שוק הסטרקצ'רים בישראל פורח, בנק הפועלים חשף היום לראשונה את היקף המוצרים המובנים (סטרקצ'רים) שהוא מוכר ללקוחותיו הפרטיים. להערכת המשנה למנכ"ל וראש החטיבה הפיננסית יעקב רוזן, היקף המוצרים המובנים להיום עומד על כ-6 מיליארד שקל. זה רק בבנק פועלים..גם בבנק לאומי היקף האחזקה במוצרים מובנים לא נופל מ - 5 מיליארד שקלים, ונדגיש שוב שאלו רק לקוחות פרטיים.
מהו סטרקצ'ר?
סטרקצ'ר הוא פיקדון הסגור לתקופה מסוימת המוגדרת מראש, ומקנה למשקיע אפשרות להשתתף ברווחים של השקעה מסוימת עם סיכון חזוי וידוע מראש.הסטרקצ'ר הוא למעשה סל השקעות הכולל בתוכו נכס פיננסי או שילוב של נכסים פיננסים: ניירות ערך, אופציות, מניות, איגרות חוב, מדדי ריביות, שערי חליפין או סחורות. על אף שמדובר בהשקעה עם מרכיב סיכון, ברוב המקרים קרן ההשקעה מובטחת למשקיע בתום תקופת הפיקדון.
הרווחיות בתוך נבכי הסטרקצ'ר מוכרת רק למהנדסים הפיננסים עצמם שאלו בדרך כלל הבנקים הגדולים הפזורים באירופה. שגוף מוסדי גדול בארץ (בנק, חברת ביטוח או כל מפיץ אחר) רוצה לקנות סטרקצ'ר על נכס בסיס כלשהו (מדד, מטבע, סחורה) הוא פונה למספר בנקים עולמיים כדי לקבל תמחור על המוצר, בשנים האחרונות התחרות בין מהנדסי הסטרקצ'רים בעולם גדלה באופן דרמטי, כל בנק השקעות מדורג באירופה הקים לעצמו מחלקת הנדסה פיננסית ומלחמת המחירים הביאה לשכלול עולם הסטרקצ'רים. היום גוף מוסדי יכול לקבל תמחירים מ - 10 בנקים שונים בו זמנית ולכן עליהם לתת לך את המכשיר הטוב ביותר.
אחרי שוועדת בכר אילצה את הבנקים למכור את חברות קרנות הנאמנות שבבעלותם, התפנו אלו לנצל את חוסר ההבנה שיש לציבור בנושא הסטרקצ'רים, הם "דחפו" להם מכל הבא ליד, התקשרו למזל כהן ממזכרת בתיה, מכרו לה את הקרנות שהחזיקה במשך שנים וקנו לה "פיקדון מובנה" עם הבטחת קרן ההשקעה לשנתיים והצמדה של 70% למדד הסיני - בכל מכירה כזאת, הבנקים שלשלו לכיסם עמלה נסתרת של 2%-3% ולפעמים גם מעבר לזה (ככה אומרות השמועות) , העמלות השמנות האלו, הם שהביאו את הבנקים בישראל לגיוסים בלתי נתפסים של כ 20- 15 מיליארד שקלים בסטרקצ'רים ותוך כדי כך לגרוף עמלות חדשות במזומן של 300-500 מליון שקלים במיידי! , אתם קולטים ת'מספר? תאוות בצע העמלות הביאה את התקשורת לכתוב על העמלות הנסתרות שיש לבנקים בתוך הסטרקצ'רים ואפילו הוגשה תביעה ייצוגית של כחצי מיליארד שקל נגד בנק הפועלים. אמון הציבור הפרטי בשוק הסטרקצ'רים בישראל נפגע חזק וחבל.
הממונה על שוק הון באוצר, ידין ענתבי, הבהיר לא מכבר כי הוא מתנגד לכך להגביל את הבנקים מלמכור סטרקצ'רים. להבנתו, התיקון שבמסגרתו נכנסו הסטרקצ'רים לתוך חוק הייעוץ, מספק בהחלט, ופיקדונות הוא מוצר בנקאי בסיסי שאין להגבילו. מבחינת האוצר, הפתרון לבעיית ההטיה, אם יש כזו - עניין שטרם הוכח - טמון באכיפה נוקשה של רשות ניירות ערך ולא בשינוי חקיקה. כך שהאוצר מתנגד, הבנקים כמובן מתנגדים, ומי שחושב שניתן להעביר חקיקה נגד הבנקים ללא תמיכה פעילה של האוצר, פשוט שוגה באשליות.
אז מאיפה מרוויח הבנק את העמלה השמנה על הסטרקצ'ר? הרי בכל מקרה הוא מבטיח לי תמיד את מה שהשקעתי? שאל אותי פעם איזה משקיע מכובד...כמובן שברגע שהבנק נעל את הסטרקצ'ר לשנתיים יש כאן הפסד תשואה אלטרנטיבית של הריבית חסרת סיכון. שבאותה תקופה היתה על 5% לשנה ולשנתיים, זה 10% ללא סיכון! עוד הסברתי לו שאם היה קונה מק"מ לשנתיים ב 90% מכספה, המק"מ היה מגיע לאיטו ל %100 בסוף התקופה ומביא את כספו ללא דאגות לקרן ההשקעה שלו . ככה היה נשאר לך עוד 10% מהסכום לבזבוזים. 10% אמר..זה הרבה כסף. מה עשו עם ה 10% האלו?.. המשיך בסקרנות.- ב - 7% מהכסף שלך הם קנו 70% חשיפה למדד הסיני ועוד 3% גזרו לך הבנק כעמלה.
לסיום אתן לכולם דוגמא לסטרקצ'ר על ת"א 25 שהבנקים לא היו מוכרים לכם אף פעם! כל הכסף מופקד לטובת המכשיר אף אחד לא גוזר קופון שמן ובגלל זה יוצא מכשיר מצוין! אשמח לשמוע דעות שונות על ניסיון שהיה למישהו עם איזה סטרקצ'ר או פיקדון מובנה כלשהו.אציין ואבהיר שהמוצר הנ"ל הוא לצורך דוגמא בלבד!, אין לראות בכתוב למטה כהצעה לקנות או למכור מכשיר פיננסי כלשהו. למען גילוי נאות, המוצר הוא על פי הזמנה אישית ופרטית ואינו משווק לציבור.
הנחת העבודה של המזמין, שוק מניות ת"א 25 חיובי, אבל המשקיע הזה אינו חי בבועה..הוא מודע לכך שמדד ת"א 25 עשה כבר לא מעט, בשנת 2006 עשה תשואה מרשימה של 14.2% ומתחילת השנה הזאת..הספיק לקפץ כ - 11%. המשקיע הזה קורא דו"חות כספיים, יודע מה זה צמיחה, תזרים ומכפיל. יש לו יועצים, הוא נפגש עם אנשי עסקים ולמרות האופטימיות שלו, הוא עדיין זהיר, הוא חושש שפתאום כך סתם משום מקום תבוא הרעה, הוא מפחד להתעורר איזה בוקר ולמצוא את עצמו בתוך איזה משבר שעלול לחתוך עשרות אחוזים מכספו. המשקיע הזה מאמין שאם לא תהיה לו איזו "הפתעה" פתאומית, מדד ת"א 25 אכן יעלה, אבל מהנקודה שאנחנו נמצאים היום (1028) הוא מעריך שהמדד יעלה לא יותר מ 35% בשנתיים הקרובות קרי במקסימום סביב 1350. מצד שני החששות מהמפולת הפתאומית לא עוזבות אותו, הוא יודע שיהיה לו קשה לישון בלילה עם חבילה במדד ת"א 25 ככה סתם כ - "חבילה עירומה".
הנה פתרון אפשרי של משקיע כזה
פיקדון סגור לשנתיים עם הבטחת קרן ההשקעה AA של בנק זר. הצמדת הפיקדון ב 100% למדד ת"א 25 עד לעלייה של 35% (סביב רמת 1400), אם יחצה המדד במשך התקופה את רמת 1400 המשקיע יקבל 12% קופון שקלי ( 6% לכל שנה)
.אז מה אתם אומרים..סטרקצ'ר טוב או רע ליהודים?
הוספת תגובה על "סטרקצ'רים - טוב או רע ליהודים?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה