כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    עורכי דין ומתמחים

    "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ). "צדק אם ישב לכסאו, לא יפלה בין נכבד או נקלה וריק" (הוראציוס). "הטוב והתבונה בהתחברם יחד נקראים צדק" (משה מנדלסון).

    משפט וחשבונאות

    פורום

    הצעות חקיקה, פסיקה וסיעור מוחות

    פורום המוקדש לסיעור מוחות בענייני הצעות חוק, חוקים ופסיקה יש חוק שחסר ? כאן המקום להציע אותו. יש הצעת חוק טובה/רעה/נפלאה זה המקום להציג אותה. יש פסיקה שכדאי לדעת עליה, לטוב ולרע, כאן המקום לדיון.

    חברים בקהילה (3686)

    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    . ארז .
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אבו ג'ילדה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    cleopatra9
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צלם חובב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צ'יקיטיקה...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עגינות - גט תמורת דירה ותביעה נזיקית נגד אחי הבעל

    12/9/11 07:09
    25
    דרג את התוכן:
    2011-09-19 10:36:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ עגינות, גירושין, גרושין, גרושים, נזיקין, דירה, תביעה רכושית ]


    בתמ"ש 22158-97 מיום 16/08/11 קבע כבוד השופט מנחם הכהן מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי אחי הבעל אשר עיגן את אשתו, ישלם לה פיצויי נזיקין. אודה ואתוודה, כי כשראיתי את כותרת פסק הדין, אשר פורסם באתר המשפט הישראלי פסקדין, אורו עיני לרגע, מאחר שעיגון אישה או בעל, ראויים לדעתי לכל גינוי ופיצוי. אך כשקראתי את נסיבות פסק הדין, תחושתי היתה כי ניתן כאן פסק דין מאוד בעייתי, אשר בטח שאינו ראוי לשבח כלשהו. 

     

    נסיבות המקרה המתוארות בפסק הדין הנן כדלקמן : מדובר בבעל שהוא חולה נפש חסוי אשר מאושפז מעת לעת בבית חולים לחולי נפש ולרבות במחלקה הסגורה. הבעל והאישה השתמשו שניהם בכלים שהמחוקק הישראלי נתן להם וסחטו זה את זו הדדית. הבעל סרב לתת גט לאשתו, במשך כשתיים עשרה שנים, מאחר שהיא דרשה שיתן לה את דירתם המשותפת ויצא מן הנישואין ריקם, זאת, מאחר שאחד מילדי בני הזוג הנו אוטיסט ולדעת האישה לה ולילדים מגיעה הדירה כולה.  

     

    בית הדין הרבני קבע בין השאר כדלקמן :

     

    "ברור לביה"ד שהצדדים צריכים להתגרש וגם הבעל מוכן לכך, אך דורש לממש את זכויותיו הקניניות בדירה, והאשה דורשת שיתן לה זכויותיו הקניניות עבור הילדים, ובפרט לילד הפגוע, דרישה שהיא מוסרית, אך עדיין אינה יכולה להוות עילה לכפית גט. "

     

    בסופו של יום ולאחר שהאישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול, נקבע כי על הבעל לתת לה גט ומשלא עשה כן, הוצאה נגדו פקודת מעצר והגט המיוחל ניתן.

     

    כפי שניתן לראות, מדובר בסחטנות הדדית, שאינה ראויה לא מצד האישה ולא מצד הגבר.

     

    האישה אשר הגישה תביעת נזיקין נגד הבעל והאח, מחקה את התביעה נגד הבעל ונותרה התביעה נגד האח בלבד.

     

    כך קבע בית המשפט לענייני משפחה :

     

    " לשיטת התובעת, בפני בית המשפט הובאו ראיות רבות המעידות על כך שהנתבע "לקח חסות" על אחיו, התייצב יחד עמו, ולעיתים במקומו, לדיונים בבית הדין הרבני, שלט בחסוי, שידל והסית אותו שלא ליתן לה את גטה, תוך הצבת דרישות סחטניות מהתובעת, גם עבורו, ובמנותק מדרישות החסוי."

     

    " לשיטת התובעת, הנתבע ואחיו-הסרבן, הינם מעוולים במשותף, שכן שניהם חבו חובת זהירות כלפי התובעת והפרו אותה, הם פעלו בצוותא למען מטרה אחת – סחיטה כספית של התובעת והתעללות בה, שניהם ביחד יצרו את הנזק שאינו ניתן לחלוקה ביניהם, ולפיכך התובעת זכאית לתבוע את מלוא נזקיה מהאח, בגין אחריותו הישירה מכוח עוולת הרשלנות שביצע כלפיה; לחילופין טענה בהשלמת סיכומיה, כי גם אם לא תתקבל טענתה ולפיה האח עצמו הפר חובת זהירות כלפי התובעת, יש לראותו, כ"משדל" בהתאם להוראת סעיף 12 לפקודת הנזיקין."

     

    " התובעת עותרת לפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לה (הגם שטענה גם לנזק ממוני), לרבות אבדן חירות, אבדן איכות חיים, פגיעה נפשית, פגיעה בכבוד, ופגיעה ביכולת להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם, בסך של 3,000 ₪ לכל חודש בו נמנע הגט מאז 12/2/00 (שנה מיום הגשת התביעה לגירושין), ועד יום מתן הגט- 1/6/08; וכן בפיצויים עונשיים ו/או מוגברים בסך של 50,000 ₪ בגין מעשיו ומחדליו הזדוניים של האח."

     

    " הנתבע מכחיש מכל וכל כי הוא הסית את אחיו שלא ליתן גט לתובעת. לדבריו,  הוא אולץ מכוח הנסיבות לסייע בידי אחיו, עליו נכפה מצד התובעת הליך גירושין מכוער. לדברי הנתבע, בשלב מסוים בהליך הגירושין הוא הפך להיות קלף מיקוח בידי התובעת, אשר העבירה אליו את אור הזרקורים כאילו הוא האשם בהשהיית הגט, זאת על אף שמעורבותו בהליך הגירושין נועדה לטובת אחיו הלוקה בנפשו, אשר התובעת ביקשה לנשלו מזכויותיו הרכושיות, ואשר נקבע לגביה בפסק הדין של בית הדין הרבני מיום 16/3/03 כי היא זו שמעכבת בהתנהגותה את הגט בשל תביעותיה הסחטניות. האפוטרופוס לדין אף יזם מצידו תשלום פיצוי לידיו, בשל מעורבותו הרבה לטובת אחיו. נוכח ניסיונה זה של התובעת לנשל את אחיו מכל זכויותיו בה, סירב אחיו ליתן לה את גטה מתוך חשש כי עם מתן הגט ישללו זכויותיו הרכושיות."

     

    " עוד טען הוא, כי אין זה ראוי כי פועלו של אח המסייע לאחיו בהליך גירושין, ובייחוד בנסיבות דנן לאור מגבלותיו של האח, שעה שחש כי כל הגורמים המעורבים אינם פועלים לטובת שמירת האינטרסים של אחיו, תהווה עילה לתביעת נזיקין. הנתבע הקשה ושאל האם עצם ניהול מו"מ בתום לב  בניסיון אמיתי להגיע להסכם גירושין כולל עולה כדי הסתה ומהווה עוולה נזיקית?

     

    28.        בנוסף גרס, כי לא היתה לו כל יכולת השפעה על אחיו וכראיה לכך טען, כי לא היתה לו השפעה על אחיו ליטול טיפול תרופתי שנדרש להצלת חייו. כמו כן, ספק אם ניתן לראות בהתנהגותו של אחיו, שהיה מרבית הזמן חסר כל יכולת להבחין בין טוב לרע, כגורם שהביא לעגינותה של האישה.

     

    29.        גם לו ייקבע כי התנהגותו עולה כדי הסתה, דבר המוכחש על ידו מכל וכל, טען הנתבע, כי על מנת להטיל עליו אחריות בגין עוולת הרשלנות, על התובעת היה להוכיח התקיימות יסודות העוולה, דבר שלא הוכח על ידה. לעניין חובת הזהירות טען הוא, כי בעוד שחובת הזהירות של בעל כלפי אשתו נגזרת מטיב היחסים המיוחד ביניהם, הרי שלא ניתן להשליך  מיחסים אלה על בני משפחה של מי מבני הזוג, בייחוד בנסיבות דנן, בהן מדובר בקרובי משפחה אשר מעולם לא שררו ביניהם "יחסי קרבה והדדיות האמורים להיות בין בני משפחה" כפי שנטען בכתב התביעה.

     

    גם לו קיימת חובת זהירות של הנתבע כלפי התובעת, חובה זו לא הופרה. בהקשר זה טען הנתבע כי לו היה הבעל כשיר ליתן הגט, סביר להניח כי לא היתה השפעתו של מאן דהוא מונעת זאת ממנו. דא עקא, וככל הנראה ממילא לא היה הבעל כשיר ליתן גט, ובמקרה זה השפעה מצד מאן דהוא לא תעלה ולא תוריד. בכל מקרה, מעורבותו בהליך הגירושין של אחיו, החלה רק לאחר מספר שנים ממועד הגשת התביעה לגירושין, וכבר בכתב הגנתו של אחיו הביע חד משמעית את עמדתו והציב תנאים בתמורה לגט, וברור כי עמדה זו גיבש אחיו על דעת עצמו וללא כל סיוע או השפעה כלשהי מצד הנתבע.

     

    30.        עוד טוען הנתבע, לאשמה התורם של התובעת בעיכוב הגט "לאור התנהגותה הנקמנית והחמדנית....אשר כללה הרחקת הבעל מהבית, הכפשת שמו בציבור, מניעת כל קשר בינו לבין ילדיו, גזילת כספי פיצויים שקיבל מהמל"ל ועיקול מלוא דמי קצבת הנכות באופן שהביאו לחרפת רעב, השתוללותה בדיונים..." (סעיף 130 לסיכומי הנתבע). בהקשר זה טוען הנתבע כי אף בית הדין עצמו התרשם כי התובעת היא שמעכבת את הגט בהתנהגותה, כאשר קבע בפסק הדין מיום 16/3/06 כי "הבעל מסכים לגירושין אך מבקש מימוש חלקו בדירה, והאישה מתנגדת למכירת הדירה ודורשת חיוב בגט והעברת הדירה לבעלותה ולפחות למגוריה עם הקטינים".

     

    לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הראיות שבפני, אני סבור כי בנסיבות המקרה דנן, ניתן להסתפק בהוראת סעיף 12 לפקודת הנזיקין, כמקור להטלת חיוב אישי על הנתבע, וזאת מבלי להיזקק לשאלה האם הוא התרשל כלפי התובעת באופן ישיר. (הגם שייתכן עד מאוד כי הנסיבות דנן אכן מאפשרות ייחוס של עוולת הרשלנות לנתבע באופן עצמאי כלפי התובעת).

     

    המסגרת המשפטית – סעיף 12 לפקודת הנזיקין:

     

    34.        סעיף  12 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע את אחריותו של משתף ומשדל לביצוע עוולה, מורה כדלקמן:

     

    "לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם".

     

    על ההיגיון העומד ביסוד הוראה זו, עמד כבוד השופט ברק בספר דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית (בעריכת ג' טדסקי, מהדורה שנייה, תשל"ז), בעמ' 436:

     

    "ההצדקה לאחריות בסוג המקרים האחרון היא בכך שפלוני, שביצע בעצמו עוולה, עשה זאת כידו הארוכה של אלמוני; ועל כן רואה המשפט גם באלמוני כמבצע נוסף של העוולה... כמו כן ניתן להצדיק את אחריותו של אדם שנתן עזרה לביצוע מעשה נזיקין או יעץ לבצעו".

     

    35.        אחריותו של המשדל, למעשה אינה אחריות ישירה, וגם לא אחריות שילוחית, "אלא היא אחריות מעורבת", על פיה פעולת המשדל, יחד עם פעולותיו של האדם אליו מיוחסות אותן הפעולות, יוצרות מעשה אסור. הדין מייחס במקרה כזה לאדם (המשדל), את מעשיהם ומחדליהם של אנשים אחרים (המשודלים). (ראה : ע"א 337/81 בוסקילה נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 337, 349-350).

     

    בית המשפט קבע כי :" אני סבור, כי אין כל מניעה להידרש ולהכריע בשאלה העובדתית בדבר סרבנותו של הבעל (החסוי) ליתן גט, במסגרת התביעה דנן- כנגד מי שנטען להיות המשדל (מבלי שיהיה בכך משום מעשה בית דין בתביעה הנזיקית כנגד החסוי), אשר יכול ויימצא אחראי בנזיקין להוראותיו האסורות גם אם המשודל איננו נתבע בבית משפט זה; כאשר הוא (המשדל) והחסוי (המשודל), הינם בגדר מעוולים יחד, אשר ניתנים להיתבע ביחד ולחוד בגין עוולה שביצעו במשותף.

     

    השאלה העובדתית בדבר סרבנותו של החסוי הינה שאלה הכרחית לצורך בירור התביעה דנן כנגד המשדל, וניתן להכריע בה במסגרת התביעה דנן.

     

    גם אם אני מבין לליבו של הנתבע, כי כל רצונו היה לסייע לאחיו-החסוי לקבל את החלק שמגיע לו על פי דין ברכוש המשותף שלו ושל התובעת, אני סבור, כי היה עליו לנתב רצון טוב זה, ולסייע בידי אחיו ולייעץ לו כפי שעשה, אך זאת במסגרת התביעה הרכושית אותה ניהל אחיו כנגד התובעת, ולא במסגרת הליך הגירושין, שלא אמור להיות קשור וכרוך בכך. ניצולו המפורש של הנתבע את ה"כוח" שהיה נתון בידי אחיו לסרב להעניק לידי התובעת את הגט, לצורך השגת יתרונות כלכליים, אינו סביר, ועולה כדי סחיטה כספית של התובעת, כשברור מהראיות כי הנתבע היה מודע לכך, ואף התכוון לכך.

     

    "התביעה מתקבלת.

    ב.         הנתבע יפצה התובעת בסך של 38,400 ₪.

    ג.          כן יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪."

     

    לי זה מריח מריחה הרע של סחטנות הדדית וניצול מצוקה הדדית, אשר מן הראוי היה כי המחוקק יתן דעתו עליה ובודאי לא ניתן למחוק את אשמתה של האישה במצב שנוצר.

     

    לאור העובדה כי בני משפחה רבים מעורבים בגירושיהם של ילדיהם ולא רק בסיטואציה זו בה מדובר באח שסייע לאחיו החסוי, מוטב היה לו ביהמ"ש היה דוחה את התביעה מכל וכל, בין השאר, כדי שלא יהווה הדבר תקדים להצפת בתי המשפט בתביעות מעין אלו נגד בני משפחה.

     

    מה דעתכם חברים?

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "עגינות - גט תמורת דירה ותביעה נזיקית נגד אחי הבעל"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    12/9/11 09:06
    4
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 09:06:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מקרה כואב של סחטנות לא הייתי מוכן לדון בתיק כזה... (אם הייתי שופט
    12/9/11 09:20
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 09:20:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לאור הצהרותי החוזרות שדיני משפחה הם לא השטח שלי, אני מרשה לעצמי לשאול את השאלות הבסיסיות ביותר.

    האם ניתן להתגרש בגט ולהשאיר את נושא חלוקת הרכוש/פירוק השיתוף להמשך הליכים ברבני או בבית משפט למשפחה?

    כי אם כן, זה מה שצריך היה בית הדין לקבוע:

    גט עכשיו, כדי שהצדדים יהיו חפשיים.

    דיון לפירוק השיתוף.

    בהסכם, אם יש עם מי לדבר - ובפסק דין, אם אין.

    12/9/11 09:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 09:22:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ''תודה על תשומת ה''

    יונהיונה

    ''שנה טובה''

    יונים שנה טובה

    http://cafe.themarker.com/post/2339235


    --
    שאול נמרי
    shaul.nameri@gmail.com
    0774-30-50-30\
    12/9/11 09:41
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 09:41:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אריאל, חיפה 2011-09-12 09:20:08

    לאור הצהרותי החוזרות שדיני משפחה הם לא השטח שלי, אני מרשה לעצמי לשאול את השאלות הבסיסיות ביותר.

    האם ניתן להתגרש בגט ולהשאיר את נושא חלוקת הרכוש/פירוק השיתוף להמשך הליכים ברבני או בבית משפט למשפחה?

    כי אם כן, זה מה שצריך היה בית הדין לקבוע:

    גט עכשיו, כדי שהצדדים יהיו חפשיים.

    דיון לפירוק השיתוף.

    בהסכם, אם יש עם מי לדבר - ובפסק דין, אם אין.

     

    אריאל היקר, אחד העניינים המוכרים לכל עו"ד לענייני משפחה היא העובדה שחלק גדול מניהול תיקי משפחה כרוכים בטקטיקה ובאסטרטגיה הנכונה ולאו דווקא בחוק ומשפט. בודאי שניתן לסיים את ענייני הרכוש בלי קשר לגט ולהיפך. יחד עם זאת, מאחר שגט ניתן ע"י הבעל ומתקבל ע"י האישה בהסכמה בלבד, זהו מקור לא אכזב לסחטנות הדדית ומכאן פנייתי למחוקק שיקבע בחוק, נישואין אזרחיים במקביל הנישואין הדתיים ויבוא לציון הגואל  סחטנות קיימת בתחום דיני המשפחה בכל התחומים, כאשר נעשה שימוש רב בילדים לצרכי סחטנות ע"י רבים מהמתגרשים.


     


    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.
    12/9/11 09:41
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 09:41:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    כאדם מהשורה, ולא משפטן, נדמה לי הבעיה כאן איננה בשום מקרה האפשרות שפסיקה כזו תיצור תקדים להצפת בתי המשפט בתביעות אלו. הבעיה כאן שבית המשפט פסק בעד התובע למרות שהתנהגותה הייתה רחוק מלהיות מופת. אילו אישה כזו כן התנהגה למופת ולא עסקה גם היא במעשים בזויים ובלתי ראויים כדי לקדם את מטרה, האם היית רוצה למנוע ממנה את אפשרות לקבל סעד משפטי נגד אלה מצד הנגדי, משפחה או אחרים, שגרמו לה עוולה?

    --
    אליקו
    12/9/11 10:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 10:18:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    זאת סחטנות לשמה...
    12/9/11 10:31
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 10:31:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    * תיקים כאלו זאת הסיבה שבחרתי בקולנוע:) ממש לא מבין אבל זה נותן פרנסה לעורכי הדין לא? שבוע טוב

    --
    לא איכפת לי מה תכתוב עלי, כל זמן שתאית את שמי נכון
    12/9/11 10:31
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 10:31:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מה שעוד מעניין איך מגיעים להחלטה על פיצוי של 38,400 ש"ח? מה החשבון? צריך להכיר יותר את הנפשות הפועלות. בכללי אני בעד האישה, בעל לוקה בנפשו, ילד אוטיסט, זה אומר קודם כול שכול העול והמעמסה והתמודדות הם עליה. מקרה מעניין.
    12/9/11 10:47
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 10:47:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דעתי היא שפסק הדין מוליך למדרון תלול וחלקלק מאוד. אנ י נחרדת מהמחשבה על שטף תביעות נזיקיות כנגד "חבר של הבעל" "חברה של האשה" וכד'. כחלק ממחול האבסורד ניתן להעלות רעיונות יצירתיים והזויים לתובענה כנגד האישה אשר כרכה, כך הבנתי, את עניין הגט בעניין עושק זכויותיו של הבעל ברכוש תוך ניצול מצבו הנפשי. התעללות וניצול של חסר ישע למשל. לעיתים נראה לי כי המערכת מדברת בלשון של חיפוש דרך להקטנת כמות התובענות וההתמשפטות בחברה הישראלית ופועלת בדרך הפוכה לה.

    --
    מאמינה בכוחם של ידע, בחירה אישית ושליטה בתהליכים. מרצה ומגשרת בסכסוכי משפחה. מתחייבת למקצועיות, זמינות מירבית, סבלנות וסובלנות.
    12/9/11 10:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 10:49:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אליקו 1 2011-09-12 09:41:40

    כאדם מהשורה, ולא משפטן, נדמה לי הבעיה כאן איננה בשום מקרה האפשרות שפסיקה כזו תיצור תקדים להצפת בתי המשפט בתביעות אלו. הבעיה כאן שבית המשפט פסק בעד התובע למרות שהתנהגותה הייתה רחוק מלהיות מופת. אילו אישה כזו כן התנהגה למופת ולא עסקה גם היא במעשים בזויים ובלתי ראויים כדי לקדם את מטרה, האם היית רוצה למנוע ממנה את אפשרות לקבל סעד משפטי נגד אלה מצד הנגדי, משפחה או אחרים, שגרמו לה עוולה?

    אם האישה לא היתה מבצעת אף היא סחיטה נגד הבעל, הייתי מצפה שתוגש תביעה נגד הבעל, אבל לא נגד קרוביו.

     


    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.
    12/9/11 12:42
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 12:42:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סליחה, גם הבעל פה אינו נקי - מה זה מחצית הרכוש, כאשר האישה נושאת בנטל מלא של גידול ילדים שאחד עם צרכים מיוחדים ? יש מקום לעשות חלוקה צודקת יותר. בנושא העגינות שהינו מושג ערכאי ודתי בלבד, יש מקום לשנות את החוק לכיוון אירופה - אדם שאינו מתגורר עם בת הזוג מעל 4 שנים אוטומטית פרוד ואז אין לו ברירה אלא לאפשר גט, שזה הופך להיות ענין טכני ולא מקום למסחטה ודברים מכוערים אחרים.

    --
    מחברת הספר טעימים מן הטבע, Tasty Nature
    12/9/11 12:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-09-12 12:58:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: מירה אפרתי 2011-09-12 12:42:20

    סליחה, גם הבעל פה אינו נקי - מה זה מחצית הרכוש, כאשר האישה נושאת בנטל מלא של גידול ילדים שאחד עם צרכים מיוחדים ? יש מקום לעשות חלוקה צודקת יותר. בנושא העגינות שהינו מושג ערכאי ודתי בלבד, יש מקום לשנות את החוק לכיוון אירופה - אדם שאינו מתגורר עם בת הזוג מעל 4 שנים אוטומטית פרוד ואז אין לו ברירה אלא לאפשר גט, שזה הופך להיות ענין טכני ולא מקום למסחטה ודברים מכוערים אחרים.

    אני לא טוענת שהבעל נקי, ההיפך. כל עניין העגינות הוא דבר חמור ביותר - שלילת חופש מאדם היא חמורה. שלילת זכותו לחיות את חייו כפי רצונו וכיוצ"ב, כל אלו הם בלתי נסבלים והם תוצר מגונה של חקיקה שצריכה לעבור מן העולם. אבל, גם האישה לא היתה צריכה לנסות לסחוט יותר ממה שהגיע לה רכושית, שכן, מדובר באדם חולה וגם התנהגותה היתה מבישה.

     


    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "עגינות - גט תמורת דירה ותביעה נזיקית נגד אחי הבעל"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה