כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    ניהול השקעות

      שלום, אנחנו אלטשולר שחם בית השקעות שמנהל תיקי השקעות קופות גמל, קרנות נאמנות וקרנות פנסיה. הדרך להגשמת החלומות והשאיפות של כל אחד מאיתנו עוברת דרך חיסכון והשקעה בשוק ההון. עולם החיסכון וההשקעות הוא רחב ומגוון, ולכן הבסיס להצלחתכם טמון ברכישת ידע פיננסי וניהול הכסף בחכמה לאורך השנים. קהילת ניהול ההשקעות נועדה על מנת לייצר מאגר מידע מקצועי של נושאים הקשורים לשוק ההון וניהול השקעות שיכולים לסייע לכם  להשכיל ולהתעדכן בחידושים בתחום. זהו המקום לשאול ולקבל תשובות לכל השאלות הפיננסיות שלכם.. הקהילה הינה זירת שיחה פתוחה: תוכלו לשאול כאן כל שאלה שמעסיקה אתכם בנושאים אלו ולקבל תשובות מאיתנו מומחי אלטשולר שחם ומהגולשים הרשומים לקהילה.  

    שווקים פיננסיים

    חברים בקהילה (4166)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ל י ל ך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רובינזוןקרוזו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    josh r
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אשכר אלדן כהן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    *e
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א.ב. של אהבה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    בושי דה בוש
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Dinka
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    eit8
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צב מעבדה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    סטרקצ'רים - טוב או רע ליהודים?

    6/4/07 17:09
    0
    דרג את התוכן:
    2007-04-07 19:20:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    שוק הסטרקצ'רים בישראל פורח, בנק הפועלים חשף היום לראשונה את היקף המוצרים המובנים (סטרקצ'רים) שהוא מוכר ללקוחותיו הפרטיים. להערכת המשנה למנכ"ל וראש החטיבה הפיננסית יעקב רוזן, היקף המוצרים המובנים להיום עומד על כ-6 מיליארד שקל. זה רק בבנק פועלים..גם בבנק לאומי היקף האחזקה במוצרים מובנים לא נופל מ - 5 מיליארד שקלים, ונדגיש שוב שאלו רק לקוחות פרטיים.

    מהו סטרקצ'ר?

    סטרקצ'ר הוא פיקדון הסגור לתקופה מסוימת המוגדרת מראש, ומקנה למשקיע אפשרות להשתתף ברווחים של השקעה מסוימת עם סיכון חזוי וידוע מראש.הסטרקצ'ר הוא למעשה סל השקעות הכולל בתוכו נכס פיננסי או שילוב של נכסים פיננסים: ניירות ערך, אופציות, מניות, איגרות חוב, מדדי ריביות, שערי חליפין או סחורות. על אף שמדובר בהשקעה עם מרכיב סיכון, ברוב המקרים קרן ההשקעה מובטחת למשקיע בתום תקופת הפיקדון.

     

    הרווחיות בתוך נבכי הסטרקצ'ר מוכרת רק למהנדסים הפיננסים עצמם שאלו בדרך כלל הבנקים הגדולים הפזורים באירופה. שגוף מוסדי גדול בארץ (בנק, חברת ביטוח או כל מפיץ אחר) רוצה לקנות סטרקצ'ר על נכס בסיס כלשהו (מדד, מטבע, סחורה) הוא פונה למספר בנקים עולמיים כדי לקבל תמחור על המוצר, בשנים האחרונות התחרות בין מהנדסי הסטרקצ'רים בעולם גדלה באופן דרמטי, כל בנק השקעות מדורג באירופה הקים לעצמו מחלקת הנדסה פיננסית ומלחמת המחירים הביאה לשכלול עולם הסטרקצ'רים. היום גוף מוסדי יכול לקבל תמחירים מ - 10 בנקים שונים בו זמנית ולכן עליהם לתת לך את המכשיר הטוב ביותר.

    אחרי שוועדת בכר אילצה את הבנקים למכור את חברות קרנות הנאמנות שבבעלותם, התפנו אלו לנצל את חוסר ההבנה שיש לציבור בנושא הסטרקצ'רים, הם "דחפו" להם מכל הבא ליד, התקשרו למזל כהן ממזכרת בתיה, מכרו לה את הקרנות שהחזיקה במשך שנים וקנו לה "פיקדון מובנה" עם הבטחת קרן ההשקעה לשנתיים והצמדה של 70% למדד הסיני - בכל מכירה כזאת, הבנקים שלשלו לכיסם עמלה נסתרת של 2%-3% ולפעמים גם מעבר לזה (ככה אומרות השמועות) , העמלות השמנות האלו, הם שהביאו את הבנקים בישראל לגיוסים בלתי נתפסים של כ 20- 15 מיליארד שקלים בסטרקצ'רים ותוך כדי כך לגרוף עמלות חדשות במזומן של 300-500 מליון שקלים במיידי! , אתם קולטים ת'מספר? תאוות בצע העמלות הביאה את התקשורת לכתוב על העמלות הנסתרות שיש לבנקים בתוך הסטרקצ'רים ואפילו הוגשה תביעה ייצוגית של כחצי מיליארד שקל נגד בנק הפועלים. אמון הציבור הפרטי בשוק הסטרקצ'רים בישראל נפגע חזק וחבל.

    הממונה על שוק הון באוצר, ידין ענתבי, הבהיר לא מכבר כי הוא מתנגד לכך להגביל את הבנקים מלמכור סטרקצ'רים. להבנתו, התיקון שבמסגרתו נכנסו הסטרקצ'רים לתוך חוק הייעוץ, מספק בהחלט, ופיקדונות הוא מוצר בנקאי בסיסי שאין להגבילו. מבחינת האוצר, הפתרון לבעיית ההטיה, אם יש כזו - עניין שטרם הוכח - טמון באכיפה נוקשה של רשות ניירות ערך ולא בשינוי חקיקה. כך שהאוצר מתנגד, הבנקים כמובן מתנגדים, ומי שחושב שניתן להעביר חקיקה נגד הבנקים ללא תמיכה פעילה של האוצר, פשוט שוגה באשליות.

    אז מאיפה מרוויח הבנק את העמלה השמנה על הסטרקצ'ר? הרי בכל מקרה הוא מבטיח לי תמיד את מה שהשקעתי? שאל אותי פעם איזה משקיע מכובד...כמובן שברגע שהבנק נעל את הסטרקצ'ר לשנתיים יש כאן הפסד תשואה אלטרנטיבית של הריבית חסרת סיכון. שבאותה תקופה היתה על 5% לשנה ולשנתיים, זה 10% ללא סיכון! עוד הסברתי לו שאם היה קונה מק"מ לשנתיים ב 90% מכספה, המק"מ היה מגיע לאיטו ל %100 בסוף התקופה ומביא את כספו ללא דאגות לקרן ההשקעה שלו . ככה היה נשאר לך עוד 10% מהסכום לבזבוזים. 10% אמר..זה הרבה כסף. מה עשו עם ה 10% האלו?.. המשיך בסקרנות.- ב - 7% מהכסף שלך הם קנו 70% חשיפה למדד הסיני ועוד 3% גזרו לך הבנק כעמלה.

    לסיום אתן לכולם דוגמא לסטרקצ'ר על ת"א 25 שהבנקים לא היו מוכרים לכם אף פעם! כל הכסף מופקד לטובת המכשיר אף אחד לא גוזר קופון שמן ובגלל זה יוצא מכשיר מצוין! אשמח לשמוע דעות שונות על ניסיון שהיה למישהו עם איזה סטרקצ'ר או פיקדון מובנה כלשהו.אציין ואבהיר שהמוצר הנ"ל הוא לצורך דוגמא בלבד!, אין לראות בכתוב למטה כהצעה לקנות או למכור מכשיר פיננסי כלשהו. למען גילוי נאות, המוצר הוא על פי הזמנה אישית ופרטית ואינו משווק לציבור.

    הנחת העבודה של המזמין, שוק מניות ת"א 25 חיובי, אבל המשקיע הזה אינו חי בבועה..הוא מודע לכך שמדד ת"א 25 עשה כבר לא מעט, בשנת 2006 עשה תשואה מרשימה של 14.2% ומתחילת השנה הזאת..הספיק לקפץ כ - 11%. המשקיע הזה קורא דו"חות כספיים, יודע מה זה צמיחה, תזרים ומכפיל. יש לו יועצים, הוא נפגש עם אנשי עסקים ולמרות האופטימיות שלו, הוא עדיין זהיר, הוא חושש שפתאום כך סתם משום מקום תבוא הרעה, הוא מפחד להתעורר איזה בוקר ולמצוא את עצמו בתוך איזה משבר שעלול לחתוך עשרות אחוזים מכספו. המשקיע הזה מאמין שאם לא תהיה לו איזו "הפתעה" פתאומית, מדד ת"א 25 אכן יעלה, אבל מהנקודה שאנחנו נמצאים היום (1028) הוא מעריך שהמדד יעלה לא יותר מ 35% בשנתיים הקרובות קרי במקסימום סביב 1350. מצד שני החששות מהמפולת הפתאומית לא עוזבות אותו, הוא יודע שיהיה לו קשה לישון בלילה עם חבילה במדד ת"א 25 ככה סתם כ - "חבילה עירומה".

    הנה פתרון אפשרי של משקיע כזה

     

    פיקדון סגור לשנתיים עם הבטחת קרן ההשקעה AA של בנק זר. הצמדת הפיקדון ב 100% למדד ת"א 25 עד לעלייה של 35% (סביב רמת 1400), אם יחצה המדד במשך התקופה את רמת 1400 המשקיע יקבל 12% קופון שקלי ( 6% לכל שנה)

    .אז מה אתם אומרים..סטרקצ'ר טוב או רע ליהודים?

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "סטרקצ'רים - טוב או רע ליהודים?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    6/4/07 18:15
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-04-06 18:15:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סקירה מצויינת,פונט מחורבן ולא קריא...
    6/4/07 18:50
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-04-06 18:50:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מאמר שכתבתי בעניין:

     

    בחודשים האחרונים ניתן להבחין בתופעה שהופכת שגרתית.
    כדוגמא, אביא מספר לקוחות שרכשו מוצרים מובנים ב- 2 הבנקים הגדולים ונחרדתי לראות איך אנשים שמוכנים להתמקח איתך על עמלות בגובה 2 ש"ח, הולכים ומבלי להניד עפעף סוגרים סכומים גדולים במוצרים מובנים, שמבלי שיש להם מושג על מה ולמה עשו זאת.
    עד שהרשות לני"ע תתלבש על העניין (ולבסוף היא תעשה זאת אני מניח בצורה כזו או אחרת), הנה כמה דברים שכדאי לדעת.

    כיצד קמו המוצרים המובנים?
    בעולם, תופעת המוצרים המובנים מתפתחת מזה מספר שנים. במקביל להתפתחות ולפתיחת השוק העולמי לתנועות ללא מגבלות (גלובליזציה) ולעלייתן של עשרות קרנות גידור ושאר כלים וגופים מתוחכמים, התפתח לו מגזר שלם של מוצרים מובנים.
    בשוק הישראלי, מוצרים אלו נולדו גם הם בשנים האחרונות. אך בעיקר לאור ירידת הריבית בשוק הישראלי ולאור מכירת קרנות הנאמנות וקופות הגמל על ידי הבנקים לאחר ועדת בכר.
    לבנקים יש אינטרס ברור למכור ללקוח מוצר מובנה, עליו הם מרווחים הרבה יותר מכל מכירת קרן נאמנות וגם שומרים על הלקוח אצלם לאורך כל תקופת המוצר. ללקוח יש אינטרס לקנות משהו שממליצים לו עליו, ובמיוחד אם נאמר לו שהוא לא יכול להפסיד (רוב הלקוחות אינם מבינים שהפסד התשואה עצמה הנו הפסד אמיתי במונחים ריאלים או במונחי ריבית אלטרנטיבית).

    מהו בעצם מוצר מובנה?
    מוצר מובנה הוא סטרקצ'ר בשפה המקצועית והאנגלית.
    מכשיר השקעה בו הקרן מובטחת (לא תמיד, אך לרוב), ובה המשקיע, תמורת ויתור על הריבית (או חלקה), "זוכה" באפשרות להשתתף בביצועים של השקעה אחרת (השקעה עם מרכיב סיכון). המשמעות היא שהמשקיע מקבל בחזרה - בתום תקופת הפיקדון - את מלוא סכום ההשקעה. בנוסף, אם ההשקעה הצליחה, יקבל המשקיע אחוזים מהרווחים, בדרך כלל גבוהים יותר מהרווחים בפיקדונות מסורתיים.
    מוצר מובנה בנוי ברובו מפיקדון בריבית חסר סיכון + %אחוז מסויים של רכישת אופציות מהרווח של הריבית.
    ללקוח המתוחכם, בניית המוצר לבד וללא עזרת הבנק, פשוטה וזולה יותר. מוצרים מובנים אלו הם המוצרים הרווחים בשוק הרחב, אך קיימים סוגים רבים נוספים של מכשירים מובנים, מתוחכמים ומסוכנים (אך מעניינים) הרבה יותר המוצעים ללקוחות האמידים והמועדפים (באמצעות מטות הבנקים, בתי ההשקעות והברוקרים הזרים).

    חסרונות עיקריים של המוצר
    1. ויתור על ריבית אלטרנטיבית חסרת סיכון (כגון מק"מ). משמעות הויתור הוא בעצם הפסד אמיתי של הריבית חסרת הסיכון.
    2. חוסר נזילות לאורך תקופת המוצר (החל משנה ועד שלוש שנים). מהותי מאוד, היות ולא רק שהכסף עצמו חתום ונעול, אלא גם שכל ניסיון להוציאו לפני הזמן (אם בעקבות צורך אמיתי בכסף, ואם בעקבות ההבנה שהכלי לא משתלם) יגרור קנסות כבדים, אם בכלל אפשרי הדבר.
    3. הצמדה למטבע! יכול להיות שמוצר מובנה מסויים ישלם 10% השתתפות על מוצר מסויים שעלה באותה התקופה. ואז נקבל את ה-10% פחות 20% מס. מצד שני המטבע ירד ב-15% ואז במקרה הטוב קיבלנו את הקרן שלנו בחזרה. במקרה הגרוע, במידה וסגרנו במוצר המובנה 10000 דולר והוא ירד 15% אז גם שילמנו מס על הרווח כביכול וגם לבסוף הפסדנו במונחי שקלים. על כן נדרשת ההבנה האם ההשקעה היא במונחי מט"ח, או בשקלים, כאשר מרכיב הסיכון הוא צמוד לדולר (ואז לפחות הקרן לא נפגעת, אלא רק המדד שבו הסיכוי תלוי).

    כללים בבחירת מוצר מובנה

    - לא נבחר מוצרים מובנים בהם קרן ההשקעה שלנו לא מובטחת במלואה! (בבנקים הגדולים יש סוג מוצרים נוסף שבו % קטן מהקרן לא מובטח כלל). זהו הכלל החשוב ביותר.

    - לא נבחר מוצר מובנה מעבר ל 10%-15% מתיק ההשקעות שלנו. כזכור מוצר מובנה הוא מוצר חסר נזילות!
    באופן זה, במידה ומתברר לאורך זמן כי המוצר "לא טוב", לפחות סגרנו רק %אחוז נמוך מתיק ההשקעות.

    - לא נבחר מוצר מובנה שהוא מעבר לתקופה של כשנה - שנה וחצי.
    מי יודע מה יהיו תנאי הריבית עוד שנתיים? שלוש? כמה ריבית אלטרנטיבית אנחנו באמת מפסידים? האם מישהו יודע איזה שווקים יהיו טובים בעוד שלוש שנים?
    אני זוכר מצויין כיצר אנשים הימרו בתקופת הריבית הנמוכה מאוד בארה"ב על סטרקצ'ר מובנה שתלוי בריבית (כלומר שלא תעלה). כמובן שאנשים אלו הפסידו את הריבית האלטרנטיבית לאחר שנה בה הריבית התחילה לעלות באופן קבוע.

    - לא נבחר מוצר שאיננו ברור לנו מהסבר ראשון או שני. מוצרים מובנים מסובכים עלולים להטעות ולגרום לבסוף לחוסר נעימות. מוצרים שינסו למכור לנו, שתלויים במספר משתנים, או בפרמטרים משתנים ומסובכים - עלולים להיות מתכון להפסד.

    - (אני) לא אסגור לעולם מטבע זר במוצרים מובנים.
    הסיבה לכך רשומה למעלה בנושא הצמדות למטבע. ניתן לסגור במדד או הצמדה התלויה במדד באופן עקיף. אך ודאי לא להצמיד את הקרן למטבע זה.

    - נעדיף מוצרים מובנים הנותנים לנו ריבית מסוימת בכל מקרה. כך שהפסד הריבית האלטרנטיבית יהיה קטן יותר.
    כלל מובן הוא - שככל שחוסר הודאות קטן יותר (כלומר חלק מהריבית האלטרנטיבית ובודאי הקרן מובטחים), מנגנון הרווח והסיכוי שבמוצר המובנה יהיה חלש יותר ויאפשר להרוויח תשואה מקסימלית נמוכה יותר. לכן, כמו תמיד, נדרש למצוא את האיזון, אך לעולם לא להיות חמדן. זהו לא המרכיב המנייתי והמסוכן ביותר של התיק, ועל כן שמירה על ערך הקרן חשוב ביותר.

    - נבחר מוצרים מובנים בתחומים בהם יחס סיכוי מול סיכון גבוה וזאת כדי לממש את היתרונות והחסרונות של המוצר מובנה.
    לדוגמא, לא אבחר מוצר מובנה לשנה, על מדד ה- S&P שהוא מדד המניות הכבדות בארה"ב. אני כן אלך בכיוון מדד על שוק סחורות מסוים, שיכול להניב תשואה גבוהה.
    כפי שציינתי מעלה, לכך עשוי להיות מחיר (בדמות הקרן או הריבית האלטרנטיבית) וחשוב ביותר לשים לכך לב.

    - נבחר מוצרים מובנים הנותנים את ההצמדה הגבוהה ביותר למדד אליהם הם חשופים (לפחות 80% חשיפה).

    - נבחן בחיוב מוצרים מובנים שיהיו בנויים מהדגימות הרבעוניות הגבוהות של המדד המסוים. מוצר שבנוי מדגימה בשער הכניסה ומדגימה בשער היציאה יכול לגרום לכך שהמדד היה מצוין לאורך הזמן אבל בחודש האחרון לתקופת המוצר, המדד נפל חזק ואז לא נקבל כלום.

    - נבחר מוצרים על מדדים ולא על מנייה מסוימת. מוצרים הבנויים על מנייה מסוימת, בד"כ מובנים עם תנאים נוספים כמו הגבלה בתקרת המענק (במקרה הטוב). לדוגמא: קבלת מענק של עד 20% אם המנייה עולה לאורך התקופה, או המרה למנייה במקרה הגרוע כפי שהוצע באחד הפיקדונות האחרונים על ידי אחד הבנקים על מניית אפריקה.
    מסובך מדי אמרנו? נשאיר למקצוענים את המוצרים המקצועיים. אנחנו מחפשים רווח סולידי עם סיכוי יפה להרוויח מעט יותר, וזהו המפתח.

    המוצר המובנה הינו עוד מוצר המוצע על מדף ההשקעות.
    הצגתו כחסר סיכון וכמתאים ללקוח שונא סיכון איננה נכונה. הוא מאפשר ללקוח בעל מאפייני סיכון בינוניים לטעום טעימה נוספת משוק המניות, אולם למוצר כפי שהוצג במאמר ישנם יתרונות וחסרונות.
    יש לדעת על במה אנו מעוניינים לפני שחותמים על נייר ההפקדה, מכיוון שאח"כ זה יכול להיות מאוחר.
    אל תתביישו לשאול שאלות, להתייעץ, ללמוד ולהבין היטב את המקום בו כספיכם יושקע.

     

    הכותב הינו מנהל באתר:www.sponser.co.il

     

    7/4/07 00:19
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-04-07 00:19:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כל כך הרבה נכתב על הסטרקצ'רים ונדמה כי זה עולם ומלואו- מכל מיני סוגים וכל מיני מינים.

    הכי קל זה לפסול.

    יש מוצרים נפלאים, סחירים, נזילים ומצוטטים באופן יומי.

    מה שחשוב זה להבין טוב  את מהות המוצר ואת הסיכונים הגלומים בו

    כחסיד של מוצרים מכל העולם אשמח לחוות דעה על כאלו

    אליגותמים


    --
    eligo
    7/4/07 07:14
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-04-07 07:14:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אני מקווה שלא אמרת שאני באתי לפסול...ממש לא. המאמר שלי בא להסביר את היתרונות והחסרונות הגלומים בכלל בסטרקצ'רים הבנקאיים כיום..כמו שאמרתי זה עוד מוצר על מדף ההשקעות שרצוי להכיר
    7/4/07 07:44
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-04-07 07:44:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ממש לא באתי לפסול. לאחרונה נוצר עליהום על הסטרקצ'רים ותביעות רבות בעניין שנובעות מחוסר הבנה בסיסי .

     

    כל מה שביקשתי זה להדגיש כי אני בעד וכי יש להבין טוב את מהות המוצר.

     

    חג שמח

     

    אליגו


    --
    eligo
    7/4/07 10:47
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-04-07 10:47:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: eligo 2007-04-07 07:44:02

    ממש לא באתי לפסול. לאחרונה נוצר עליהום על הסטרקצ'רים ותביעות רבות בעניין שנובעות מחוסר הבנה בסיסי .

     

    כל מה שביקשתי זה להדגיש כי אני בעד וכי יש להבין טוב את מהות המוצר.

     

    חג שמח

     

    אליגו

     

     

    תמיד זה טוב להבין מה קונים. בנושא הסטרקצ'רים, אף פעם לא תדע מה אתה קונה - זה בדיוק כמו להכנס למוסך. מה שכן, היום אתה יכול לעבור בין כמה מוסכים, לקבל כמה הצעות מחיר ולהחליט. בשוק הסטרקצ'רים ההטבה הזאת יש רק למשקיע גדול. אני מאמין שבעתיד הקרוב, התחרות תגיע לשיא וגם ללקוח הממוצע תהיה את האפשרות לקבל דרך הבנק או דרך בית ההשקעות שלו את המוצר הטוב ביותר

     


    --
    אל תנסה ללמוד על המוות, לפני שהבנת את משמעות החיים.


    7/4/07 18:19
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-04-07 18:19:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    למה אתה לא יודע מה אתה קונה?

     

    אתה יודע בדיוק מה אתה קונה...רק לא יודע כמה זה עולה באמת, אבל מתי אתה באמת יודע מה המחיר העלות של מוצר שאתה קונה?

    אף פעם.

    הבנק מרוויח את אותו רווח על המוצר המובנה בין אם הרווחת בין אם קיבלת חזרה את הקרן.

    7/4/07 19:20
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-04-07 19:20:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צודק.

     

    שים לב למוצר לדוגמא שנתתי למעלה, במוצר הזה אף אחד לא מרוויח עליו כלום, הוא בתול לחלוטין.

     

    מכאן והלאה אפשר לשחק עם המוצר איך שרוצים. לדוגמא, אם נרצה להרוויח עליו 1% הנוק אווט יירד ל 1300 בערך.. והקופון יצומצם גם הוא סביב ה 11% .

     

    אם נרצה להרוויח 2% הקופון יירד ל 10% והנוק אווט סביב 1260 וכך הלאה והלאה.


    --
    אל תנסה ללמוד על המוות, לפני שהבנת את משמעות החיים.




    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "סטרקצ'רים - טוב או רע ליהודים?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה