תגידי, לא היה הדיון הזה כבר? אבל נתמצת. [מספיק חשוב]
הקושי הוא שיש לנו שתי מערכות נפרדות לקבלת החלטות. המערכת הרציונלית, זו שאוספת ומשקללת נתונים, ניסיון עבר, יכולת תכנון לטווח ארוך, להבין הקשרים [בין סיבה לתוצאה] וסופו... מסקנה.
וגם מערכת אינטואיטיבית [האוטומטית] שאוספת כל מיני נתונים ומעבדת אותם לאיזשהו וקטור מסכם שמתבטא ב...תחושה.
ואם לא מספיק זה, יש גם אגו שניזון מפגיעות, חולשה ומצוקות שמכניס פרושים משלו ומעוות את הכל. [בעיקר את האינטואיציה].
בדרך כלל... אין לנו מושג מהו מה. קושי לקבל החלטה זהו הסימן המובהק למצב זה.
ההחלטה עצמה, כמעט תמיד, כבר קיימת מראש [בהתאמה לאישיות ונטיה] והרבה פעמים עצם הפניה למישהו כבר מרמזת לעצה המקווה ולכן ממילא היא באחריותו של הנועץ בלבד. [להאשים מישהו זה עוד טריק של האגו להתנער מאחריות]
הכי יעיל זה מישהו מהצד. לא מעורב [לא טעון], לא מזדהה [חשוב] אבל אמין על הנועץ ומחוייב לו ושתפקידו לעזור למיין את כל הבלאגן. לסנן את ההפרעות [האגו], ולסנכרן את שתי המערכות האחרות למצב של אחד.
/null/text_64k_1#