסכים ... הזוית יש לה משקל גדול.

צטט: לידר68 2011-08-27 15:18:08

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:38:08

צטט: אביטל מרמלשטיין 2011-08-27 13:01:06

הי רונית,

 

ממש לא ברור לי איך אפשר לנהל קשר כזה, ועוד יותר לא ברור לי מדוע כינית זאת 'אהבה ללא תנאים'.

להשאיר חלקים שונים מהפרטים המעורבים במערכת היחסים מחוץ לקשר זה הכי על תנאי שיש.

 

 

"אהבה ללא תנאים" היו המילים של כותב הפוסט במקור, אני אוהב אותך אהבת אמת, אממה אל תציבי לי תנאים שהילדים שלך חייבים להיות חלק מהמשוואה שלנו, בקשר הזה יש רק אותי ואותך, לא מעוניין בבילויים משותפים עם כל הילדים, העמדת פנים שנחמד לי איתם - רוצה אותך ורק אותך.

 

אין מצב.

לא ראלי ולא תופס,

לא בבית ספרי!

(וגם לא הייתי קוראת לזה אהבת אמת, אבל, זה עניין של הגדרהו אינטיליגנציה רגשית).

 

 

והלכתי ,וחזרתי לאחר שעלתה בי מחשבה אחרת:

 

בקשר כזה, רב הנסתר על הגלוי:

 

הוא לא רוצה להכיר לי את ילדיו- מה הוא מסתיר? האם יש שם משהו שהוא לא רוצה שאדע?

לא רוצה להכיר את ילדי - למה? להסתיר את שלו... נשמע רע, לא להכיר את שלי נשמע עוד יותר רע.

אולי יש משהו מסוכן, משהו שקשור בילדים שהוא מסתיר?

אולי הוא שונא ילדים? אולי אין לו בכלל?

אולי הוא אוהב ילדים? אולי אפילו נמשך אלהם???

 

ממממ מריח רע!

לא הייתי מפתחת קשר עם אדם כזה.

 

אני רוצה להיות עם (הכותרת) ולהרגיש עם. מאוד עם.

גם עם שלו וגם עם שלי.. בכיף.

כל נוסחה אחרת, אינה טיבעית בעיניי.

לידר,

את הולכת רחוק מידי ובגישה שלילית, אנשים בוחרים שלא לחשוף את הילדים מסיבות שונות ורבות ולא בגלל סיבה שלילית שצריך להסתירה, לפעמים החשיבה/הסיבה לאי חשיפה היא על מנת שהילדים לא יחוו שוב כאב במקרה והקשר לא יצליח ויוביל לפרידה, על מנת שהילדים לא יעברו שוב את תהליך "הגירושין".

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 18:52:03

צטט: לידר68 2011-08-27 15:18:08

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:38:08

צטט: אביטל מרמלשטיין 2011-08-27 13:01:06

הי רונית,

 

....................................................................................

 

 

"אהבה ללא תנאים" היו המילים של כותב הפוסט במקור, אני אוהב אותך אהבת אמת, אממה אל תציבי לי תנאים שהילדים שלך חייבים להיות חלק מהמשוואה שלנו, בקשר הזה יש רק אותי ואותך, לא מעוניין בבילויים משותפים עם כל הילדים, העמדת פנים שנחמד לי איתם - רוצה אותך ורק אותך.

 

אין מצב.

לא ראלי ולא תופס,

לא בבית ספרי!

(וגם לא הייתי קוראת לזה אהבת אמת, אבל, זה עניין של הגדרהו אינטיליגנציה רגשית).

 

 

והלכתי ,וחזרתי לאחר שעלתה בי מחשבה אחרת:

 

בקשר כזה, רב הנסתר על הגלוי:

 

הוא לא רוצה להכיר לי את ילדיו- מה הוא מסתיר? האם יש שם משהו שהוא לא רוצה שאדע?

לא רוצה להכיר את ילדי - למה? להסתיר את שלו... נשמע רע, לא להכיר את שלי נשמע עוד יותר רע.

אולי יש משהו מסוכן, משהו שקשור בילדים שהוא מסתיר?

אולי הוא שונא ילדים? אולי אין לו בכלל?

אולי הוא אוהב ילדים? אולי אפילו נמשך אלהם???

 

ממממ מריח רע!

לא הייתי מפתחת קשר עם אדם כזה.

 

אני רוצה להיות עם (הכותרת) ולהרגיש עם. מאוד עם.

גם עם שלו וגם עם שלי.. בכיף.

כל נוסחה אחרת, אינה טיבעית בעיניי.

 

לידר,

את הולכת רחוק מידי ובגישה שלילית, אנשים בוחרים שלא לחשוף את הילדים מסיבות שונות ורבות ולא בגלל סיבה שלילית שצריך להסתירה, לפעמים החשיבה/הסיבה לאי חשיפה היא על מנת שהילדים לא יחוו שוב כאב במקרה והקשר לא יצליח ויוביל לפרידה, על מנת שהילדים לא יעברו שוב את תהליך "הגירושין".

 אני מכבדת את הרעיון להשאיר את הילדים בצד והצורך להגן עליהם.

אבל,

כשאני קוראת את מה שכתב למעלה הבחור, את דבריו המקוריים,

אני אוהב אותך אהבת אמת,

לא מצטייר לי זוג בתחילת דרכו.(אם אכן כך, החששות שהעליתי בטלים),

יותר נשמע כזוג שהקשר כבר מבוסס, אמיתי, עמוק ומשמעותי.

זוג שמרגיש ששנהם מחוייבים ושנהם מעוניינים רק אחד בשני.

זה בדיוק הזמן הנכון, להכניס עוד פרמטרים למשוואה.

ולכן זה מביא אותי לחשדנות.

כמובן, שאין זה חד משמעית שהחששות שהעליתי הן נכונות,

אך, בהחלט מדובר במחסומים וחששות כלשהם שקיימים אצלו,

ובשלב הזה, צריך לתת עליהם את הדעת,

זה לא נראה לי שלב נכון להתעלמות וזרימה,

כי הילדים כמו שכתבו כולם, הם חלק לתמיד, חלק שלא ניתן להפריד,

אז יש שלב שבו צריך להכניס אותם לתמונה ועל השלב הזה אני מדברת.

שלילי? אהה ראי דיון של אביטל שכלל את סרטון הילדים המקסימים שרקדו ריקודים סלוניים.

לפעמים עולות תהיות..עצוב אבל חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו היום.