נטע שלום,  

תודה רבה על ההזמנה לפסטיבל הפיסול בחסות מפעלי ים המלח.

תודה, אבל לא, תודה.  

אנא קראי את הכתבה הזו, ואחר-כך גם את הכתבות הזו והזו על מעלליו של סמי עופר בטורקיה, ואז העבירי לאדונים הנכבדים שאת מייצגת את המסר הבא:  

אזרחי ישראל אינם חבורת אינדיאנים, שניתן לקנות תמורת מחרוזת חרוזי זכוכית צבעוניים. אנחנו לא מבקשים פסטיבל פיסול בים המלח, וגם לא תרומות לבתי חולים, שקרוב לוודאי שלפחות חלק מהמאושפזים בהם חלו בסרטן בשל זיהום האוויר הכבד מהמפעלים של האחים עופר.

בכלל, אנחנו לא מבקשים. אנחנו דורשים:

·        דורשים, שהעובדים במפעלים של האחים עופר ירוויחו שכר הוגן.

·        דורשים, שיושקע כל מה שנדרש כדי שהמפעלים יפסיקו לזהם את המים ואת האוויר.

·        דורשים, שחופי הים שנגזלו מאיתנו יוחזרו לבעליהם החוקי היחיד – הציבור הרחב.

·        דורשים, ש"החברה לישראל" תחזיר את כל המיליארדים שהיא סחטה מהמדינה, בתואנות שונות ומשונות.

בתודה מראש,

איתמר כהן,

כל הכבוד איתמר

בטח במשרדים של האחים עופר יש תיק עם השם שלך עליו

עושה הצרות הסידרתי

תמשיך כך

אנחנו איתך !

היי איתמר - יישר כוח. אבל האחים עופר לבדם במנותק מהקונטקסט הכלכלי הניאו-ליבראלי הרחב הם לא כל הסיפור. הם התוצאה הסופית של מהלכים שדירדרו את החברה הישראלית אל עברי פי פחת בכמה העשורם האחרונים.

מה לנו כי נלין על האחים עופר על כך שהם, לתפיסתם, ממצים עד תום את ההטבות והמתנות שמסרנו להם מלכתחילה "מרצוננו הייצוגי" החופשי? ומה לא נתנו?משאבי טבע בזיל הזול -נתנו. עובדי קבלן בשכר רעב בלי כל תנאים סוציאליים - נתנו. הטבות מס והקלות - נתנו.

כל ממשלות ההפרטה ללא הבדל דת גזע מין וסוג פוליטי, קיבלו על עצמן את המדיניות הזו ללא עוררין, לכל הפחות מאז שנות ה-80. הדרישה שלנו צריכה להיות שלנו מעצמנו כאזרחים עובדים שווי זכויות בכלכלה הישראלית, ושלנו ממנהיגנו הפוליטיים: לעצור את שלטון ההון הבלתי מרוסן ויפה שעה אחת קודם.