חברים בקהילה (9387)
פורום
פרק ב'
פרק קודם הסתיים ואתם ממשיכים הלאה....זה המקום להתייעץ לגבי קשרים חדשים, המשפחה המורכבת, ליתמוך ולהיתמך.
- 1
- 2
אחד, מי יודע?
| 26/9/11 07:33 |
1
| ||
| |||
| 26/9/11 08:08 |
2
| ||
...בקיצור את עומדת מולו עם זכוכית מגדלת...ומחשב על...מחכה למצמוץ או לרמז הראשון שיוכיח לך שזה לא זה... ואז את הולכת הביתה עם נדוניה גדולה...הוכחת שצדקת...הוא באמת לא מספיק טוב זה לא היה זה...טוב שהלכתי...וגם התחושה שלך שאת המנפנפת והם כולם כל כך רוצים...מאפשרת גם היא תחושה של כוח מדומה...של כביכול שליטה... ..ואז קופץ חלק מבקר ומצפוני שחונך על ברכי הצופים בארץ ישראל היפה...ואומר מה אני רעה? ושופט ושופט... ..ורק בסתר לבך...ככה בדרך הביתה...בשקט בלי שאף אחד ישמע...את שוב באותה תחושה כל כך ידועה...לבדה... אם יש בו משהו נחמד...לכי על זה...ועוד אם הוא רגיש גם לא ממש כל כך נורא...(פרט למצב שאת רוצה לפתח יחסים עם בול עץ...)... אני לא מבין...מה אפשר לחשוב שכל מי שכאן (נשים וגברים כאחד...) היה בעבר ביחסים רק עם דוגמנים, שחקני קולנוע, מיליונרים, מבריקים, זורמים, ...מה זה פה...כולם שייכים לאיזה שהואר גזע מובחר...מה לאף אחד לא היה פה אי פעם בן/ בת זוג עם לפחות גרב מסריחה אחת... (על תקחי את זה אישי...זה לא מופנה אליך...רק...
בהצלחה... | |||
| 26/9/11 09:50 |
4
| ||
אני כל כך מרחם על הבחור הזה שאפילו לא ידע שהוא נמצא בעיצומה של בחינה מכרעת וכל פיפס שיוצא לו מהפה מיד חורץ את דינו לחיים או למוות. קצת מזכיר לי את מבחני הקבלה לתיאטרון צה"ל. גם שם הרגשתי שאם לא אצליח לעשות משהו שירשים אותם מיד אין לי סיכוי להתקבל. אני מוכרח לשאול אותך בכנות- איך היית מרגישה אם היית יודעת שגם הבחור שופט אותך בדיוק כך,באופן מחמיר כל כך ובודק בזכוכית מגדלת כל מילה שאת מוציאה מהפה,כל הנפת יד,כל מחווה,עושה דוקטורט על שפת הגוף שלך. ומה אם בדיוק באותו יום האיש הזה תופס אותך ביום "לא משהו"? מה אם בדיוק ביום הזה פגעו בך בעבודה,מישהו התנגש ברכב שלך בצומת... רבת עם אמא שלך...או שסתם חסרות לך כמה שעות שינה????? לעולם לא אצליח להבין את הגישה הזה הגורסת שאפשר להכיר באמת ולחרוץ את דינו של אדם מדייט או שניים. מה בוער?! כל אחד מאיתנו הוא בריה מורכבת כל כך. כל אחד מאיתנו מביא איתו עולם ומלואו. כל אחד מאיתנו במשך השנים צובר גם צלקות ומשקעים ואת הכל אנחנו מביאים איתנו לקשר הזוגי. כמה קל להניף את הגרזן ופשוט לחתוך... קל כל כך.... אבל כמה זה קשה לתת הזדמנות אמיתית,להגיד לעצמך "בכל זאת הייתי רוצה להבין קצת יותר מה יש פה בקשר הזה...מי בדיוק עומד מולי..." אבל כמה עוד עושים זאת?... למישהו בכלל עוד נשארה סבלנות?! העולם המהיר שלנו ממשיך ומגביר את מהירותו ובקצב הזה נראה שרק מהירות האור עוד תוכל לגבור עליו(ותודה לאיינשטיין!)
-- אהבה - זה להסתכל לה בעיניים ולראות את הלב שלה | |||
| 26/9/11 11:57 |
2
| ||
אתה בטוח שהוא לא הריץ בראשו בו בזמן את אותו סרט שהיא הריצה, או את אחיו התאום? יש תחושה כללית של צורך להחליט מהר, ואולי עוד יותר מהר מזה, וכתוצאה מכך אין כבר היום מספיק זמן לרושם מלא יותר. שני זרים נפגשים שלא על רקע החיים הרגילים שלהם והם צריכים לברר מי הם ומי עומד מולם, בלי יותר מדי ידע מוקדם. התוצאה היא כמובן ראיון כמו עבודה [בלי הק.ח. מראש] - אבל מה החידוש בכך?
ולטובת כל אלה שממליצים לה להנות מהרגע: ברור שהיא לא נהנית מהרגע [ואולי גם הוא לא] אלא עסוקה במשהו אחר. לא כולם "זורמים" וצוברים "נסיון" עם כל מי שהם פוגשים. מותר לה להיות מי שהיא ולא מי שאתם. המוזר הוא שהיא בחרה לאוורר את ההתלבטות הזו דוקא כאן. | |||
| 26/9/11 13:40 |
0
| ||
תודה. (ואת השיכפול הגנטי שלי עשיתי , לשניים , שמבינים את זה כבר מגיל 20.) -- לרוב , השמיים הם הגבול | |||
- 1
- 2
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "אחד, מי יודע?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה