זה שאדם הצליח לשרוד חתיכת נישואי ג'יפה כי חשב שעדיף לילדים שלו לחיות בנישואי ג'יפה מאשר לספוג פרידה, או שסתם לא היה לו אומץ להפרד במשך המון שנים, כל אלה לא מפתחים בו גמישות יתרה או מיומנות וראיית עולם.
אני מכיר יופי הרבה מהגרושים והגרושות האלה, על רובם זה משפיע בצורה די דבילית ויוצרת "נאיביות" שההגדרה המתאימה לה היא פיגור ונחשלות.
מה שכן, זה מאוד מפתח צביעות והדחקת כל דבר טוב, שמרנות מתחסדת, פיתוח יכולות מפתיעות של שקר והתעלמות עם טונות של כישורי "מראית עין" ואמירות "מקודשות" של "לי זה התאים"
מה מגמיש בנישואין בלי חברות וקירבה ובלי סקס?
איזה ראייה יוצרת אלימות והתעללות נפשית או פיסית וניכור ובגידה?
איזה מיומנות וראיית עולם זה מפתח?
אותן גרושות שאת מדברת עליהן הן הכי פחות גמישות, כי לרובן התחושה שהן מתגרשות ואז יוצאות לקבל את כל מה שהיה חסר להם בנישואים הדפוקים שלהן, אבל הן שוכחות שלכל מקום שתגענה הן מביאות את עצמן!
/null/text_64k_1#