בזמן שישנת

(בסוף כול שורה, נקודה.

פרט לאחת.)

בזמן שישנת, אהובתי, ירד גשם.

אומרים שזה היה היורה.

זה באמת לא חשוב אם היה זה, היורה.

אולי כבר לפניו ירד איזה גשם, אחר.

אולי ירד גשם, חסר-שם.

כך או כך,

הגשם מסמן מחדש את הגבולות.

הוא מפריד בין גווני הירוק, והחום.

הוא שוטף מקומות, חסרי-גבולות.

הוא מנקה את האבק, אבק האתמול.

הוא מגיע בין אם בזמנך ובין אם לאוו.

הוא תמיד מגיע, בעיתו.

הוא מעניק הזדמנות מחודשת, להביט.

הוא מברר ובורר את המקום.

הוא לא בוחר.

זאת העבודה, שלנו...

מקסים, מקסים, מקסים

ENIGMA Y DEEP FOREST "RAIN SONG"

הגשם גם מזכיר לנו שלפעמים כדאי שיהיה קצת לא נוח

 כדי שאח"כ יהיה הרבה יותר נחמד.

כשיורד גשם לא נעים להסתובב בחוץ ולפעמים אפילו מסוכן,

אבל אח"כ אנחנו מקבלים בתמורה  סביבה יותר ירוקה ויפה ומים לשתייה.

ולפעמים,

הוא רק זולג,

מתוך התעננות,

כדי שיהיה מקום

לקשת בענן.

אכן.

בחירה שלנו

אם להביט לשם, או לא.

מאוד יפה כתבת