פורסם ב: 2011-08-28 01:34:23  - שלח הודעה
- אוף ליין
- אוף ליין
| רונית,, התשובה לשאלה כל כך מורכבת ורחבה שאני לא חושב שניתן לתת תשוובת חד משמעיות,, ברור שהילדים שלנו הם חלק מההוויה שלנו וחלק מאיתנו,, מידת המעורבת הישירה שלהם ,, תלויה באופי שלנו)לי לדוגמא, זה די קשה,,),, באופי שלהם , בגיל ,, בכוונות וכו וכו,,, אצלי ,, הילדים ידעו על בנות הזוג אבל פגישות? כשנה אחרי שנפרדנו יצאתי עם בחורה(נחמד) הילדים ידעו עליה שאלו שאלות ורצו לראות אותה, הדוברת היתה הקטנה שלי שאיתה בערך בת 11(יש לה אח תאום ועוד שני אחים גדולים ממש) טוב, ביקשה, ארגנתי מפגש קצר של קפה ועוגה אצלי בבית, הפגישה עברה בקלילות, אבל אחרי הפגישה ניגשה אלי הקטנה ואמרה לי כך " אבא, גיין מאד נחמדה , אבל לנעם(האח התאום) ולי זה היה קשה, אולי יותר טוב שנחכה?", אמרתי לה שאני מבין והם לא ממש נפגשו,, מאז עם בנות זוג אחרות היו פגישות קצרות ומקראיות,,, לפחות אצלי ,, אם הקשר הוא לא ממש חזק רציני (מאד) ונראה שימשך שניים רבות, בגיל של ילדי לא ההייתי הולך לשלב של הכרות מעמיקה,, אבל כמובן שהכל יכול להתערבב ולהשתנות בדינמיקת החיים.... כך שאין כללים ,, רק מה שמרגיש טוב,, לשני הצדדים,, יש כאלו שחשוב להם הדדיות,, יש כאלו שחשוב להם רק שאתה תכיר ויש כאלו שרותות להכיר,,,,,,ואנחנו?? צריכים לעשות את מה שמרגיש לנו נכון ולדעתי הכי לא נכון,, לעבור שלב לפני שאתה מוכן, ילדים תכף מרגישים אם אתה מרגיש לא בנוח ,,, | 
/null/text_64k_1#