נקודת המבט שלי בנושא היא כזו:
בן הזוג שלי הוא קודם כל חבר (נשמע כמו קלישאה אך זו המציאות שלנו)
איתו אני מתלבטת, איתו אני מחליטה
איתו אני עצובה וגם שמחה
דעתו נלקחת ברצינות רבה ובהרבה מקרים מאזנת אותי
יחד עם הזוגיות שלי יש מקום (תמיד והרבה) לחברות שלי שהפכו גם חברותיו של בן זוגי,
לחברים שלו ומקום בכלל לחברים הזוגיים שלנו
להכל ולכולם יש מקום רק ש....קודם כל זה הוא ואני
/null/text_64k_1#