צטט: hanan6969 2011-08-28 01:34:23

רונית,, התשובה לשאלה כל כך מורכבת ורחבה שאני לא חושב שניתן לתת תשוובת חד משמעיות,, ברור שהילדים שלנו הם חלק מההוויה שלנו וחלק מאיתנו,, מידת המעורבת הישירה שלהם ,, תלויה באופי שלנו)לי לדוגמא, זה די קשה,,),, באופי שלהם , בגיל ,, בכוונות וכו וכו,,, אצלי ,, הילדים ידעו על בנות הזוג אבל פגישות? כשנה אחרי שנפרדנו יצאתי עם בחורה(נחמד) הילדים ידעו עליה שאלו שאלות ורצו לראות אותה, הדוברת היתה הקטנה שלי שאיתה בערך בת 11(יש לה אח תאום ועוד שני אחים גדולים ממש) טוב, ביקשה, ארגנתי מפגש קצר של קפה ועוגה אצלי בבית, הפגישה עברה בקלילות, אבל אחרי הפגישה ניגשה אלי הקטנה ואמרה לי כך " אבא, גיין מאד נחמדה , אבל לנעם(האח התאום) ולי זה היה קשה, אולי יותר טוב שנחכה?", אמרתי לה שאני מבין והם לא ממש נפגשו,, מאז עם בנות זוג אחרות היו פגישות קצרות ומקראיות,,, לפחות אצלי ,, אם הקשר הוא לא ממש חזק רציני (מאד) ונראה שימשך שניים רבות, בגיל של ילדי לא ההייתי הולך לשלב של הכרות מעמיקה,, אבל כמובן שהכל יכול להתערבב ולהשתנות בדינמיקת החיים.... כך שאין כללים ,, רק מה שמרגיש טוב,, לשני הצדדים,, יש כאלו שחשוב להם הדדיות,, יש כאלו שחשוב להם רק שאתה תכיר ויש כאלו שרותות להכיר,,,,,,ואנחנו?? צריכים לעשות את מה שמרגיש לנו נכון ולדעתי הכי לא נכון,, לעבור שלב לפני שאתה מוכן, ילדים תכף מרגישים אם אתה מרגיש לא בנוח ,,,

לא חושבת שיש הבדל בין גברים לנשים, לפחות בסביבץ החברות הקרובות לי, רק אחרי שיש יציבות בקשר ואת בטוחה [במידה מסויימת] בקשר רק אז מתחילים הגישושים להכרות עם הילדים, וגם זה כמובן שתלויי במידת הבשלות וגיל הילדים.

צטט: ~ניאו~ 2011-08-28 08:36:11

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-28 08:00:40

צטט: ~ניאו~ 2011-08-28 07:45:39

גברים, עם יד על הלב, האם אתם מקבלים את

"הילדים" של הצד השני רק בכדי לקבל

"טובות הנאה" מהקשר?

ז"א אתם מתפשרים בקשר הזוגי בצורה זו או אחרת?

(ציטוט שלך..., ההדגש הכחול, שלי...)

 

קצת מפריע לי להתייחס לעניין ולו רק משום

שאת יוצאת מנקודת הנחה שדעתם של גברים

בעניין שונה מדעתן של נשים...

עיזבי אותך ממאדים ונוגה. זה מתכון בדוק להעמקת

הכישלון בהבנת המניעים האנושיים שמניעים כול אדם,

גבר או אישה... 

"טובת הנאה"?!!!

סליחה..., ועם כול הכבוד..., על איזה "טובה" את מדברת

ולאיזו "הנאה" את מתכוונת?

אם יש רצון של שני בני-אדם לקיים קשר זוגי, איך אפשר

לנתק את עניין הילדים?

מי שלא רוצה ילדים, יכול/ה להסתפק בויברטור...

 

 

אהה ... הבנת הנקרא ...

כמו שכתבתי בהתחלה הבאתי אותה ממקום אחר,

הדילמה הזו, אינה מנת חלקי.

 

ועל זה נאמר, המביא דברים בשם אומרם...

ומה עם אמירה משלך?

ועדיין - הבאת דברים בשם אומרם, אינו פסול בעיניי,

אלא רק הישיבה מן הצד נוכח פני הדברים...

((~:

האמירה שלי מרוחה כאן על פני הדפים ...

אישית, סוג של קשר כזה לא מתאים לי [ומדברת על קשר שהוא כבר מבוסס], לא רוצה ומוכנה להיות במקום בו אני צריכה לבחור בין ילדי שלי ובן זוגי ... אך אם תדפדף אחורה תמצא כי יש נשים שחושבות בשונה ממני וזה בסדר, כל אחד מאיתנו מגיע עם ניסיון העבר שלו, עם החוויות שלו וראיה שונה של איך קשר זוגי אמור להתנהל.

ראשית אני רוצה להתחיל ולהגיד שכשאני יוצאת עם גבר אני בודקת לראות האם מעבר לעובדה שהוא מתאים לי הוא גם מתאים לבית שלי לילדים שלי.

האם דמותו ומהותו תשתלב באווירה של הבית שלנו ובהרגשה של לשבת מסביב לשולחן לאכול, לצחוק, לספר בדיחות, להשתלב בשיח הדעתני?

לעבור לסלון להימרח על הכורסה עם עיתוני היום, לאכול פיצוחים, גלידה ונשנושים, לעשות על האש  במרפסת של הסלון ולהיות חלק מהמשפחה.

אנחנו משפחה דעתנית שמדברים וצחוקים על הכול.

אז כמובן שברגע שהקשר שלנו מתרקם ונעשה רציני ויציב ,אני רוצה שהוא יהיה כבן בית אצלי.

זה כמעט מובן שהיינו רוצים את בן או בת הזוג שלנו רק עבורנו

את הרגעים השקטים והפרטיים

סקס חופשי

קפיצה לגלידה מונטנה

אבל כל זה מתאים לגיל 20 לנשואים בתוליים ראשוניים

רובנו במקום אחר וחלק בלתי נפרד מאתנו הם ילדנו 

לכן כל זוגיות שתווצר יהיו כלולים בה הילדים 

אין אפשרות אחרת אם זה לא מתרחש זו לא זוגיות אמיתית

כי לזוגיות אנחנו מביאים 100% מאתנו לא 50% 50%

ילדים זו ברכה.

וברכה תמיד מכניסים הביתה בשמחה.

 אני לא מרגיש שיש לי מספיק נסיון עם ילדים של הצד השני במערכות היחסים שחוויתי אחרי הגירושים אבל אני כן יכול לדבר על מה שהייתי רוצה שיהיה כי לגרושתי דווקא יש בן זוג ומצד אחד אני לא רואה אותו לוקח חלק בגידול הילדות שלי(בשביל זה יש להן אבא ואמא) אבל כן הייתי רוצה לראות אותו בקשר טוב איתן(מה שלצערי פחות קורה).

עם כל הכבוד לרצון ואולי לצורך של נשים רבות בגבר תומך עד כדי תפיסת מקום כמעט מלא בגידול הילדים אני חושב שצריך מאוד להיזהר כאן כי בן זוג לא יכול להתנהל לפתע מהמקום של המבוגר האחראי בלי שזה יהיה מושתת על מערכת יחסים מספיק חמה וטובה עם הילדים עליהם הוא מפעיל את מרותו וילדים שיש להם שני הורים מעורבים ואיכפתיים ממילא לא רוצים מבוגר נוסף שידחוף את האף שלו.

לכן כשאני מדבר על הילדים של בת הזוג אני מסתכל על זה ממקום של "בן הזוג של אמא שמיודד עם הילדים". זה המצב האידאלי לטעמי וכמובן שאם עוברים לגור יחד זה עלול להסתבך כי בבית אחד יש לשני המבוגרים האפשרות לקבוע כללים זה ודאי יוצר בעיות אם הילדים לא שומעים בקולו של בן הזוג של האמא.

לכן לדעתי מגורים משותפים אסור שיהיו ולו רגע לפני שנוצרים קשרים מספיק חמים בין בן הזוג ובין הילדים והילדים לא רק מרגישים חיבור לבן הזוג אלא גם יכולים לכבד את מרותו כמבוגר נוסף שאינו אביהם.

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 21:55:23

צטט: שמואל זילבר 2011-08-27 20:45:19

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-27 13:21:23

צטט: שמואל זילבר 2011-08-27 11:59:57

 היי רוניתי:)))))

איך אפשר לקיים קשר זוגי לאורך זמן בלי להכניס את הילדים....הילדים שלי הם חלק ממני

לגבי הילדים שלה...זה תלוי..אם הם יבואו לי טוב..אני אתחבר אליהם

ואם לא...אני אחיה עם זה...וגם הם וגם היא

 

שמואל ...

[רציתי לכתוב תעשה לי ילד, אבל לא בא לי עוד אחד, ראה זאת כמבוטל].

הילד מבוטל...אוקיי...אז אני מבין שהולכים על ילדה...נכון?

 

תגובה מרשימה ביותר.

 

 

אממ ... הכינותי מראש, זה תופס?

בסה"כ אני מאוד מתחשבת, חוסכת את 3-5 שניות של מאמץ, הזעה מיותרת,

נכון שאני מקסימה.

נכון

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-28 13:10:14

צטט: ~ניאו~ 2011-08-28 08:36:11

צטט: ר ו נ י ת 2011-08-28 08:00:40

צטט: ~ניאו~ 2011-08-28 07:45:39

ועל זה נאמר, המביא דברים בשם אומרם...

ומה עם אמירה משלך?

ועדיין - הבאת דברים בשם אומרם, אינו פסול בעיניי,

אלא רק הישיבה מן הצד נוכח פני הדברים...

((~:

 

האמירה שלי מרוחה כאן על פני הדפים ...

אישית, סוג של קשר כזה לא מתאים לי [ומדברת על קשר שהוא כבר מבוסס], לא רוצה ומוכנה להיות במקום בו אני צריכה לבחור בין ילדי שלי ובן זוגי ... אך אם תדפדף אחורה תמצא כי יש נשים שחושבות בשונה ממני וזה בסדר, כל אחד מאיתנו מגיע עם ניסיון העבר שלו, עם החוויות שלו וראיה שונה של איך קשר זוגי אמור להתנהל.

((~:

נראה לי שאת יודעת בדיוק מה התשובה שלי.

רק קבלה אמיתית! תאפשר יחסים אמיתיים.

הילדים ואנחנו זו ישות אחת.

אין אפשרות אמיתית לזוגיות אמיתית ומלאה עם חלק מהאישיות שלנו בלבד.

לי אין ספק!

צטט: שפנדוזה מרדימון 2011-08-28 16:57:44

 אני לא מרגיש שיש לי מספיק נסיון עם ילדים של הצד השני במערכות היחסים שחוויתי אחרי הגירושים אבל אני כן יכול לדבר על מה שהייתי רוצה שיהיה כי לגרושתי דווקא יש בן זוג ומצד אחד אני לא רואה אותו לוקח חלק בגידול הילדות שלי(בשביל זה יש להן אבא ואמא) אבל כן הייתי רוצה לראות אותו בקשר טוב איתן(מה שלצערי פחות קורה).

עם כל הכבוד לרצון ואולי לצורך של נשים רבות בגבר תומך עד כדי תפיסת מקום כמעט מלא בגידול הילדים אני חושב שצריך מאוד להיזהר כאן כי בן זוג לא יכול להתנהל לפתע מהמקום של המבוגר האחראי בלי שזה יהיה מושתת על מערכת יחסים מספיק חמה וטובה עם הילדים עליהם הוא מפעיל את מרותו וילדים שיש להם שני הורים מעורבים ואיכפתיים ממילא לא רוצים מבוגר נוסף שידחוף את האף שלו.

לכן כשאני מדבר על הילדים של בת הזוג אני מסתכל על זה ממקום של "בן הזוג של אמא שמיודד עם הילדים". זה המצב האידאלי לטעמי וכמובן שאם עוברים לגור יחד זה עלול להסתבך כי בבית אחד יש לשני המבוגרים האפשרות לקבוע כללים זה ודאי יוצר בעיות אם הילדים לא שומעים בקולו של בן הזוג של האמא.

לכן לדעתי מגורים משותפים אסור שיהיו ולו רגע לפני שנוצרים קשרים מספיק חמים בין בן הזוג ובין הילדים והילדים לא רק מרגישים חיבור לבן הזוג אלא גם יכולים לכבד את מרותו כמבוגר נוסף שאינו אביהם.

מנקודת מבט גברית [עד כמה שאפשר] לא קל לו לגבר כאשר הוא עובר לגור עם בת זוגתו ויש ילדים נוספים ...

הוא אינו אביהם ולא אמור לדאוג לחינוכם אממה הם חיים תחת קורת גג אחת ומצורך כך צריך להציב גבולות מסויימים, כי ילדים צריכים וחייבים גבולות ... הרבה מאוד פעמים נוצרים קונפליקטים סביב אותם גבולות, דבר גורר דבר ונוצר מצב שלא תמיד נוח ונעים לחיות בו, הילדים משתפים את האב, הוא מסתובב עם תחושות לא נעימות, מי מגדל את ילדיו וכו וכו וכו ... הם [הגברים] הרבה מאוד פעמים צריכים להלך בין הטיפות, וגם אנחנו ...

נראה מורכב אבל בהחלט אפשרי.

צטט: ג'ו מ 2011-08-29 06:12:01

נראה לי שאת יודעת בדיוק מה התשובה שלי.

 

רק קבלה אמיתית! תאפשר יחסים אמיתיים.

הילדים ואנחנו זו ישות אחת.

 

אין אפשרות אמיתית לזוגיות אמיתית ומלאה עם חלק מהאישיות שלנו בלבד.

 

לי אין ספק!

יודעת, ומוקירה אותך על הכוחות שיש לך בהתמודדות הלא פשוטה.

:))