צטט: לחפשולאבד 2011-09-10 14:19:32

צטט: ש י מ ק 2011-09-10 14:12:53

אני מתפלא שדווקא אשה העלתה שאלה כזו. זה היה מתאים יותר לגברים. הרי לכן הנשים, יש את ה"שכל" בקישקעס - הרגש, שלרוב הגברים אין נגישות אליו. יש כמה גברים שיש להם גם משהו בראש , אבל זה אף פעם לו מספיק. לכן תלכי עם האינטואיציה, ותחפשי מי שיתמוך בך כדי למגר את החששות. בהצלחה.

 

 

תודההההההההההההההההההההה.....וברוך הבא לקהילה..כניסה מרשימה.:-)))))))))))))

אגב, רק שתדע שאנחנו לומדות מכם מהר....לפעמים גם דברים פחות טובים.

וכנראה יש משהו במזון של היום שמערפל לנו את תחושות הבטן....אז אנחנו ממש לא תמיד סומכות על האינטואיציה שלנו..מעדיפות אינטואיציה של אחרת.החלפות..כמו שפעם בולים ומפיות..:-))))

 

בהפוך על הפוך. איך הבאת לי עכשיו את מרטין סקורסזה ? 

דיברתי על רגש ואינטואיציה ואת מביאה לי את האלימות שלו כתגובה.

ועכשיו משהו פרוע מהשרוול.

האלימות הזאת היא שכופה את עצמה על הרגשות ומדחיקה אותם לקרן זוית.

כולם מכירים את זה שרגשות נחשפים בסביבה אמפטית, רגועה ובטוחה. 

מעכשיו Back to the Basics

צטט: קֶרֶן אוֹר 2011-09-10 17:05:25

לפעמים הידיעה של מה בדיוק היה ואיך, דווקא מרחיקה מההחלטה הנכונה, ואז יש צורך בזווית רחבה יותר, של אדם אחר.

אני מתייעצת עם אלה שאני בוטחת בתבונתם ובהיכרותם איתי, שתביא לעצה הנכונה עבורי, לא עבורם (שגיאה נפוצה של נותני עצות).

ומשעה שניתנה העצה - האחריות הבלעדית אם לקבלה או לא היא שלי. גם אם יצא לא טוב (שזה לא בהכרח אומר שהעצה היתה לא טובה) - לא אחוש שמץ של תרעומת כלפי המייעץ, אלא הכרת תודה על המאמץ והכוונה.

 

 טוב,זה שאת אדם בוגר ונבון,אני יודעת.

לא כל כך שייך,אבל אפרופו "תרעומת כלפי המייעץ"...

נסעתי עם חברה לאיקאה ראשון.לשתינו היה זה ביקור ראשון שם.

לי כידוע אין רישיון נהיגה.

ראיתי שאנחנו חולפות על פני הכניסה לחניון ואמרתי לנהגת שרצוי לעשות יו טארן אם אנחנו רוצות אי פעם להגיע ליעד.

היא עשתה.

למרות שהיה שם תמרור שאוסר זאת והיא קלטה אותו.

אני כמובן לא ראיתי.

250 שח עלה התענוג.

שילמתי 125.

אמרה לי חברתי : מי שלא נוהג בעצמו אין לשמוע בעצותיו לגבי נהיגה.

אני חושבת שהיא קצת כעסה עלי....

צטט: ~ניאו~ 2011-09-10 17:09:52

בעצם, אנחנו לא באמת מתייעצים. אנחנו מספרים סיפור

.ומקווים שמישהו יקנה אותו בשתי ידיים.

אם אותו מישהו קונה אנחנו חושבים שאנחנו נ-ו-ר-א חכמים

ונ-ו-ר-א צודקים, ואם לא - אנחנו חושבים שהוא שופט אותנו

ומבקר אותנו, וככזה אנחנו פוסלים על הסף את העצה שלו.

ביקורת בונה?, חחח..., מצחיק מאוד.

מישהו שמשפיע עלינו? כן, אבל רק אם הוא חושב כמונו ומגבה אותנו.

טוב,אם זה ממש אין לי וויכוח.

אבל,בכל זאת..כפי שסטונס ציינה...לפעמים אנחנו באמת בסערת רגשות.

וקצת מודעים לכך שאבדנו את הצפון ואת שיקול דעתנו.

ואז....קורה שאנחנו לא נכנסים ללופ שתיארת.

או קיי....לי קורה.:-)

צטט: liorony 2011-09-10 18:32:33

 

להוציא מקרים שאדם שרוי במרה שחורה ואת החלק הרציונלי תופס בעיקר אמוציות,אז נאחזים בתקווה .

לצערי בשוק קיימים שרלטנים למכביר.

נתקלתי באחת כזאת  רק שלשום. 

 

את מדברת עכשיו בעיקר על "המומחים".

אתם,מודה....אף פעם לא הסתדרתי.

אני קטנת אמונה כשזה מגיע לזה...למרות שראיתי לא פעם איך למשל נירה כפיר (מישו מכיר?)עושה נפלאות על הבמה.בחצי שעה,האישה הזאת נכנסת למעיים של היושב מולה.פטיש 5 ק"ג בראש,וראי העניין כמסודר.כמעט.

אשה קטנה גדולה.

צטט: לחפשולאבד 2011-09-10 21:30:21

נסעתי עם חברה לאיקאה ראשון.לשתינו היה זה ביקור ראשון שם.

לי כידוע אין רישיון נהיגה.

ראיתי שאנחנו חולפות על פני הכניסה לחניון ואמרתי לנהגת שרצוי לעשות יו טארן אם אנחנו רוצות אי פעם להגיע ליעד.

היא עשתה.

למרות שהיה שם תמרור שאוסר זאת והיא קלטה אותו.

אני כמובן לא ראיתי.

250 שח עלה התענוג.

שילמתי 125.

אמרה לי חברתי : מי שלא נוהג בעצמו אין לשמוע בעצותיו לגבי נהיגה.

אני חושבת שהיא קצת כעסה עלי....

 

מה שנקרא - "שתיקה שווה זהב"..

(לזה התכוונת ב"תישארו איתי ותגיעו לשומקום?" )

 

 

צטט: ofer309 2011-09-10 17:48:08

זמירה שלום בהחלטות הרות גורל כוונתי כאשר ברור שאנו נצטרך לחיות עם תוצאות ההחלטה שלנו לטוב ולרע. הציפיות שלי מהסביבה הם לאטום אזניים מהמתנגדים להחלטה שלקחתי ולהאזין ולהיתמך מהמצדדים בהחלטה. ההסבר רציונלי מאד בשנת 1978, זכה הרברט סיימון בפרס נובל בכלכלה. סיימון, היה הפסיכולוג הראשון שזכה בפרס נובל, טען כי הנחות הרציונליות שהיו הבסיס לתורת המשחקים ולתורת ההחלטות, אינן מציאותיות, וטבע מושגים שהפכו לאבני פינה בתורת ההחלטות: רציונליות חסומה ועקרון ההסתפקות. בגדול מדובר בעדיפות של פתרון טוב בטווח בקרוב על פני פתרון אידיאלי בעתיד (מי יודע מתי).

מרתק.

וזה מאוד הגיוני ומוכר גם לי,שנחליט בעצמנו לגבי גורלנו,גם אם לטווח הקרוב,ונצפה מחבר אמתי...לתמוך בבחירה שלנו.

מסכימה מאוד עם גישה זאת.

אם תקרא את התגובה של ניאו....תראה עד כמה קשה למצוא חברים כאלה.

למי שיש אחד כזה,אחד....זכה בעולם ומלואו.

תודה עופר ומקווה שאת יום הולדתך חגגת היטב ובכייף.:-)))))

האמת,

לא איכפת לי להגיע איתך לשומקום

העיקר שיהיה מה לאכול

(אני מההההההה זה רעבה:)

צטט: אמיר ניצן 2011-09-10 18:56:58

אפשר לומר שאם לבנאדם אין שום מושג וידע עצמי מינימלי בתחום שבו הוא מנסה להתיעץ ושום מינימום של שכל ישר ואינטואיציה בריאה באותו תחום, אז שום יעוץ לא יוכל לעזור לו לאורך זמן. למשל, אנשים שאין להם מינימום של מושג ואינטואיציה בריאה בתחום ההשקעות, שום יועץ השקעות לא יוכל לעזור להם לאורך זמן אם הם רוצים להרויח מהשקעות ולא רק "להימנע מהפסדים". ואנשים שאין להם מינימום של ידע עצמי, שכל ישר  ואינטואיציה בריאה בנושאי בריאות, שום רופא לא יוכל לעזור להם אם יש להם בעיה. יעוץ אינו תחליף לגישה אקטיבית ו"ראש גדול".

 

ממש כך.

מצד שני לפעמים דווקא בתחומים שציינת...השקעות ובריאות,בגלל חוסר הידע שלנו..אנחנו נוטים לסמוך לחלוטין על בעל הידע.כלומר מי שמציג עצמו ככזה...

מה שלפעמים מועיל לנו ולפעמים ממש לא.

על היועץ העסקי והרופא....אנחנו ממש,אבל ממש כועסים אם לא יוצא לנו טוב.

לא?

צטט: יעקב-- 2011-09-10 19:42:16

לי , מאז ומתמיד, יש פתרון פשוט: אני בכלל לא מתייעץ.

אני אוסף אינפורמציה רבה לפני ההחלטה, מעבד אותה אינסטינקטיבית , ומחליט.

אפילו בצבא, הייתי מחליט על פקודות מבצע אינטואיטיבית, ללא התייעצות. . 

 

זה לא אומר שאיני טועה, כמובן.

ככלל, אני מאמין שאנחנו שולטים באמת על מעט מאוד החלטות בחיים שלנו.

כלומר בלא מעט מקרים, אנחנו מגיעים להחלטה רק כשלמעשה נותרה לפנינו דרך אחת בלבד פתוחה.

ע.ע. ההחלטה להתגרש...

שבוע טוב לכולנו

יעקב

 

שלום יעקב

אתה אי.וגם בלש גשש.וגם אספן של מידע וידע.

גם אני קצת כזאת...

לא מתייעצת אלא יותר כמו שעופר אמר,מודיעה על החלטתי ומצפה לתמיכה.

לגבי המשפט המודגש שלך...כן.אבל למה לקלקל לנו את החגיגה?

הרשות נתונה...זה הדבר היחיד המשמעותי שיש לנו בחיים.

אז תן ליהנות.

גם אם הדבר מוטל בספק...

שבוע טוב לך גם.:-)

 

צטט: יעלYael 2011-09-10 19:40:26

צטט: לחפשולאבד 2011-09-10 19:16:32

מקשיבים לעיצות, שוקלים ועושים מה שמחליטים שנכון לנו לעשות, מכך יוצא שבסופו של דבר אנחנו מחליטים אם לקבל את העיצה או לא, ברגע שההחלטה היא שלנו בכל מקרה אין את מי להאשים.

 

העיקר שאנחנו לוקחים אחריות.

 

 

 

 

צטט: oranitos 2011-09-10 21:43:08

האמת,

לא איכפת לי להגיע איתך לשומקום

העיקר שיהיה מה לאכול

(אני מההההההה זה רעבה:)

 

רגע

תכף נפתור את בעיית הרעב שלך..

קודם יש לי כאן איזה סיפור עם סקורסזה...

ואין לי מושג איך לצאת מזה טוב עם שיניים ועין אחת לפחות....

צטט: לחפשולאבד 2011-09-10 21:53:26

צטט: oranitos 2011-09-10 21:43:08

האמת,

לא איכפת לי להגיע איתך לשומקום

העיקר שיהיה מה לאכול

(אני מההההההה זה רעבה:)

 

רגע

תכף נפתור את בעיית הרעב שלך..

קודם יש לי כאן איזה סיפור עם סקורסזה...

ואין לי מושג איך לצאת מזה טוב עם שיניים ועין אחת לפחות....

 

בסדר...

אבל רק שתדעי לך

שאני מצטמצמת פה מרגע לרגע (וזאת ממש לא מטאפורה)