אתרי מסחר אלקטרוני נתקלו מאז ומעולם בבעיות שונות, ביניהן שאלת הטעות במחיר המוצר. טעות שנפלה במחיר המוצר (או בתיאורו) באתר מכירות אינטרנט יכולה לעלות לאתר האינטרנט סכומי עתק (כמו המקרה בו קודאק העמידה למכירה מצלמה שמחירה 329$ ב-100$ בלבד, ומאות אנשים ביצעו רכישה. קודאק התכחשה תחילה לעיסקאות שנכרתו אולם בלחץ דעת הקהל נאלצה להפסיד כספים רבים ולקיים את העיסקה).

נשאלת השאלה - האם צריך להטיל על אתר כזה אחריות מוחלטת למחיר שהופיע בו או שניתן במקרים בהם יגרם לו נזק כבד להכיר במצב בו "טעויות קורות", והרי לגולש לא נגרם נזק, אז מדוע שלא נאפשר לאתר לתקן את טעויותיו?

לאחרונה ניתן בירושלים פסק דין בתביעות קטנות במקרה בו רכש מר אבשלום חבר מערכת הפעלה VISTA במחיר של 170 ש"ח וקיבל אישור כי המוצר הוזמן. אלא שזמן מה לאחר מכן הודיעה לו נציגת החברה שנפלה טעות והמחיר נקוב בדולרים ולא בשקלים. התובע דרש לקנות את המוצר במחיר המקורי.

בית המשפט מנתח את תחולת דיני החוזים מול דיני הגנת הצרכן וקובע שחוק הגנת הצרכן גובר במקרה שכזה.

מטרת החוק, כך נקבע, היא להגן על הצרכן, בין היתר באספקת מידע מלא ונאות טרם הקניה, וכולל חובת גילוי נרחבת של פרטי העיסקה על ידי המוכר טרם ביצוע העיסקה. בין היתר מתייחס החוק לחובה להציג את מחירי המוצר (בש"ח ולא בדולרים), כשהמחיר על המוצר גובר על המחיר המופיע בקופה.

בית המשפט קבע כי חוק הגנת הצרכן יחול בהכרח באינטרנט כמו מחוצה לה. מכיוון שלא ניתן להתנות על החוק, והחוק קובע כי המחיר המוצמד למוצר הוא הוא הקובע, הרי זה המחיר שיחייב את הספק. חשובה מכך הקביעה הכללית, והיא כי תקנון אתר מכירות אינו יכול להתנות על חוק הגנת הצרכן. מי שעשה זאת, כפוף לחקיקה הצרכנית החדשה הקובעת פיצויים לדוגמא שאינם תלויים בנזק (סעיף 31א לחוק) עד לסך של 10,000 ש"ח לכל הפרה - במקרה זה נפסק סכום פיצוי של 1,000 ש"ח לשם ביטול העיסקה).

המסקנה הנובעת מכך, היא שבעל עסק, מקוון ושאינו מקוון, צריך להיות מודע לחוק החל עליו ולהתאים את אתרו לכך.

בארצות אחרות אומץ באתרי סחר מקוונים פתרון לפיו המחיר המופיע על המוצר נחשב כ"הזמנה להציע הצעות", בקשת הלקוח לרכוש נחשבת כ"הצעה" וקבלת מייל אישור מהאתר נחשב "קיבול" ("הצעה וקיבול" הם המנגנון המשפטי לכריתת חוזה הדדית). במקרה הנדון הלקוח קיבל מהאתר את המייל המאשר את הזמנתו, ולפיכך גם לפי מנגנון זה האתר נקשר בהסכם, אולם בית המשפט קקבע שחוק הגנת הצרכן חל גם כאן.

יתכן שאם האתר היה נערך מראש, מתאים את התקנון להסכם ומוצא שיטת עבודה נכונה בהתאם לחוק (כולל מעקב רציף למטרת איתור תקלות) - לא היתה בעיה. ניסוח נכון של התקנון יחד עם מעקב רציף אחר הפעולות המתבצעות באתר היו יכולות לחסוך לאתר כספים וסכנות רבות.

אבל נשאלת השאלה, מדוע בעצם לחייב אתר שכזה. הרי מדובר במחיר שהוא נמוך במיוחד, ולקונה הסביר צריך להיות ברור שיש כאן בעיה. מכיוון שלא נגרם לו נזק (הרי הקונה לא הוציא כסף מהכיס שלו ויוכל לקנות את התוכנה במחיר השוק שלה בכל אתר) - מדוע בעצם לחייב את האתר לספק לו את התוכנה במחיר שכולם הסכימו שהיה שגוי? 

הכותב הוא עורך דין המתמחה בדיני האינטרנט וקניין רוחני.