צטט: אספרסו כפול 2011-09-17 12:57:24

יומן אישי זהו פתרון במקום שבו יש לך צורך לשתף ולא באמת יש את מי.

ז'אנר מקובל על הנקבות [שהן כאמור מסובכות ורגשיות] מנהלות יומן כתחליף להעדר תשומת לב.

 

היום יש לגיטימציה לשתף. וגם אפשר לנהל בלוגים, דפים אישיים בפייסבוק. הפתיחות גדלה. יש יותר סובלנות לחריגים והצורך ביומן המסורתי הופך ונהיה מיותר.

לקרא? היו כמה שחשבו שזה נורא חשוב שאקרא ביומניהן ...בעיקר זה היה משעמם טיכו.

והפחדים מחשיפת סודות? כמעט תמיד מוגזמים או חסרי שחר לחלוטין.

 

עודה פעם הנקבות המסובכות והרגשניות האלה....מה יהיה????????

מתי יש לך יומולדת???????.

אתה מקבל את היומנים והמכתבים של קפקא.

(ואם תתנהג ממש יפה,תקבל את יומניה של הגברת ורדה ויזלטיר רזיאל ג'קונט)

צטט: לחפשולאבד 2011-09-17 15:19:40

צטט: אספרסו כפול 2011-09-17 12:57:24

יומן אישי זהו פתרון במקום שבו יש לך צורך לשתף ולא באמת יש את מי.

ז'אנר מקובל על הנקבות [שהן כאמור מסובכות ורגשיות] מנהלות יומן כתחליף להעדר תשומת לב.

 

היום יש לגיטימציה לשתף. וגם אפשר לנהל בלוגים, דפים אישיים בפייסבוק. הפתיחות גדלה. יש יותר סובלנות לחריגים והצורך ביומן המסורתי הופך ונהיה מיותר.

לקרא? היו כמה שחשבו שזה נורא חשוב שאקרא ביומניהן ...בעיקר זה היה משעמם טיכו.

והפחדים מחשיפת סודות? כמעט תמיד מוגזמים או חסרי שחר לחלוטין.

 

עודה פעם הנקבות המסובכות והרגשניות האלה....מה יהיה????????

מתי יש לך יומולדת???????.

אתה מקבל את היומנים והמכתבים של קפקא.

 

אני מאחלת לך שתוכלי להרשות לעצמך לקנות אותם !

צטט: סיגלית א. 2011-09-17 14:24:34

מעולם לא כתבתי יומן. העדפתי לשמור זכרונות בראש, בלב ובתמונות.

 

ומה עושה מישהו שיש לו בעיה רצינית של זיכרון???????.שחייו הם פרגמנטים חסרי קשר וכל מאגר זכרונותיו נצבר בידי אחרים?????כמו זיכרון חיצוני של מחשב????.תיעוד,לאנשים כאלה....מאוד נחוץ.

אגב,כתיבת יומן יכולה לשמש גם כטרפיה....לא לכולם,אבל בהחלט מומלץ למי שיכול.

 

 

כשמעלים משהו על הכתב יש סיכוי סביר שזה יביך בעתיד - אם משום כתיבה עילגת שמאד מדגדג באצבעות לשכתב (מה, אני כתבתי את זה ? אני ???) ואז מהו הועילו חכמים ואם משום שהם עלולים להפך לחומר קריאה צהוב עד אדום (יש לדעתי משהו מעט נרקיסיסטי בכתיבת יומן וסליחה מראש מכל מי שייפגע. זה לא אישי).

 

זאת גישה שאני בהחלט מוכנה לבחון.נרקסיסטי אולי קצת חזק..אבל בטוח שיש בזה משהו שמנציח את האני.וזה מה שעושה את התחושה של החשיבות.אני מניחה שיש הרבה מאוד קטעי יומנים שבהם הכותב גומר לעצמו את הצורה ומוריד עצמו לארץ ליליפוט ....ביגון וביסורים.ייתכן מאוד שאם נניח היינו קוראים יומנים של ילדים פגיעים ורגישים במיוחד,היינו יכולים לעזור להם מאוד להתגבר ולחוש אחרת.נרקיסיסטי???.אולי.אבל לא רק.

 

 

יש משהו מאד מיוחד בלהכיר מישהו טיפין טיפין ולא דרך משהו שמוטח בפנים.

 

אני מעדיפה מידי פעם לעצום עיניים ולשקוע בעבר, לשתף בזה את הקרוב לי ביותר ומידי פעם להציץ בתמונות ישנות ולהחיות את אותם רגעים.

 

אלה רגעים נפלאים.ורצוי שנעשה זאת יותר....:-))))))))

 

יש לי זכרונות מצחיקים, עצובים, מיוחדים - אבל הם שלי. חלקים מהם יגיעו לילדי בתמונות, כסיפורים או כניסיון חיים - שזה אחד הדברים החשובים שאנו, כהורים, יכולים להעביר להם.

 

מסכימה.

 

(והכי יפה זה כשמישהו פעם כתב לי שיר מאד יפה ומאד מאד אישי והקריא לי - הייתי נבוכה )

 

כן...זה נושא בפני עצמו.המבוכה לנוכח פתיחותו של האחר....מה זה אומר עליו? מה זה אומר עלינו? ולמה...

עוד דיון??????

 

תודה סיגלית.

 

 

 

צטט: Mאשה 2011-09-17 14:26:07

כתיבה ספרותית איננה כתיבה יומנית. גם הרומנים שהתפרסמו במתכונת של יומן אינם עיוורים להבדל המשמעותי. *

 

כתיבה ספרותית משכילה להעביר סצינות אנושיות, ביוגרפיות או בדיוניות, עם היכולת לגרום לקורא להתחבר, להזדהות, לעבור חווייה עם גיבור הסיפור ולגדול מעצם ההשתתפות. כמו דמיון מודרך עם היכולת ללהטט בין העולמות. האישי הופך להיות אנושי ואוניברסלי.

 

כתיבה יומנית היא ספונטנית מעצם היותה ואינה מתיימרת להיות כתיבה ספרותית, או במילים אחרות: כתיבה מקצועית.

הכותב מעלה על הנייר את חוויותיו, כולל הגיגים ורגשות, מתוך נקודת מוצא פרטית של עולם סגור.

 

כתיבה אינטרנטית: מקצועי לצד חובבני, מודע לצד עיוור, גבוה ליד נמוך...

בליל חסר סדר של קולות אנושיים לא מצונזרים, לא מקצועיים, לא ערוכים (כולל ספרים שהופקו בהוצאה עצמית).

כתיבה שעונה על הצורך האנושי לקבל תשומת לב.

 

* כאשר את כותבת יומן סקס ומכניסה לתוכו הטפה – את נכנסת לקטגוריה של כתיבה אינטרנטית.

* כאשר את חושפת את יומנך – הקורא מוצא את עצמו בסיטואציה מביכה של התערטלות נרקיסיסטית.

* כאשר את כותבת שזהו קטע מתוך רומן – את מסגירה את חוסר עירנותך להבדלים המהותיים.

 

מאשה,ראשית תודה על תגובתך.

שנית תודה על חידוד ההבדלים בין הג'אנרים השונים.

רק שאלה קטנה ,פיצפונת....ברשותך:

אם אדם מפרסם משהו משולחנו או מגירתו או מקלדתו...הוא מן הסתם ערוך לכך שיקבל ביקורות

מכל הסוגים,ביניהם גם בלתי נעימות. 

מדוע בחרת דווקא בדיון זה להביע את חוסר הערכתך ל"יומני הסקס" שעדיין רצים במקביל????.

 

 

צטט: לחפשולאבד 2011-09-17 15:31:44

צטט: סיגלית א. 2011-09-17 14:24:34

מעולם לא כתבתי יומן. העדפתי לשמור זכרונות בראש, בלב ובתמונות.

 

ומה עושה מישהו שיש לו בעיה רצינית של זיכרון???????.שחייו הם פרגמנטים חסרי קשר וכל מאגר זכרונותיו נצבר בידי אחרים?????כמו זיכרון חיצוני של מחשב????.תיעוד,לאנשים כאלה....מאוד נחוץ.

אגב,כתיבת יומן יכולה לשמש גם כטרפיה....לא לכולם,אבל בהחלט מומלץ למי שיכול.

 

יכול להיות שבמקרה כזה שווה לתעד, אבל בכל מקרה אם זה לא אישי זה הופך להיות ביוגרפיה מסודרת. לא ממש יומן. ומי שזקוק לתרפיה וזה עוזר לו - לבריאות.

 

 

כשמעלים משהו על הכתב יש סיכוי סביר שזה יביך בעתיד - אם משום כתיבה עילגת שמאד מדגדג באצבעות לשכתב (מה, אני כתבתי את זה ? אני ???) ואז מהו הועילו חכמים ואם משום שהם עלולים להפך לחומר קריאה צהוב עד אדום (יש לדעתי משהו מעט נרקיסיסטי בכתיבת יומן וסליחה מראש מכל מי שייפגע. זה לא אישי).

 

זאת גישה שאני בהחלט מוכנה לבחון.נרקסיסטי אולי קצת חזק..אבל בטוח שיש בזה משהו שמנציח את האני.וזה מה שעושה את התחושה של החשיבות.אני מניחה שיש הרבה מאוד קטעי יומנים שבהם הכותב גומר לעצמו את הצורה ומוריד עצמו לארץ ליליפוט ....ביגון וביסורים.ייתכן מאוד שאם נניח היינו קוראים יומנים של ילדים פגיעים ורגישים במיוחד,היינו יכולים לעזור להם מאוד להתגבר ולחוש אחרת.נרקיסיסטי???.אולי.אבל לא רק.

 

אני לא לקחתי את זה כלל למקום טיפולי או משהו בסגנון "ייסורי וורתר הצעיר". רוב האנשים שהכרתי שכתבו יומן היו די בנאלים בכתיבה, לפחות ממה שהציגו כלפי חוץ. משהו בסגנון של "היום קמתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים והלכתי לביצפר. היה יום מעניין". היום אני מנציחה על הכתב את פניני הלשון של הקטנצ'יק שלי בן ה 3 וחצי רק כדי שיהיה לנו על מה לצחוק בעתיד. 

 

יש משהו מאד מיוחד בלהכיר מישהו טיפין טיפין ולא דרך משהו שמוטח בפנים.

 

אני מעדיפה מידי פעם לעצום עיניים ולשקוע בעבר, לשתף בזה את הקרוב לי ביותר ומידי פעם להציץ בתמונות ישנות ולהחיות את אותם רגעים.

 

אלה רגעים נפלאים.ורצוי שנעשה זאת יותר....:-))))))))

 

מנסה ! בחיי שמנסה ... רק אתמול מצאתי את הכתובה של הורי. רגע של געגוע...

 

יש לי זכרונות מצחיקים, עצובים, מיוחדים - אבל הם שלי. חלקים מהם יגיעו לילדי בתמונות, כסיפורים או כניסיון חיים - שזה אחד הדברים החשובים שאנו, כהורים, יכולים להעביר להם.

 

מסכימה.

 

(והכי יפה זה כשמישהו פעם כתב לי שיר מאד יפה ומאד מאד אישי והקריא לי - הייתי נבוכה )

 

כן...זה נושא בפני עצמו.המבוכה לנוכח פתיחותו של האחר....מה זה אומר עליו? מה זה אומר עלינו? ולמה...

עוד דיון??????

 

תודה סיגלית.

 

 

 

צטט: לחפשולאבד 2011-09-17 10:34:23

 

מקווה שיעקב לא יכעס,אבל בגלל שתגובתו היוותה טריגר לפתיחת דיון זה..אני מעתיקה לכאן את שיחתנו מהדיון ההוא:

 

צטט: יעקב-- 2011-09-17 09:04:40

צטט: לחפשולאבד 2011-09-16 08:59:07

(ואגב,יומנים....נושא מרתק לכשעצמו.כמה מאיתנו בסתר לבנו,מבלי לגלות לעצמנו,הינו רוצים שימצאו את היומנים שלנו????? שווה דיון נפרד,לא?)

 

 

אגלה לך סוד, זמירה.

יש לי יומן, בו אני נוצר כבר מגיל 12 את כל החוויות החשובות שבחיי.

מבט של אב, חיוך של אם, לימוד רכיבה על אופניים תוך דהירה מטורפת לתוך שיח קוצני ביער בולון', נשיקה ראשונה, עליה לארץ, אחיזה בתנ"ך ובנשק מול הכותל,  חדירה בגוף אישה, מלחמה, פציעות, ירי על בן אנוש, אוניבטסיטה,  החלטה להתחתן, כמובן ומעל לכל לידת בתי הבכורה , הילד בן 3 האוחז באצבע שלי כי היד עבה מדי,  וקופץ עלי ואני חצי רדום, כי החליט שהוא ספיידרמן,  חיים משותפים, הפחדים, התקוות, החלומות, האכזבות,  מילואים "אלימים" בבקעה ובשטחים ובלבנון,  גירושין, נשים, ועוד מלחמה, ועוד נשים, ועוד נשים, לידת טלי בת הזקונים, ועוד נשים ועוד נשים...

היומן שלי גדוש אירועים, בחלקם ייחודיים וחריגים ביותר.

יומן זה נצור בלבי, בנפשי.

הדבר האחרון שהייתי רוצה, בכנות, הוא שאחר יקרא בו. לא בחיי ולא אחרי מותי.

פרסום יומן אישי שכזה הוא זילות העבר, זילות  האני האמיתי שבי.

אני יכול להיענות לבקשתו התמוהה של החבר רותם, ותאמיני לי, להפוך לבסט סלר שיתחרה בהארי פוטר.

אבל במחיר מחיקת כבודי ? יקר מדי עבורי.

יעקב

 

אוי יעקב יעקב......

(גם לי יש מגיל 12...מעניין)

שתי שאלות,ברשותך:

1.למה נראה לך שיש לעמוד בדרישה של פרסום היומן כלשונו?הרי אתה יכול לכתוב מה בא לך...ודווקא אתה?

   שכותב כל כך טוב ובכנות על הנושא? מי אמר שזה צריך להיות אמתי?מישהו עומד עם אקדח לרקה???.

   דווקא ממך ציפיתי ליותר הבנה .הנה לך הזדמנות נהדרת לפרסם ברבים את דעותיך בעיניין..ואי אפשר להגיד שאין לך.נכון??????

2. שאלה אישית....מה תעשה עם היומנים? האם תשרוף אותם? תקבור אותם אתך?(רעיון שכפי הנראה אשתמש בו בעצמי)

בוקר טוב,ידידי

זמירה.

 

מוסיפה אפשרות נוספת לשאלה מס.2:

"האם היית שוקל להשאיר אותם לטלי"......???????????????.

ברור שאין שום מקום לשום כעס !

אבל אם טרחת להעתיק לפה את מה שכתבתי שם, היה אותי רצוי שאוסיף את מה שהשבתי לך שם.

 

 

אוי יעקב יעקב......  למה אוי,  למה, זמירה יקירתי, ידידתי הטובה והמיוחדת  ? למה לא "אהלן יעקב", "היי יעקב, מה שלומך ביום נפלא זה ?", למה לתת לי הרגשה שברגע זה עברתי את שערי השאול, וכל הדרך לוורשה עדיין לפניי,, למה ? 

(גם לי יש מגיל 12...מעניין)

שתי שאלות,ברשותך: ת'פדלי, על העייני !

1.למה נראה לך שיש לעמוד בדרישה של פרסום היומן כלשונו?הרי אתה יכול לכתוב מה בא לך...ודווקא אתה?

   שכותב כל כך טוב ובכנות על הנושא? מי אמר שזה צריך להיות אמתי?מישהו עומד עם אקדח לרקה???.

   דווקא ממך ציפיתי ליותר הבנה .הנה לך הזדמנות נהדרת לפרסם ברבים את דעותיך בעיניין..ואי אפשר להגיד שאין לך.נכון??????

אין לי שום הבנה ושום סובלנות לניסיונות חיטוטים מסוג זה. אני חושב שלמרות ניסיוני הפעוט, אני יכול ללמד את החבר רותם ופמלייתו  דבר אחד או שניים על סקס ועל נשים בכלל...  

אבל, ממה נפשך ?

או שהחבר  רותם מעוניין בנובלות דמיוניות, romans roses בלשון עכ"ומים, ואז שיפתח תחרות נובלות בענייני סקס, הרפתקאות ומסעות, מדע בדיוני , פוליטיק פיקשיון ... עם פרס נאה לזוכה המאושר.

או שמעוניין בחוויות אמיתיות, ולדעתי זו התייחסות בהמית לעדר בהמות.

אני , למרות כל המחשבות החריגות לעתים שפרסמתי בקהילה עד כה, ניסיתי לשמור על גבול הכבוד העצמי.

החבר  רותם קורא פה ל voyeurisme, להשתפכות זולה ולדעתי בזויה. הוא פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר שבקהילה ! לא מקובל עלי בייייכלל. הקהילה שווה הרבה יותר מזה.

הוא לא מחפש דעות, הוא מחפש צבע, רייטינג,  ורצוי צהוב. ואני אלרגי לזה. 

אז שיקרא לי פוריטני, שיקרא לי מרובע,  מקובע,  אובסוליטי, לא ממש מפריע לי ... 

מה שכבר שכחתי, סביר שלא יחווה בעוד 147 שנים, עם כל הצניעות.

2. שאלה אישית....מה תעשה עם היומנים? האם תשרוף אותם? תקבור אותם אתך?(רעיון שכפי הנראה אשתמש בו בעצמי)

בוקר טוב,ידידי

זמירה.

אם קראת את מה שכתבתי, הבנת בוודאות שהם, היומנים,  לא כתובים אלא במוחי.

לא אסכן את היקרים לי בכתיבה חוויות מסוג זה.

משלוש סיבות עיקריות:

א. חיי הפרטיים ביותר אינם סחורה זולה המושלכת בכיכר הכפר או האתר. עניין של כבוד עצמי.

ב. לא הייתי ממש רוצה ש"יומנים" אלה יגיעו לעיניי ילדיי. עניין של כיבוד ילדיי.

ג. איני בטוח שמותר לי לסכן אישה זו או אחרת בכך ששמה או מאפיינה יופיעו על כתב כלשהו. עניין של כבוד הזולת.

 

והאמיני לי , זמירה, שאילו חפצתי לכתוב זכרונות, לא היה מדובר ביומן, גם לא בספר, אלא בטרילוגיה .

יש 3 נושאים שאני די טוב בהם, והם לפי הסדר:  דת, צבא ונשים.

ולכן, אם סגן העורך רותם ממש יתעקש, אני מוכן לכתוב ולשלוח לו מידי שבוע הסבר וניתוח מקוריים אודות פרשת השבוע, בכיף !!!

 

מאחל לך שבוע נפלא.

יעקב

בהחלט יעקב.(את תגובתך ראיתי אחרי שפרסמתי את הדיון...ולכן לא נכללה) תוספת חשובה...תודה.

מעולם לא כתבתי יומן..

צטט: יעלYael 2011-09-17 18:19:46

מעולם לא כתבתי יומן..

 

קורה....חחחחח....

רובנו לא כותבים..חיים.

כתיבת היומנים היא משהו לפי דעתי שאנחנו רוצים שאחריי שנמות מישהו יפתח את היומן הישן ויקרא ויביע תדהמה או אכזבה על הסבתא הדפוקה או הגאונה שהייתה להם . אבל בנתים כתיבת יומן תמיד מזכירה לי ילדות קטנות שמעטרות את היומן בלבבות כאלה כמו שפה. ואחר כך זה פשוט עובר להם כשהן גדלות ומתאהבות. אבל ברגע שבום טרח האהבה פורחת ואין אהבה יותר, מתחיל היומן החדש להתמלא שוב בשירים על אהבה נכזבת ולמה ולמה ולמה??? אבל סה"כ זה ריפוי בעיסוק בכלל לא רע

צטט: OCN 2011-09-17 18:27:51

כתיבת היומנים היא משהו לפי דעתי שאנחנו רוצים שאחריי שנמות מישהו יפתח את היומן הישן ויקרא ויביע תדהמה או אכזבה על הסבתא הדפוקה או הגאונה שהייתה להם . אבל בנתים כתיבת יומן תמיד מזכירה לי ילדות קטנות שמעטרות את היומן בלבבות כאלה כמו שפה. ואחר כך זה פשוט עובר להם כשהן גדלות ומתאהבות. אבל ברגע שבום טרח האהבה פורחת ואין אהבה יותר, מתחיל היומן החדש להתמלא שוב בשירים על אהבה נכזבת ולמה ולמה ולמה??? אבל סה"כ זה ריפוי בעיסוק בכלל לא רע

חיבוק חם ממני.

בדיוק כך.

משך נישואי לא כתבתי אף מילה.

כנראה שהכול היה טוב.

יש כמה וכמה סרטים על הנושא...

הסרט ההוא בו בעלה של חולת אלצהיימר קורא לה את היומנים.

הסרט בו בחור צעיר גונב את יומניה של בחורה שהוא חושק בה ומתנהג בדיוק כפי שהיא מתארת ביומניה את אביר חלומותיה..

ובטח יש עוד...כאלה שאיני זוכרת.

אני בטוחה שגם היום...בעידן האינטרנט והפייס..יש עדיין כותבי יומנים.

מן הסתם האספרסו צודק...בעיקר כותבות.

 

צטט: סיגלית א. 2011-09-17 15:20:54

צטט: לחפשולאבד 2011-09-17 15:19:40

צטט: אספרסו כפול 2011-09-17 12:57:24

 

עודה פעם הנקבות המסובכות והרגשניות האלה....מה יהיה????????

מתי יש לך יומולדת???????.

אתה מקבל את היומנים והמכתבים של קפקא.

 

אני מאחלת לך שתוכלי להרשות לעצמך לקנות אותם !

 

טוב,לא חייבים את המקור לא?

אברר אם להפנר יש איזה יומן ואם לא,אז אגנוב את יומניו של שמואל גם לו יש "שפנות" באחוזה.