בנושא הדימוי העצמי, עוברות ברוב בני האדם
שתי מחשבות:
א. איך אני תופס את עצמי
ב. איך ה"אחר" תופס אותי
לרוב, חושבים גם בני האדם שיש לערוך מעין
התאמה בין שתי התפיסות, או לחילופין - הם
חושבים שתפיסת הדימוי העצמי על ידם, די בה
כדי לעצב את ה"אני" העצמי שלהם.
הם גם לא מאמינים בשינויים, לפחות לא בשינויים
מפליגים...
לפי התיאוריה העממית, שמאוד מקובלת באלו הימים,
התפיסה העצמית מגיעה מתוך הבנה שה"אני" מורכב
משלל החלטות ובחירות העבר וההווה ושאלו נעשו
מ..., "המקום שלי", וככזה - כול הבחירות וההחלטות הם
פרי בשלות גם של רגע מאוד מסויים וגם של מקום מאוד
מסויים, דבר המוביל אותם לחשוב, שאין בידם כלל טעות
בעת הבחירה/החלטה.
ואני אומר -
תפיסת ה"אני" העצמי, בין אם על ידנו ובין אם על יד
"אחר - מורכבת (בדר"כ...) מה"מקום" של ה"אחר".
תפיסתו אותנו, נראית בעינינו לא פעם, כשיפוטית וזאת
בתורה, מלמדת על ביקורת-מה, ושניהם כאחד נדחים
על ידנו כמי שאינם מכירים די הצורך את ה"אני" העצמי
שלנו...
סתירה פנימית? ברור!
אבל..., מי הבטיח לנו ששביל החיים סוגה בשושנים?...
אגב,
רחל, כאן תוכלי למצוא שפע חיזוקים לכול סוג של "אני"...
הוספת תגובה על "מה חושבים עלינו?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה