הן בפגישה מקדימה שזומנתי אליה לפני פתיחת הישיבה והן בדיון עצמו הבהירה ח"כ אדטו באופן חד-משמעי שתמורת הדיפרנסציה ברישיונות, לא יידרש מבוגרי לימודי התעודה הוותיקים (במוסדות להשכלה גבוהה) להשלים תואר שני. זאת, כדי למנוע אפליה לרעה של המטפלים שמסיבות שונות לא הוציאו תעודת הכרה במעמד. בין אלה, בוגרי לימודי תעודה שהתקבלו לתוכניות ההכשרה על סמך לימודים באקדמיות לאמנויות, לפני שהוכרו לתואר ראשון. כנ"ל לגבי מורים בכירים, שסיימו את לימודיהם לפני שהמכללות להוראה הוכרו לתואר ראשון. יש לזכור, שתעודת ההכרה במעמד לא הייתה חובה ומטפלים רבים שלא הועסקו בשירות המדינה (מש' הבריאות ומש' החינוך) לא טרחו להוציא אותה. כאשר ביקשו לזכות בה ברגע האחרון, לפני שפסיקת הבג"ץ תיכנס לתוקף, התברר להם שהקריטריונים השתנו מזמן והם נדחו על הסף. 

מוטי, 

הרעיון של הכרה לותיקים ללא צורך בתזה, מבורך בעיני. 

הקשיים שיש שם, הם שניים:

1. לגבי אלו שכן השלימו תואר שני - שהרי כל הוותיקים שהשלימו תואר שני, עשו זאת במה שהיה -

ובודדים הם אלו שהשלימו דווקא בטיפול ביצירה והבעה בתחום ההתמחות שלהם.

מתוך מה שעולה כעת - הותיקים שהשלימו למשל כמוני - תואר שני בחינוך לפני 15 שנה, כאשר עדיין לא היה מסלול כזה, זכו לשם אחר - למשל במקרה שלי "במגמת ייעוץ חינוכי וחינוך מיוחד", כאשר לימודי התרפיה באומנות, נחשבו אצלנו כחטיבה בתוך הלימודים האקדמיים. 

כעת, עם החלוקה לשתי רישיונות - נראה שאנחנו נהייה בין אלו שיזכו לשם של חסרי תואר שני.

כאן, העובדה שאני מנסה כל העת להבהיר - הנסיון להציג כאילו ישנה דיסיפלינה חדשה, תחום דעת חדש שמכונה טיפול באמצעות יצירה והבעה - הוא פיקציה - אין עדיין אף חוג כזה, אין תואר ראשון כזה ואין דוקטורט ספיציפי כזה -

לו הייתי משלים את הדוקטורט באוניברסיטת חיפה, הייתי עושה זאת תחת הרשות ללימודים מתקדמים - פניתי לביה"ס לתרפיה באומנות כבר בתחילת הדרך וזה מה שהסבירו לי - להם אין עדיין דוקטורט משלהם.

לכן, כל הנסיון לצייר את הסכנה לבריאות הציבור - מתוך כך, שישנם מטפלים כמוני וכמוך שאינם בעלי תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה, הוא שטות מוחלטת, ברור לכל, בדיוק כפי שאמרה תמר חזות בדיון - שההכשרה הקלינית של המכונים להכשרת מטפלים, היא יותר מבוססת מזו של המסלולים החדשים לתואר שני בתחום. 

לפיכך, הייתי מצפה, שבנוסף לאפשרות לוותר על תואר שני בתרפיה באומנות - יבוצע גם יישור קו שיבהיר שכל הוותיקים שהשלימו את התואר השני לפני שהוקמו מסלולים לתואר שני בטיפול בהבעה ויצירה - יזכו ליחס זהה ללא כל אפליה.

2. לגבי המטפלים ה"צעירים" שלא רוצים להשלים תואר שני - להערכתי, אותו רעיון בדיוק צריך להיות מוכל על כולם, כל מי שהתחיל את לימודיו לפני שהחוק נכנס לתוקף צריך להיות זכאי לאפשרות של קבלת "הכרה כמטפל ביצירה והבעה", אלא שרק אם יחליט לעשות תזה, יהיה בעל שם מיוחס כמו "מטפל מוסמך אוניברסיטה". כאן, להערכתי, המטפלים יוכלו לבחור אם לקחת את הסיכון של פגיעה במעמדם היות שהם חסרי תואר שני, או לחלופין לקבל מסלול מקוצר להשלמת התואר השני - וכאשר אני מדבר על מקוצר, אני לא מתכוון למסלול של חיפה - שהוא מסלול של שנתיים עם שכר לימוד מלא, לאחר שהסטודנטים כבר שילמו את מה שהיה להם במסגרת ההכשרה לתעודה.

להלן הסיכום של מיטל גואטה:

חברים יקרים,

להלן עדכון לגבי עיקרי הנושאים שעלו לדיון ב14.9 בועדת המשנה שדנה בנושא שלנו:

אנו נתחיל בעדכון תמציתי, ואח"כ נוסיף מידע, הערכות והסברים.

מי שמעוניין מוזמן לצפות בדיון המלא באתר הכנסת. 

בדיון האחרון השתתפו גורמים רבים מתוך התחום ומחוצה לו, בין היתר היה יצוג למטפלים הצעירים שהצליחו לשקף יפה את מצבם ובקשותיהם, ואמרו דברי טעם חשובים בועדה-ישר כוח!

הדיון התנהל בפורמט של העלאת הצעה מצד הועדה, ובקשה מקהל המשתתפים בדיון לפידבק, כשההערות נרשמו, אך לרוב לא קיבלו התייחסות מיידית. להתרשמותנו, לא התקבלו החלטות בדיון הזה.

שני הנושאים העיקריים שנידונו בדיון היו:

1. תנאי מעבר- הדיון התמקד בהצעה שהעלתה יו"ר הועדה רחל אדטו שהוצגה על ידה כהצעת פשרה שלוקחת בחשבון את כל הצעות לתנאי המעבר שהוגשו לועדה ע"י הגורמים השונים, ועומדת בין הדרישה להשלמת תואר שני שלם שביקש משרד הבריאות לבין הדרישה להכרה מלאה בלימודי תעודה שהוצגה ע"י המכללות והסטודנטים.ההצעה שנידונה היא:

תוכנית השלמה מקוצרת לבעלי תעודת מטפל שסיימו לימודים במסלול מוכר, שתקנה לבוגריה תואר שני. כשהחוק יאכף רק 6 שנים לאחר פירסומו, ויאפשר ל"דור המעבר"לעבוד ולהשלים לימודיו בתקופה זו.

הצעה זו נידונה בדיון בכלליות. ז"א, לא סוכם או הובהר מה היקף תוכנית מקוצרת כזו,וכן לא הובהר האם סטודנטים שנמצאים כעת במהלך לימודיהם נכללים במסגרת תנאי מעבר. (מניחים שכן, בקשנו הבהרה)

בנוסף, נאמר כי ישום של הצעה כזו מותנה באישור המל"ג להכרה בתוכנית מקוצרת לבעלי תעודת סיום לימודים במסלול שאינו אקדמי, ויצריך החלטה תקדימית.

רחל אדטו התחייבה לקדם הצעה זו, ואפילו התנדבה להשתתף בועדות המל"ג ע"מ לקדם את הרעיון.

לאחר הקראת ההצעה הזו היא נידונה בין המשתתפים בדיון והערות בנושא נרשמו ללא מתן תגובה מצד הועדה.

אנחנו כנציגות סטודנטים ביקשנו הבהרה לגבי השתייכות הסטודנטים לתנאי מעבר וזכאותם לגשת לתוכנית מקוצרת. הערתנו נרשמה ללא מתן תשובה מיידית. (שוב, אנחנו מעריכים שסטודנטים יכללו ושהסעיף ישונה)

כשנתבקשנו לתת את התייחסותנו להצעה בהנחה שאנו נכללים בה אמרנו כי אנו חושבים שלימודי התעודה שאנו לומדים איכותיים ומקצועיים ומגיעה לנו הכרה ורישוי עיסוק ללא חיוב בהשלמות, אך שתוכנית לימודים מקוצרת שתקנה בסיומה תואר שני תהווה הצעת פשרה שהיא הרע במיעוטו.

עמדתנו נטולת הפשרות נמסרה מס' ימים קודם בפגישה אישית עם רחל אדטו בלשכתה,ובה ביקשנו מחה"כ שתפעל למען תוכנית M.A. מקוצרת שתאפשר השלמת לימודים למי שיהיה מעוניין בכך, ושתנאי המעבר ע"פ חוק יעניקו רישיון עיסוק לבוגרי לימודי תעודה ללא חיוב בהשלמות. בנוסף, שלחנו מכתב יום לפני הדיון שחוזר על עמדה זו. למרות זאת,עמדה זו, כאמור, לא התקבלה במלואה, וההצעה שעמדה לדיון היתה הצעת פשרה.

2. דור המדבר- לא הוגדרה עדיין האוכלוסיה המדוייקת שנכללת תחת "דור המדבר" (כלומר מטפלים ותיקים בעלי לימודי תעודה שהשכלתם אינה תואמת את הדרישה החדשהי), אלא התקיים דיון כללי לגבי פתרון שהוצע עבורם והוא מתן תעודה רישוי שונה מטעם משרד הבריאות לבוגרי לימודי התעודה הותיקים ביחס לתעודת הרישוי שתינתן לבעלי הM.A (הוצעו כל מיני רעיונות כמו "מטפל מעשי" לעומת "מטפל מומחה"או "מטפל אקדמי") ללא חיוב בהשלמות.

-בנוסף, נשאלה השאלה מה קורה עם מטפל שיש לו תואר שני בתחום כלשהו (נוסף על תעודת מטפל), שנושק או לא נושק לתחום הטיפול בו הוא מתמחה- הנושא נרשם כשאלה, אך לא התקבלה התייחסות אליו במסגרת הדיון.

עכשיו להסברים, פרשנות ותוכנית פעולה:

• לגבי דור המדבר- אנו מברכים על מציאת פתרון לנושא בעיית המטפלים הותיקים, שמחים בשבילם ומקווים שכעת שבעיה זו הוסרה מן הפרק ונותרה רק שאלת המינוח שיופיע על התעודה (הצעות אפשר לשלוח למזכירות הועדה...)הדור הותיק יצטרף אל הדור הצעיר במאבקם לתנאי מעבר הוגנים גם עבורם.

• ישנם כמה "קווים" אפשריים להגדרת "דור המדבר"- אנחנו מעדיפים לא להיכנס לספקולציות בנושא. מה שהובהר בועדה היה שמי שהחזיק בעבר בתעודות הכרה ממשרד הבריאות בוודאי יכלל בקבוצת הזכאים לתעודת רישוי ללא השלמות.

-לגבי תנאי מעבר הדברים יותר מורכבים. כפי שנכתב- ההצעה שמסתמנת כמועדפת על ועדת המשנה היא הצעה שהיא מבחינתנו הרע במיעוטו במידה ומדובר באמת בתוכנית קצרה מאוד (יום לימודים אחד במשך שנה).

כפי שציינו בדיון, אנו מרגישים שהפתרון ההוגן והאופטימלי עבורנו הוא השארת ההחלטה האם לעשות מסלול השלמה מקוצרת בידי הבוגר, ומתן רישוי ללא דרישת השלמות בחוק.

אנו מאמינים שהתעקשות הועדה שלא לתת לנו תעודת רישוי ללא דרישת השלמה נובעת מכך שהגורמים המחוקקים טרם השתכנעו כי ההכשרה שאנחנו מקבלים במסלולי התעודה איכותית ואין בה פגם מבחינה קלינית ביחס למסלולי הM.A. במצב כזה אין כל תועלת בדרישתנו להכיר בלימודים שלנו כלימודים מספקים, והיא מצטיירת כדרישה אינטרסנטית ולא עניינית. כסטודנטים אין לנו את הכלים וגם לא המנדט להעריך תוכניות אקדמיות או קליניות, חובת ההוכחה בנושא צריכה להיות של מי שנותן לנו את ההכשרה, לא שלנו ואנחנו מצפים ממוסדות הלימוד לפעול בכל דרך אפשרית כדי להוכיח את מקצועיות המסלולים שאליהם נרשמנו.

ולעניין התוכנית המקוצרת עצמה, לתוכנית כזו חסרונות ויתרונות:

החסרונות של תכנית מקוצרת:

1. לא ברור עד הסוף האם תוכנית מקוצרת ישימה מבחינת המל"ג. אם זאת, נראה שיש רצון מצידו לבחון זאת, וככל הנראהתהיה גם הסכמה של משרד הבריאות להצעה כזו.בנוסף, קיים מסלול השלמה מקוצר בטיפול במוזיקה בבר אילן בהיקף של 7 נק"ז (8ש"ש) שעשוי להקל דרמטית על תהליך האישור של תוכניות דומות.

2. לא ברור עדיין מה יהיה היקף הלימודים בתוכנית מקוצרת.

3. התוכנית תהווה מעמסה נוספת על כתפי דור המעבר שיאלץ לשלם שכ"ל שוב ולהתמודד עם אובדן זמן עבודה.

בהיקשר זה, הציפייה שלנו כסטודנטים היא שאם יקבע תנאי מעבר כזה, גופי ההכשרהיסבסדו אותו מאוד.

היתרונות של תוכנית מקוצרת:

1. תוכנית השלמה מקוצרת באמת (של יום לימודים אחד בשבוע על פני שנה בלבד)שתקנה בסופה תואר שני תאפשר לבוגריה להשתלב באופן מלא בשוק התעסוקה,באקדמיה ובתפקידי הוראה, וכן תאפשר שיפור תנאי שכר לעובדים במגזר הציבורי בהשקעה לא מבוטלת, אך כזו שבאופן מידתי לגודל ההשקעה, תקנה גם יתרונות.

2. לא יווצרו שתי אוכלוסיות שונות של מטפלים- בעלי תעודה ובעלי M.A ותימנע התייחסות דיפרנציאלית למטפלים בעלי תעודה שונה בשטח התעסוקה.

3. יש לשער שתדמית התחום בעיני גורמים מעסיקים ציבוריים תעלה בעקבות צעד זה.

-לאחר הדיון פנינו למס' גורמים משמעותיים הבענו דאגה והעלנו שאלה: מה קורה אם התוכנית המקוצרת אינה ישימה מבחינת המל"ג או אינה מקוצרת מספיק באופן שיאפשר לבוגרי תוכניות תעודה לעמוד בהן וקיבלנו את התשובה שבמקרה כזה נחזור לשולחן הדיונים.

-אנחנו הבהרנו כי אז אנחנו נדרוש הכרה מלאה בלימודנו ללא השלמות כלל. (גם זה יהיה הרע במיעוטו שכן מי שיהיה מעוניין להשוות את עצמו לסטנדרט החדש יאלץ ללמוד M.A. בהיקף מלא)

-בנוסף, למחרת הדיון שלחנו מכתב שמבקש הבהרות ברורות לגבי הכללתם של סטודנטים במסגרת תנאי מעבר, שאלה לגבי מצב סטודנטים שעתידים להתחיל שנה א'במסלולים שנמצאים בתהליך אישור לתואר שני, באם המל"ג לא יאשר את התוכניות,וקבלנו על השימוש בטיעון “הסטודנטים ידעו” בהיקשר לרפורמה שתדרוש תואר שני-הסטודנטים ידעו?!!!!! מה הם ידעו?! באמת מה ידעתם?

אנו פוצחים חגיגית במבצע "הסטודנטים ידעו" אנא שילחו אלינו מכתבים שמתארים מה ידעתם כסטודנטים (בהווה ובעבר) על תהליך החקיקה, על הרפורמה ועל ההשלכות כלפיכם. תיבת המייל שלנו פתוחה בפניכם: art.therapystu@gmail.com את המידע שיאסף נרכז ובמידת הצורך נשתמש בו כדי להזכיר לנוגעים בדבר את מידת האחריות שלהם על השלכות תהליך חקיקה עמום וארוך שלא ניתן שיגולגל על גבינו.

- נציין כי, כמו בדיון הקודם, גם בדיון זה, התרשמנו כי ישנם גורמים בתוך הועדה ומחוצה לה שאינם מכירים מספיק את ההכשרה בתחום הטיפול באמנויות (או מבינים את המקצוע בכללו), ומערערים שוב ושוב על רמת המקצועיות של מסלולי התעודה, שהם הנפוצים בתחום כיום.

אנו מאמינים שמצב כזה צריך לעורר התגייסות של בכירי התחום ע"מ להוכיח לכל מי שמפקפק או מערער על מקצועיות התחום- לא יתכן שההתייחסות למי שסיים מסלול תעודה תהיה כאל אדם ללא הכשרה טיפולית!, כאל אדם שהכשרתו הקלינית מוטלת בספק או כמי שנחשד כ"סכנה לבריאות הציבור" ומוכרח ללמוד בשנית כדי לעסוק במקצוע- השימוש בטיעון של שמירה על בריאות הציבור מפני מי שסיים מסלול תעודה הינו אבסורד ומהווה דה-לגיטמציה לתחום כולו! האוזניים שלנו כואבותמלשמוע, אבל מי שחובתו לפעול ולשקף זאת בתוקף ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים הם הגופים המקצועיים ששייכים לתחום- מוסדות הלימוד והארגון היציג- נשמח לראות מכתבים רשמיים לאיגוד הפסיכולוגים, לנציגות קופ"ח ולועדת המשנה בנושא שמבהירים לנ"ל שהטענות שלהם בדבר היותנו "לוקים בחסר" לא מקובלות עלינו.

אם זאת, התרשמנו מאוד לטובה מנכונות גורמים משמעותיים בתוך הועדה כמו היועצת המשפטית שמרית שקד שביקשה לקבל לידיה נתונים לגבי הרכב מסלולי התעודה לעומת מסלולי הM.A. ולהכיר את הנושא יותר לעומק- אנו מאמינים כי זו הדרך בה יוכלו להבין בועדת המשנה שאיכות מסלולי התעודה אינה נופלת מבחינה קלינית (ואפילו עולה) על תוכניות הM.A. ומעודדים מאוד מכך שיש נכונות לבחון זאת.

-איפה דברים עומדים היום?

נציגות הסטודנטים ממשיכה לעשות מאמצים גדולים ע"מ לוודא שסטודנטים לטיפול באמנויות ילקחו בחשבון בעניין תנאי המעבר, ושהתנאים שיקבעו יהיו הוגנים ואפשריים ככל שניתן. עוד לא ויתרנו על הרצון שיכירו בלימודים שלנו לצורך רישוי, ושהתוכנית המקוצרת תהיה רשות-אנחנו נבחן כל הזדמנות לקדם רעיון זה ובמקביל נעשה כל שביכולתנו לדאוג שתוכנית ההשלמה המקוצרת תהיה תצא לפועל ותהיה הכי הוגנת שניתן.

אנו עומדים בקשר עם כל הגורמים שקשורים לנושא- מתוך התחום ומחוצה לו, מצפים ומקווים לשיתוף פעולה בין כולם ע"מ להשיג את המטרה- כי בשלב הזה באמת באמת רק ביחד נוכל להתקדם! זה לא בשמיים! ביחד עם קצת מאמץ, דו שיח והתגייסות בין כל הנוגעים לדבר אנחנו נסיים עם החוק הזה הכי טוב שיהיה אפשר.

ברגע שיתגבשו פרטים ברורים יותר נעדכן .

-נשמח לשמוע כל תגובה, שאלה, הערה בנושא, נשמח עוד יותר אם תצטרפו אלינו למאמץ כנציגי המוסד בו אתם לומדים, תקחו חלק בנטל הפעילות ותסייעו בקביעת המדיניות. ככל שיותר סטודנטים מעורבים באופן פעיל בפעילות שלנו, כך עמדת הסטודנטים תהיה חזקה ובעלת עוצמה גדולה יותר גם בדיונים.

סטודנטים לטיפול באמנויות- אנחנו בישורת האחרונה של תהליך החקיקה שהולך להשפיע על החיים המקצועיים שלכם, נא להתנהג בהתאם!

בברכה,

מיטל גואטה

אחראית על פעילות למען סטודנטים

לטיפול באמנויות בעבור התאחדות

הסטודנטים הארצית

צטט: הסיכום של מיטל גואטה:

 

הערות של אלון - באדום

 

 

מי שמעוניין מוזמן לצפות בדיון המלא באתר הכנסת. אשמח לקישור - לא מצאתי לא פרוטוקול ולא צילום ודיאו

בדיון האחרון השתתפו גורמים רבים מתוך התחום ומחוצה לו, בין היתר היה יצוג למטפלים הצעירים שהצליחו לשקף יפה את מצבם ובקשותיהם, ואמרו דברי טעם חשובים בועדה-ישר כוח!

הדיון התנהל בפורמט של העלאת הצעה מצד הועדה, ובקשה מקהל המשתתפים בדיון לפידבק, כשההערות נרשמו, אך לרוב לא קיבלו התייחסות מיידית. להתרשמותנו, לא התקבלו החלטות בדיון הזה.

שני הנושאים העיקריים שנידונו בדיון היו:

1. תנאי מעבר- הדיון התמקד בהצעה שהעלתה יו"ר הועדה רחל אדטו שהוצגה על ידה כהצעת פשרה שלוקחת בחשבון את כל הצעות לתנאי המעבר שהוגשו לועדה ע"י הגורמים השונים, ועומדת בין הדרישה להשלמת תואר שני שלם שביקש משרד הבריאות לבין הדרישה להכרה מלאה בלימודי תעודה שהוצגה ע"י המכללות והסטודנטים.ההצעה שנידונה היא:

תוכנית השלמה מקוצרת לבעלי תעודת מטפל שסיימו לימודים במסלול מוכר, שתקנה לבוגריה תואר שני. כשהחוק יאכף רק 6 שנים לאחר פירסומו, ויאפשר ל"דור המעבר"לעבוד ולהשלים לימודיו בתקופה זו.

 

יתכן שאני טועה, אבל הבנתי שהאמירה היתה "אשר סיימו את לימודיהם במועד כניסת החוק - לפיכך, הבעיה המרכזית שאותה אני זיהיתי הייתה הסטודנטים שלומדים כעת ולכן הופתעתי שהסטודנטים לא התקוממו. יחד עם זאת, לאחר שאמרתי את הדברים, נשמע היה שרוב הדוברים מקבלים את עמדתנו שאומרת - שההגדרה צריכה להיות "כל סטודנט שהחל את לימודיו לפני החלת החוק בפועל יהיה שייך לקבוצה זו, אשר תדרש רק השלמה מקוצרת."

הצעה זו נידונה בדיון בכלליות. ז"א, לא סוכם או הובהר מה היקף תוכנית מקוצרת כזו,וכן לא הובהר האם סטודנטים שנמצאים כעת במהלך לימודיהם נכללים במסגרת תנאי מעבר. (מניחים שכן, בקשנו הבהרה)

בנוסף, נאמר כי ישום של הצעה כזו מותנה באישור המל"ג להכרה בתוכנית מקוצרת לבעלי תעודת סיום לימודים במסלול שאינו אקדמי, ויצריך החלטה תקדימית.

רחל אדטו התחייבה לקדם הצעה זו, ואפילו התנדבה להשתתף בועדות המל"ג ע"מ לקדם את הרעיון.

לאחר הקראת ההצעה הזו היא נידונה בין המשתתפים בדיון והערות בנושא נרשמו ללא מתן תגובה מצד הועדה.

אנחנו כנציגות סטודנטים ביקשנו הבהרה לגבי השתייכות הסטודנטים לתנאי מעבר וזכאותם לגשת לתוכנית מקוצרת. הערתנו נרשמה ללא מתן תשובה מיידית. (שוב, אנחנו מעריכים שסטודנטים יכללו ושהסעיף ישונה)

כשנתבקשנו לתת את התייחסותנו להצעה בהנחה שאנו נכללים בה אמרנו כי אנו חושבים שלימודי התעודה שאנו לומדים איכותיים ומקצועיים ומגיעה לנו הכרה ורישוי עיסוק ללא חיוב בהשלמות, אך שתוכנית לימודים מקוצרת שתקנה בסיומה תואר שני תהווה הצעת פשרה שהיא הרע במיעוטו.

עמדתנו נטולת הפשרות נמסרה מס' ימים קודם בפגישה אישית עם רחל אדטו בלשכתה,ובה ביקשנו מחה"כ שתפעל למען תוכנית M.A. מקוצרת שתאפשר השלמת לימודים למי שיהיה מעוניין בכך, ושתנאי המעבר ע"פ חוק יעניקו רישיון עיסוק לבוגרי לימודי תעודה ללא חיוב בהשלמות. בנוסף, שלחנו מכתב יום לפני הדיון שחוזר על עמדה זו. למרות זאת,עמדה זו, כאמור, לא התקבלה במלואה, וההצעה שעמדה לדיון היתה הצעת פשרה.

 

חשוב לציין, שהשאלה מה היחס לכל לימודי התעודה, פעם ראשונה זוכה להתעניינות כלשהי - בבקשה להגיש את התוכניות שלנו לשמרית שקד, בהחלט מפתיע, לאור העובדה שההתייחסות עד כה הייתה בין - "זה לא משנה מה לומדים שם, כל עוד אין שום פיקוח, הרי שאי אפשר להתייחס לחומר הזה כאשר מתחילים תואר שני, לבין הגדרה קצת יותר קשה - של אלו שברור להם שהלימודים שלנו הם לא אקדמיים - כאן, הגדילו הפעם לעשות הדוברים של קופות החולים ואיגוד הפסיכולוגים - שהם כבר יודעים ש"זה לא לימודים של מקצוע רפואי/שאנחנו חייבים גם ללמוד לימודים קליניים בנוסף למה שאנחנו לומדים שם... (מה שלראשונה יצר אחידות בין כל המוסדות להכשרה - שכולם ראו עצמם נפגעים מההכללות הבוטות של אלו שכלל לא יודעים מה לומדים שם אבל מתיימרים לדעת.)

2. דור המדבר- לא הוגדרה עדיין האוכלוסיה המדוייקת שנכללת תחת "דור המדבר" (כלומר מטפלים ותיקים בעלי לימודי תעודה שהשכלתם אינה תואמת את הדרישה החדשהי), אלא התקיים דיון כללי לגבי פתרון שהוצע עבורם והוא מתן תעודה רישוי שונה מטעם משרד הבריאות לבוגרי לימודי התעודה הותיקים ביחס לתעודת הרישוי שתינתן לבעלי הM.A (הוצעו כל מיני רעיונות כמו "מטפל מעשי" לעומת "מטפל מומחה"או "מטפל אקדמי") ללא חיוב בהשלמות.

-בנוסף, נשאלה השאלה מה קורה עם מטפל שיש לו תואר שני בתחום כלשהו (נוסף על תעודת מטפל), שנושק או לא נושק לתחום הטיפול בו הוא מתמחה- הנושא נרשם כשאלה, אך לא התקבלה התייחסות אליו במסגרת הדיון.

עכשיו להסברים, פרשנות ותוכנית פעולה:

• לגבי דור המדבר- אנו מברכים על מציאת פתרון לנושא בעיית המטפלים הותיקים, שמחים בשבילם ומקווים שכעת שבעיה זו הוסרה מן הפרק ונותרה רק שאלת המינוח שיופיע על התעודה (הצעות אפשר לשלוח למזכירות הועדה...)הדור הותיק יצטרף אל הדור הצעיר במאבקם לתנאי מעבר הוגנים גם עבורם.

• ישנם כמה "קווים" אפשריים להגדרת "דור המדבר"- אנחנו מעדיפים לא להיכנס לספקולציות בנושא. מה שהובהר בועדה היה שמי שהחזיק בעבר בתעודות הכרה ממשרד הבריאות בוודאי יכלל בקבוצת הזכאים לתעודת רישוי ללא השלמות.

   

  ההבהרה אודות דור המדבר שונה מהאופן בו אני הבנתי אותה - ראשית, אוזכרה שם השנה - 2004, מספר פעמים שאלה ד"ר אדטו את הדוברים שהתייחסו לעצמם כ"מטפלים צעירים" מה ההגדרה - לדעתי לא סתם היא שאלה, היות שמבחינתה שם טמון הקו שיבחין בין "דור הביניים" ל"דור המדבר" - שהרי אם הם בעצמם מגדירים את עצמם כמטפלים צעירים, הם בוודאי יבינו שניתן לדרוש מהם להחשב באותו "דור ביניים", אבל הוותיקים כבר במקום אחר.

  הועלה הנושא של כל אלו שזכו ל"הכרה במעמד" אולם, הייתה הכחשה שהדבר מחייב אותם - במילים פשוטות, גם על כך ד"ר שנון לא מתחייב - הוא חזר ואמר - הכל תלוי לפי מה שיוחלט כאן.

  העניין הוא, שיתכן מאוד שמטפלים רבים שעבדו לפני 2004 לא פעלו להוציא את אותה תעודת הכרה במעמד, היות שלא הייתה שום סיבה למי שלא עבד במשרד הבריאות. הובהר לנו מספר פעמים, שלא מדובר ברישיון, אלא בסך הכל ב"תעודת הכרה במעמד", דהיינו שלא חל על המקצוע שלנו "ייחוד המקצוע" - דהיינו - לעובד סוציאלי מותר לעסוק בתרפיה באומנות, בלבד שלא יאמר "אני תרפיסט באומנות". 
  את השאלה הזו, העלתי בישיבה, היות שאפילו ד"ר אדטו השתמשה מספר פעמים במינוח רישיון, חשבתי לתומי, שאולי התקדמנו ועכשיו מדובר על רישיון, אולם התשובה של היועצת המשפטית הייתה חד משמעית - שחשוב שהבהרתי את הנושא, לא מדובר ברישיון.

  בסופו של דבר, הנושא של איך לקבוע מי הם אותו "דור המדבר" לא נסגר, כמו יתר הנושאים שם, אולם הוצגו הבעיות: אם ישתמשו באופן גורף באמירה - כל מטפל שעבד לפני 2004, הרי שהם מסתכנים בהכנסת מטפלים שלא עמדו בקריטריונים של משרד הבריאות אז ובוודאי שלא תואמים את הדרישות של היום, לעומת זאת, אם יגדירו שרק בעלי תעודת הכרה במעמד, הרי שיבואו כל אותן מכללות שלא זכו להכרה ובסופו של דבר הרי הבג"צ שלל את זכותו של משרד הבריאות בעבר להגדיר - משמע אותה הכרה לא הייתה חוקית ובכך הם בפועל יוצרים "עוקף בג"צ" מה שיזמן עוד בג"צים עתידיים. 

  נראה לי סביר שיכתבו מחדש את הדרישות שמספקות  את הוועדה כדרישות שמתאימות להכשרת מטפל, על פי מה שהוגדר בוועדה המייעצת ויתנו רטרואקטיבית תוקף להכרה של כל מי שלמד על פי הקריטריונים האלו - כלומר - בתוך הקבוצה יכללו גם אלו שקיבלו את ההכרה במעמד וגם כל חבריהם שמשום מה לא הנפיקו תעודה אבל הם בעלי הכשרה דומה.

  
  

 

-לגבי תנאי מעבר הדברים יותר מורכבים. כפי שנכתב- ההצעה שמסתמנת כמועדפת על ועדת המשנה היא הצעה שהיא מבחינתנו הרע במיעוטו במידה ומדובר באמת בתוכנית קצרה מאוד (יום לימודים אחד במשך שנה).

כפי שציינו בדיון, אנו מרגישים שהפתרון ההוגן והאופטימלי עבורנו הוא השארת ההחלטה האם לעשות מסלול השלמה מקוצרת בידי הבוגר, ומתן רישוי ללא דרישת השלמות בחוק.

אנו מאמינים שהתעקשות הועדה שלא לתת לנו תעודת רישוי ללא דרישת השלמה נובעת מכך שהגורמים המחוקקים טרם השתכנעו כי ההכשרה שאנחנו מקבלים במסלולי התעודה איכותית ואין בה פגם מבחינה קלינית ביחס למסלולי הM.A. במצב כזה אין כל תועלת בדרישתנו להכיר בלימודים שלנו כלימודים מספקים, והיא מצטיירת כדרישה אינטרסנטית ולא עניינית. כסטודנטים אין לנו את הכלים וגם לא המנדט להעריך תוכניות אקדמיות או קליניות, חובת ההוכחה בנושא צריכה להיות של מי שנותן לנו את ההכשרה, לא שלנו ואנחנו מצפים ממוסדות הלימוד לפעול בכל דרך אפשרית כדי להוכיח את מקצועיות המסלולים שאליהם נרשמנו.

ולעניין התוכנית המקוצרת עצמה, לתוכנית כזו חסרונות ויתרונות:

החסרונות של תכנית מקוצרת:

1. לא ברור עד הסוף האם תוכנית מקוצרת ישימה מבחינת המל"ג. אם זאת, נראה שיש רצון מצידו לבחון זאת, וככל הנראהתהיה גם הסכמה של משרד הבריאות להצעה כזו.בנוסף, קיים מסלול השלמה מקוצר בטיפול במוזיקה בבר אילן בהיקף של 7 נק"ז (8ש"ש) שעשוי להקל דרמטית על תהליך האישור של תוכניות דומות.

 

לדעתי יש כאן טעות משמעותית - מדובר ב 14 ש"ש בבר אילן.

2. לא ברור עדיין מה יהיה היקף הלימודים בתוכנית מקוצרת.

3. התוכנית תהווה מעמסה נוספת על כתפי דור המעבר שיאלץ לשלם שכ"ל שוב ולהתמודד עם אובדן זמן עבודה.

בהיקשר זה, הציפייה שלנו כסטודנטים היא שאם יקבע תנאי מעבר כזה, גופי ההכשרהיסבסדו אותו מאוד.

היתרונות של תוכנית מקוצרת:

1. תוכנית השלמה מקוצרת באמת (של יום לימודים אחד בשבוע על פני שנה בלבד)שתקנה בסופה תואר שני תאפשר לבוגריה להשתלב באופן מלא בשוק התעסוקה,באקדמיה ובתפקידי הוראה, וכן תאפשר שיפור תנאי שכר לעובדים במגזר הציבורי בהשקעה לא מבוטלת, אך כזו שבאופן מידתי לגודל ההשקעה, תקנה גם יתרונות.

2. לא יווצרו שתי אוכלוסיות שונות של מטפלים- בעלי תעודה ובעלי M.A ותימנע התייחסות דיפרנציאלית למטפלים בעלי תעודה שונה בשטח התעסוקה.

3. יש לשער שתדמית התחום בעיני גורמים מעסיקים ציבוריים תעלה בעקבות צעד זה.

-לאחר הדיון פנינו למס' גורמים משמעותיים הבענו דאגה והעלנו שאלה: מה קורה אם התוכנית המקוצרת אינה ישימה מבחינת המל"ג או אינה מקוצרת מספיק באופן שיאפשר לבוגרי תוכניות תעודה לעמוד בהן וקיבלנו את התשובה שבמקרה כזה נחזור לשולחן הדיונים.

-אנחנו הבהרנו כי אז אנחנו נדרוש הכרה מלאה בלימודנו ללא השלמות כלל. (גם זה יהיה הרע במיעוטו שכן מי שיהיה מעוניין להשוות את עצמו לסטנדרט החדש יאלץ ללמוד M.A. בהיקף מלא)

-בנוסף, למחרת הדיון שלחנו מכתב שמבקש הבהרות ברורות לגבי הכללתם של סטודנטים במסגרת תנאי מעבר, שאלה לגבי מצב סטודנטים שעתידים להתחיל שנה א'במסלולים שנמצאים בתהליך אישור לתואר שני, באם המל"ג לא יאשר את התוכניות,וקבלנו על השימוש בטיעון “הסטודנטים ידעו” בהיקשר לרפורמה שתדרוש תואר שני-הסטודנטים ידעו?!!!!! מה הם ידעו?! באמת מה ידעתם?

 

בעניין זה, אני מצטרף למיטל - האמירה שהסטודנטים ידעו - כל מה שהם ידעו זה שיש רצון לחוקק חוק שבו כנראה ידרשו בעתיד תואר שני, אף אחד לא ידע מה זה אומר מבחינתם, גם כששאלו אותנו המרצים, התשובה הייתה - אין לנו שום מושג, עד שהנושא של "דור המעבר" לא יוגדר בחקיקה, לא נדע.

אנו פוצחים חגיגית במבצע "הסטודנטים ידעו" אנא שילחו אלינו מכתבים שמתארים מה ידעתם כסטודנטים (בהווה ובעבר) על תהליך החקיקה, על הרפורמה ועל ההשלכות כלפיכם. תיבת המייל שלנו פתוחה בפניכם: art.therapystu@gmail.com את המידע שיאסף נרכז ובמידת הצורך נשתמש בו כדי להזכיר לנוגעים בדבר את מידת האחריות שלהם על השלכות תהליך חקיקה עמום וארוך שלא ניתן שיגולגל על גבינו.

- נציין כי, כמו בדיון הקודם, גם בדיון זה, התרשמנו כי ישנם גורמים בתוך הועדה ומחוצה לה שאינם מכירים מספיק את ההכשרה בתחום הטיפול באמנויות (או מבינים את המקצוע בכללו), ומערערים שוב ושוב על רמת המקצועיות של מסלולי התעודה, שהם הנפוצים בתחום כיום.

אנו מאמינים שמצב כזה צריך לעורר התגייסות של בכירי התחום ע"מ להוכיח לכל מי שמפקפק או מערער על מקצועיות התחום- לא יתכן שההתייחסות למי שסיים מסלול תעודה תהיה כאל אדם ללא הכשרה טיפולית!, כאל אדם שהכשרתו הקלינית מוטלת בספק או כמי שנחשד כ"סכנה לבריאות הציבור" ומוכרח ללמוד בשנית כדי לעסוק במקצוע- השימוש בטיעון של שמירה על בריאות הציבור מפני מי שסיים מסלול תעודה הינו אבסורד ומהווה דה-לגיטמציה לתחום כולו! האוזניים שלנו כואבותמלשמוע, אבל מי שחובתו לפעול ולשקף זאת בתוקף ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים הם הגופים המקצועיים ששייכים לתחום- מוסדות הלימוד והארגון היציג- נשמח לראות מכתבים רשמיים לאיגוד הפסיכולוגים, לנציגות קופ"ח ולועדת המשנה בנושא שמבהירים לנ"ל שהטענות שלהם בדבר היותנו "לוקים בחסר" לא מקובלות עלינו.

 

חשוב להבהיר, שכאן נכנסת לתמונה השאלה של יחסי הציבור של י.ה.ת והתרפיסטים בכלל בנושא - 30 שנה המקצוע קיים בארץ והבורות לגביו חוגגת. אני רואה את הדיעות של עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים במוסדות שונים בהם אני מכניס לראשונה מטפלים והדבר מעורר סימן שאלה גדול - שהרי אם אחינו למקצועות הטיפול לא יודעים מה אנחנו עושים, מה אנחנו מצפים מראשי קופות החולים ?

 

אם זאת, התרשמנו מאוד לטובה מנכונות גורמים משמעותיים בתוך הועדה כמו היועצת המשפטית שמרית שקד שביקשה לקבל לידיה נתונים לגבי הרכב מסלולי התעודה לעומת מסלולי הM.A. ולהכיר את הנושא יותר לעומק- אנו מאמינים כי זו הדרך בה יוכלו להבין בועדת המשנה שאיכות מסלולי התעודה אינה נופלת מבחינה קלינית (ואפילו עולה) על תוכניות הM.A. ומעודדים מאוד מכך שיש נכונות לבחון זאת.

-איפה דברים עומדים היום?

נציגות הסטודנטים ממשיכה לעשות מאמצים גדולים ע"מ לוודא שסטודנטים לטיפול באמנויות ילקחו בחשבון בעניין תנאי המעבר, ושהתנאים שיקבעו יהיו הוגנים ואפשריים ככל שניתן. עוד לא ויתרנו על הרצון שיכירו בלימודים שלנו לצורך רישוי, ושהתוכנית המקוצרת תהיה רשות-אנחנו נבחן כל הזדמנות לקדם רעיון זה ובמקביל נעשה כל שביכולתנו לדאוג שתוכנית ההשלמה המקוצרת תהיה תצא לפועל ותהיה הכי הוגנת שניתן.

אנו עומדים בקשר עם כל הגורמים שקשורים לנושא- מתוך התחום ומחוצה לו, מצפים ומקווים לשיתוף פעולה בין כולם ע"מ להשיג את המטרה- כי בשלב הזה באמת באמת רק ביחד נוכל להתקדם! זה לא בשמיים! ביחד עם קצת מאמץ, דו שיח והתגייסות בין כל הנוגעים לדבר אנחנו נסיים עם החוק הזה הכי טוב שיהיה אפשר.

ברגע שיתגבשו פרטים ברורים יותר נעדכן .

-נשמח לשמוע כל תגובה, שאלה, הערה בנושא, נשמח עוד יותר אם תצטרפו אלינו למאמץ כנציגי המוסד בו אתם לומדים, תקחו חלק בנטל הפעילות ותסייעו בקביעת המדיניות. ככל שיותר סטודנטים מעורבים באופן פעיל בפעילות שלנו, כך עמדת הסטודנטים תהיה חזקה ובעלת עוצמה גדולה יותר גם בדיונים.

סטודנטים לטיפול באמנויות- אנחנו בישורת האחרונה של תהליך החקיקה שהולך להשפיע על החיים המקצועיים שלכם, נא להתנהג בהתאם!

 

מה אורך הישורת ???

 

בברכה,

מיטל גואטה

אחראית על פעילות למען סטודנטים

לטיפול באמנויות בעבור התאחדות

הסטודנטים הארצית

מאחר שראיתי שיש לי קושי להבין בדיוק מה הקריאו בהצעה, מצאתי את התיעוד המצולם וציטטתי מתוכו את הקטע שבו מוסבר חלקו הראשון:

לכניסה ללינק לחצו כאן

ההצעה – (מקריאה שמרית שקד)

מדובר על מי שהיה ערב פרסומו של חוק זה בעל תעודה של טיפול באומנות, השלים תואר שני לבעלי תעודה לפי תוכנית שאושרה על ידי המל"ג, כלומר, תהייה פנייה למל"ג שתבחן הקמת תוכנית מקוצרת לבעל תעודה שהשלימו תעודה ותכיר בידע בניסיון שהם צברו ותאפשר להם להשלים לתואר שני וזה כמובן תלוי בתשובה שאנחנו נקבל מהמל"ג, חיובית לנושא הזה, הוא יהיה פטור גם מבחינה לפי פרט 9 שבתוספת והוא יהיה זכאי לתעודת מטפל באומנות, החוק בעצם יתחיל בתום 6 שנים מהמועד המאוחר בין אלה – יום פרסום החוק או היום שבו אישרה המל"ג תוכנית ראשונה כאמור, כלמור יש 6 שנים מהיום שהמל"ג תפתח תוכנית ראשונה, כלומר יהיה להם 6 שנים להשלים את התוכנית המקוצרת הזו לתואר שני, זה כל מה שכתוב.

ח"כ ד"ר אדטו –

ברור לנו, הנקודת התחלה היא שצריך את התוספת לתואר שני, ברור לנו לגמרי שאי אפשר היום לבקש מ5000 איש לעשות השלמה לתואר שני, האוניברסיטאות לא מסוגלות לתת מענה ל 5000 איש, אנחנו לא יכולים לבקש מהם, חלק גדול זה נשים בעלות משפחה בינתיים, לא כולם גרים בסמיכות לאוניברסיטאות, אנחנו לא יכולים לחייב בתשלום, להגיד היום תשלמו היום את ה.. 60,000 ₪ או 50,000 ₪ להשלמה לתואר שני, כלומר ברור לנו, שהבקשה להשלמה לתואר שני מלא, היא בקשה שמעוררת בעיה, ולכן אנחנו פנינו למל"ג והבהרנו למל"ג את הצורך המתחייב בעיקר שתמצא תוכנית השלמה ספציפית לתואר שני, לכאלו שיש להם תעודה מוכרת ממוסד מוכר, עכשיו אנחנו עומדים בפתחו של המל"ג הכל מותנה בתשובתו של המל"ג, זו תוכנית שעדיין אין לנו אותה, למצוא תוכנית ספיציפת מיוחדת להשלמה לאותם 4000, 5000 שיחליטו שהם רוצים לעשות את ההשלמה, יש תוכנית כזאת באוניברסיטת חיפה, אני יודעת, בבר אילן (הערת ביניים – היא לא מקוצרת) אה.. סליחה סליחה סליחה, רגע, זה היה הדברים ששמרית, אני.... הבעיה היחידה שאנחנו צריכים דרך המל"ג להגיע לתוכנית הזו, אני אנסה גם להגיע למל"ג להעביר את המסר של החשיבות... איך אפשר לעשות השלמה ל 4000...

זה חלק ראשון של ההצעה.

יש לנו חלק שני...

הסבר של שמרית -

הכוונה היא לאפשר לאלו שערב החלת החוק, לאפשר לאלו שהיו בעלי תעודה ע"י פניה למל"ג שהמל"ג ישלים תוכנית מקוצרת שהמל"ג יאפשר להם, ע"י הכרה בידע בניסיון שהם רכשו בלימודי התעודה, האלמנט הנוסף בחוק הוא שהחוק יתחיל רק 6 שנים מיום פתיחת התוכנית הראשונה, מה שיאפשר לאנשים, אתה יודע, אנשים נמצאים בתקופות שונות בחיים, שאתה תופס אותם.. לכל אחד יהיה פרק זמן מאוד ארוך שבו יוכל להשלים את התוכנית הזאת שערב תחילת החוק הוא יהיה בעל תואר שני כפי שנדרש.

 קראו, ותבינו, כי אני קצת התקשתי להבין, המינוחים המשפטיים של שמרית שקד, החזירו אותי לספסל הלימודים, מיד הבנתי שאני לא מבין...

עכשיו, לאחר שאני שומע שוב ושוב, אני גם מבין למה לא הבנתי.

בסופו של דבר, חשוב להוסיף - שלאחר ההקראה, ישנו דיון ארוך, במהלכו עולות כמה נקודות נוספות:

1. מבחן - ד"ר אדטו מציעה שיגישו הצעה מגובשת לפתרון כזה - אני מאוד בעד - נראה לי שצריך לאפשר לדור המעבר, לבחור בין תעודה - שבסופה גם מבחן ובין השלמה לתואר שני.
 

2. קו הגבול  - מסתבר שלא סתם היה לי קשה להבין, כי טישטשו כך שכאשר נשאלו השאלות המפורשות התשובה הייתה - עדיין לא החלטנו מתי יחול - לפיכך,

ההצעה שלי נותרת - כל הקבוצה שמתחילה ב 2004 ומסתיימת במי שהחל לימודיו לפני החלת החוק בפועל. 

מתחיל קצת להרגיש כמו "קשקשתא" - "אני כותב בעצמי ועונה לעצמי וחושב בעצמי... לבד...

למען האמת, אני קורא את התגובות של האחרים, אבל הם לא מעלים את זה כאן, 

נוצר מצב מוזר - יש כל מיני מתחרים על תשומת הלב - אז לחומרים שלנו יש הכי הרבה צפיות,

כך למשל - מי שיציץ בדיון הקודם על הוועדה עברנו את ה 30,000 חשיפות לדף ב"בלוגר",

תיקון - עברנו את ה 50,000 ???? - לכניסה צפו כאן

אבל התגובות כאן הם מועטות יחסית -

אם ניקח בחשבון שאת הדיון הנוכחי כבר ראו 500 איש ורק אני ומוטי כתבנו, 

יש כאן איזשהי בעיה,

אשמח אם בכל זאת, תשתפו כאן -

שאלות, התייחסויות, תגובות ואפילו לומר משהו על הסיבה שהייתם בתוך אותם 500 שכבר צפו בדיון ולא הצטרפתם

ממה אתם חוששים ?

תיקון - בדקתי שוב את הנתונים - 870 צפיות לדיון הנוכחי - ה 500 היו להודעה על המפגש ביום ד'.

צטט: אלון האס 2011-09-18 12:53:57

מאחר שראיתי שיש לי קושי להבין בדיוק מה הקריאו בהצעה, מצאתי את התיעוד המצולם וציטטתי מתוכו את הקטע שבו מוסבר חלקו הראשון:

 

לכניסה ללינק לחצו כאן

 

ההצעה – (מקריאה שמרית שקד)

מדובר על מי שהיה ערב פרסומו של חוק זה בעל תעודה של טיפול באומנות, השלים תואר שני לבעלי תעודה לפי תוכנית שאושרה על ידי המל"ג, כלומר, תהייה פנייה למל"ג שתבחן הקמת תוכנית מקוצרת לבעל תעודה שהשלימו תעודה ותכיר בידע בניסיון שהם צברו ותאפשר להם להשלים לתואר שני וזה כמובן תלוי בתשובה שאנחנו נקבל מהמל"ג, חיובית לנושא הזה, הוא יהיה פטור גם מבחינה לפי פרט 9 שבתוספת והוא יהיה זכאי לתעודת מטפל באומנות, החוק בעצם יתחיל בתום 6 שנים מהמועד המאוחר בין אלה – יום פרסום החוק או היום שבו אישרה המל"ג תוכנית ראשונה כאמור, כלמור יש 6 שנים מהיום שהמל"ג תפתח תוכנית ראשונה, כלומר יהיה להם 6 שנים להשלים את התוכנית המקוצרת הזו לתואר שני, זה כל מה שכתוב.

 

ח"כ ד"ר אדטו –

ברור לנו, הנקודת התחלה היא שצריך את התוספת לתואר שני, ברור לנו לגמרי שאי אפשר היום לבקש מ5000 איש לעשות השלמה לתואר שני, האוניברסיטאות לא מסוגלות לתת מענה ל 5000 איש, אנחנו לא יכולים לבקש מהם, חלק גדול זה נשים בעלות משפחה בינתיים, לא כולם גרים בסמיכות לאוניברסיטאות, אנחנו לא יכולים לחייב בתשלום, להגיד היום תשלמו היום את ה.. 60,000 ₪ או 50,000 ₪ להשלמה לתואר שני, כלומר ברור לנו, שהבקשה להשלמה לתואר שני מלא, היא בקשה שמעוררת בעיה, ולכן אנחנו פנינו למל"ג והבהרנו למל"ג את הצורך המתחייב בעיקר שתמצא תוכנית השלמה ספציפית לתואר שני, לכאלו שיש להם תעודה מוכרת ממוסד מוכר, עכשיו אנחנו עומדים בפתחו של המל"ג הכל מותנה בתשובתו של המל"ג, זו תוכנית שעדיין אין לנו אותה, למצוא תוכנית ספיציפת מיוחדת להשלמה לאותם 4000, 5000 שיחליטו שהם רוצים לעשות את ההשלמה, יש תוכנית כזאת באוניברסיטת חיפה, אני יודעת, בבר אילן (הערת ביניים – היא לא מקוצרת) אה.. סליחה סליחה סליחה, רגע, זה היה הדברים ששמרית, אני.... הבעיה היחידה שאנחנו צריכים דרך המל"ג להגיע לתוכנית הזו, אני אנסה גם להגיע למל"ג להעביר את המסר של החשיבות... איך אפשר לעשות השלמה ל 4000...

זה חלק ראשון של ההצעה.

יש לנו חלק שני...

 

הסבר של שמרית -

הכוונה היא לאפשר לאלו שערב החלת החוק, לאפשר לאלו שהיו בעלי תעודה ע"י פניה למל"ג שהמל"ג ישלים תוכנית מקוצרת שהמל"ג יאפשר להם, ע"י הכרה בידע בניסיון שהם רכשו בלימודי התעודה, האלמנט הנוסף בחוק הוא שהחוק יתחיל רק 6 שנים מיום פתיחת התוכנית הראשונה, מה שיאפשר לאנשים, אתה יודע, אנשים נמצאים בתקופות שונות בחיים, שאתה תופס אותם.. לכל אחד יהיה פרק זמן מאוד ארוך שבו יוכל להשלים את התוכנית הזאת שערב תחילת החוק הוא יהיה בעל תואר שני כפי שנדרש.

 

 קראו, ותבינו, כי אני קצת התקשתי להבין, המינוחים המשפטיים של שמרית שקד, החזירו אותי לספסל הלימודים, מיד הבנתי שאני לא מבין...

עכשיו, לאחר שאני שומע שוב ושוב, אני גם מבין למה לא הבנתי.

 

בסופו של דבר, חשוב להוסיף - שלאחר ההקראה, ישנו דיון ארוך, במהלכו עולות כמה נקודות נוספות:

1. מבחן - ד"ר אדטו מציעה שיגישו הצעה מגובשת לפתרון כזה - אני מאוד בעד - נראה לי שצריך לאפשר לדור המעבר, לבחור בין תעודה - שבסופה גם מבחן ובין השלמה לתואר שני.
 

2. קו הגבול  - מסתבר שלא סתם היה לי קשה להבין, כי טישטשו כך שכאשר נשאלו השאלות המפורשות התשובה הייתה - עדיין לא החלטנו מתי יחול - לפיכך,

ההצעה שלי נותרת - כל הקבוצה שמתחילה ב 2004 ומסתיימת במי שהחל לימודיו לפני החלת החוק בפועל. 

לי אישית יש שאלה אחרת... אם יורשה לי...

תתקנו אותי אם אני טועה.

המל'ג \ משרד הבריאות אוצים להפוך את הטיפול בהבעה ויצירה לבעלי תואר שני בלבד כמו למשל פסיכולוגים .

אבל האם המכללות ארוכות ללמד  את הקורסים האלה? האם למכללות יש את צוות המרצים עם ההכשרה המתאימה?

למיטב הבנתי (שוב תקנו אותי אם אני טועה) כדי ללמד תואש שני המרצה צריך להיות בעל תואר שלישי דוקטוראט?  האם יש מצב שמרצה בעל תואר שני ילמד סטודנטים לתואר שני?

כמה מרצים  יש להם תואר שלישי? האם זה מספיק כדי להתקדם עם התוכנית?

 והאם זה נכון למשל שמרצה בעל דוקטוראט ב... חינוך או פסיכולוגיה ילמד  טיפול באומנויות?

{כמו למשל האם זה הגיוני שמצרה עם PhD  בחינוך ירצה לתואר שני בעבודה סוציאלית}

במכללה שבה למדתי  ישנם משהו כמו 3\4 מרצים שהתחילו את תוכנית הדוקטוראט... זה לוקח לפחות עד 4 שנים.. האם זה מספיק? האם יתכן שדוקטוראנט  ירצה לתואר שני או שהוא חייב להיות בעל דוקטוראט ביד {זאת אומרת שסיים את הPhD }?

אם אני אהיה מחוייבת להשלים תואר שני אתעקש שהמרצים יהיו בעלי הכשרה מתאימה. מדובר בסכומים לא מבוטלים וזכותי שהמרצים יהיו עם הכשרה מתימה. אם אקדמיזציה של התחום אז עד הסוף כמו שצריך.

אישית בגלל כל השאלות הלא פתורות האלה התחלתי לברר לגבי תחומים אחרים

כן.. אני מאמינה שכאשר אתחיל תואר שני (בתחום אחר אבל משיק) עדיין אספיק לסיים לפני שכל הפלונטר הזה יפטר.

(תואר שני אמור לקחת שנתיים עד שלוש שנים)

שבת שלום

אתחיל מהסוף - הכוונה שלך להשלים תואר שני כלשהו - צריך להבהיר שהחוק הנוכחי מדבר אך ורק על תואר שני בתחום ההתמחות הספציפית כמספק לרישיון. כלומר, במידה ותשלימי תואר שני בייעוץ חינוכי תוכלי להיות יועצת... במידה ואת מתכוונת להיות תרפיסטית בתחום כלשהו, הרי שתזדקקי לתואר שני בתחום הספציפי.

לגבי המכללות - אכן, הבעיה שאת ציינת היא בעיה ממשית - המעבר לתואר שני יארך זמן, לא ברור לאף אחד כמה זמן.

המל"ג הוא גוף מאוד קפדני ולא יתן לאף תואר שלא עומד בקריטריונים שהוא קבע מתנות.

יחד עם זאת, יש לך טעות אחת קטנה - אבל אולי לא כל כך קטנה - המל"ג כן גילה גמישות בהנחיות לגבי "בעלי מוניטין", כלומר, אם מדובר במטפל בעל שם הוא רשאי ללמד במסגרת, אבל זה חייב להישמר ביחס שהמל"ג מעוניין - יש חישובים מאוד מורכבים שלא אכנס אליהם - מדובר על אחוז מסויים מהקורסים, אחוז מסויים מהסגל שצריך להיות בדרגה מסויימת ואחוז מסויים מנקודת הזכות וכדו'... 

במילים פשוטות - המל"ג הבהיר באופן מאוד מדוייק עד כמה הוא מוכן להיות סוברנטי.

הנושא של הדוקטורט, בו אני בהחלט מצטרף לאמירה שלך - אין עדיין בישראל, דוקטורט בתרפיה באומנות. אמנם כאשר אמרתי את זה היו מי שניסו לטעון שאני מטעה, אבל אני עומד מאחרי זה ואם למשהו יש אפשרות להגיש לדוקטורט בתרפיה באומנות, אהיה הראשון לעשות מאמץ להתקבל למסלול שלו.

לפכיך, בתקופת המעבר, יש משהו מאוד בעייתי - היחידים שיש להם דוקטורט בתחום, הם כאלו שלמדו באוניברסיטאות בחו"ל וכל אלו שלמדו כאן בארץ, במידה שהם תרפיסטים בהבעה ויצירה, הרי שהדוקטורט שלהם בהכרח הוא בתחום אחר.

צטט: אלון האס 2011-09-26 14:24:33

אתחיל מהסוף - הכוונה שלך להשלים תואר שני כלשהו - צריך להבהיר שהחוק הנוכחי מדבר אך ורק על תואר שני בתחום ההתמחות הספציפית כמספק לרישיון. כלומר, במידה ותשלימי תואר שני בייעוץ חינוכי תוכלי להיות יועצת... במידה ואת מתכוונת להיות תרפיסטית בתחום כלשהו, הרי שתזדקקי לתואר שני בתחום הספציפי.

 כלומר למשל יש איתי מישהי עם תואר שני בחינוך (נדמה לי שחינוך מיוחד) האם היא תצתרך לעשות עוד תואר שני?!

וגם לך אם אני לא טועה יש תואר שני בנושא חינוך האם הוא לא קביל?

אישית זה לא נראה הגיוני

לדעתי מי שיש לו תואר שני בתחום משיק כגון עבודה סוציאלית, חינוך או פסיכולוגיה כמובן , התואר שלו קביל במיוחד שכיום מקבלים סטודנטים עם תואר ראשון מתחום קרוב (לי למשל יש תואר 1 בחינוך ולאחת הבנות שלמדה איתי היה תואר ראשון בסוציולוגיה וכו)

 

 

לגבי המכללות - אכן, הבעיה שאת ציינת היא בעיה ממשית - המעבר לתואר שני יארך זמן, לא ברור לאף אחד כמה זמן.

המל"ג הוא גוף מאוד קפדני ולא יתן לאף תואר שלא עומד בקריטריונים שהוא קבע מתנות.

 

יחד עם זאת, יש לך טעות אחת קטנה - אבל אולי לא כל כך קטנה - המל"ג כן גילה גמישות בהנחיות לגבי "בעלי מוניטין", כלומר, אם מדובר במטפל בעל שם הוא רשאי ללמד במסגרת, אבל זה חייב להישמר ביחס שהמל"ג מעוניין - יש חישובים מאוד מורכבים שלא אכנס אליהם - מדובר על אחוז מסויים מהקורסים, אחוז מסויים מהסגל שצריך להיות בדרגה מסויימת ואחוז מסויים מנקודת הזכות וכדו'... 

 

במילים פשוטות - המל"ג הבהיר באופן מאוד מדוייק עד כמה הוא מוכן להיות סוברנטי.

 

הנושא של הדוקטורט, בו אני בהחלט מצטרף לאמירה שלך - אין עדיין בישראל, דוקטורט בתרפיה באומנות. אמנם כאשר אמרתי את זה היו מי שניסו לטעון שאני מטעה, אבל אני עומד מאחרי זה ואם למשהו יש אפשרות להגיש לדוקטורט בתרפיה באומנות, אהיה הראשון לעשות מאמץ להתקבל למסלול שלו.

 

לפכיך, בתקופת המעבר, יש משהו מאוד בעייתי - היחידים שיש להם דוקטורט בתחום, הם כאלו שלמדו באוניברסיטאות בחו"ל וכל אלו שלמדו כאן בארץ, במידה שהם תרפיסטים בהבעה ויצירה, הרי שהדוקטורט שלהם בהכרח הוא בתחום אחר.

 

תגובה לשאלות של אנג'י  

1. מה זה אומר שהתואר השני חייב להיות במקצוע הספציפי ?-

אכן, כפי שאת מעלה - זה אומנם לא הגיוני, אבל על פי הניסוח הנוכחי של החוק, הרי שהתואר השני שלי לא מספק -

כי הוא בחינוך במגמות ייעוץ חינוכי וחינוך מיוחד וזה לא תרפיה באומנות - פשוט בגלל שלא היה תואר כזה - בפועל למדתי בדיוק את אותה השלמה שנדרשים היום התרפיסטים.

אני מנסה לערער על זה ולתקן את הנוסח של ההצעה, אבל בשלב זה כך הם פני הדברים.

2. המקצועות שמשמשים תנאי קבלה לתעודה הם לא קשורים לתואר השני - 

אלו רק תנאי כניסה - אגב, גם כאן את טועה - מי שלמד חינוך בתואר הראשון לא נחשב כעומד בתנאי הסף -

חינוך מיוחד הופיע בעבר, אבל בחוזר הנוכחי כבר לא מוכר וכדאי שתבדקי מחדש...

נראה לי שתצטרכי להוכיח כל קורס בנפרד שהשלמת.

צטט: אלון האס 2011-09-27 09:12:31

תגובה לשאלות של אנג'י  

 

1. מה זה אומר שהתואר השני חייב להיות במקצוע הספציפי ?-

אכן, כפי שאת מעלה - זה אומנם לא הגיוני, אבל על פי הניסוח הנוכחי של החוק, הרי שהתואר השני שלי לא מספק -

כי הוא בחינוך במגמות ייעוץ חינוכי וחינוך מיוחד וזה לא תרפיה באומנות - פשוט בגלל שלא היה תואר כזה - בפועל למדתי בדיוק את אותה השלמה שנדרשים היום התרפיסטים.

אני מנסה לערער על זה ולתקן את הנוסח של ההצעה, אבל בשלב זה כך הם פני הדברים.

אז לפי מה שאתה אומר אתה בבעיה כפולה (וגם זו שלמדה איתי שיש לה MA בחינוך מיוחד) אתה תצרתך לעשות שוב את הMA בנוסף ל PhD ?

סליחה שאני אומרת את זה אבל לי כמישהי לא מקצועית (סתם אדם מהיישוב) זה נראה לא הגיוני

 

2. המקצועות שמשמשים תנאי קבלה לתעודה הם לא קשורים לתואר השני - 

אלו רק תנאי כניסה - אגב, גם כאן את טועה - מי שלמד חינוך בתואר הראשון לא נחשב כעומד בתנאי הסף -

חינוך מיוחד הופיע בעבר, אבל בחוזר הנוכחי כבר לא מוכר וכדאי שתבדקי מחדש...

נראה לי שתצטרכי להוכיח כל קורס בנפרד שהשלמת.

 

אני  כפי שכתבתי מוותרת על כל העיניין . מתחילה לעשות בירורים לגבי MA מאיזו אונ' בחו'ל (משהו בסגנון אונ' הפתוחה אבל באנגלית).

 

לי נראה  שכל מי שיש לוMA בתחום קרוב (כגון חינוך, עו'ס, פסיכולוגיה, ) זה (לדעתי) צריך להיות קביל.

 

התום הזה של טיפול בהבעה ויצירה הוא לא כמו עבודה סוצאילית למשל שמי שרוצה לעשות תואר שני חייב תואר ראשון בעו'ס . ישנה תוכנית הסבה לMA בחיפה  3 שנים - שנה א' השלמות של מקצועות בסיס  ב שנה ב'& ג' הם של הMA עצמו.

בטיפול באומנויות אין BA ולכן צריך לקחת את זה בחשבון ולקבל  כל MA שהוא  משיק לתחום .

 

זה לא  אומר למשל שמי שיש לו MA במשפטים  או מחשבים יוכל להתקבל . הוא יצתרך כמובן לעשות השלמות של מקצועות הבסיס + MA בתחום.

 

 

אנג'י יש כאן בלבול בין שני דברים

האחד הוא מה הגיוני או ראוי בעיניך והשני הוא מה הנהלים.

מבחינת ההגיון, אני לא מתווכח, אבל מבחינת הצעת החוק הנוכחית -

1. התואר השני הנדרש הוא תואר שני בהבעה ויצירה עם התמחות בתחום הספציפי.

2. ההצעה כוללת טיפול בתקופת המעבר - כאן יש הצעות שונות - כרגע הונחה על השולחן הצעה שאומרת -

א. "דור הביניים" אשר תאריכים ברורים איפה הוא עובר עדיין לא נקבעו (הם התכוונו רק לאלו שכבר סיימו את התואר עם כניסת החוק לתוקפו, אנחנו הבהרנו שבכך הם פוגעים בכם ולכן הח"כ שמייצגים אותנו לא יתמכו בו),

קבוצה זו, תאלץ להשלים לתואר שני בטיפול באמצעות יצירה והבעה עם התמחות בתחום הספציפי, אבל הוועדה תפנה למל"ג לקדם "תואר מקוצר" שיהיה סוג של השלמה שלוקחת בחשבון את חלק מהלימודים שכבר נלמדו.

חשוב להבין, שגם עם המלצת הוועדה תתקבל על ידי המל"ג זה עדיין לא פותר מהחובה לעשות תואר כזה כדי לזכות בתעודה של משרד הבריאות. 

ב. "דור המדבר" כאן ההצעה מדברת על אפשרות לשם שונה עבור שני מעמדות - 

ראשון המטפלים הותיקים שלא השלימו תואר שני בטיפול ביצירה והבעה - יזכו בתואר (שהשם שלו עדיין לא הוחלט) למשל מומחה.

השני - למי שישלים את התואר השני והוא יקבל את התואר "מוסמך". 

משרד הבריאות יכיר בשני התארים האלו ולכן, לי באופן אישי, אין בעיה של ממש, כי לא חשובה לי היוקרה של שם התואר. 

במילא, אין עדיין מסלול של דוקטורט בתרפיה באומנות בארץ, לפיכך, לצערי, נראה שאאלץ להשלים בחוג אחר.

אני שוב חוזר ומבהיר - מדובר עדיין בהצעות שרצות בכנסת, בתת ועדה, שום דבר לא נחתם, אנחנו עומדים על המשמר שלא יפילו עליכם חוק שיפגע בכם, אבל לצערי, לא בטוח שיש לנו רוב.

אחד הדברים שעלו מהכנס האחרון, הוא חוסר שביעות הרצון של הסטודנטים והמטפלים הצעירים מהגישה שי.ה.ת מקדם ולאורה העלתי גם משוב על י.ה.ת 

אתם מוזמנים להיכנס ולהצביע

לכניסה