"המדיום הוא המסר" אמר מי שנחשב ל"נביא האינטרנט", מרשל מקלוהן. כלומר - מה שחשוב יותר מהתוכן שעובר במדיום הוא אופן פעילותו  וכיצד בני אדם משתמשים בו. לכן, המדיום הוא זה שקובע את אופי החברה ואת השינויים בה, ולא תוכן המסר.

גם אם לא כולנו שוכני אתרים, רובנו מודעים למאפיינים הבסיסיים שלהם (בפרט אחרי הסידרה שהעביר לנו האספרסו ): אנחנו מתפקדים שם כמוצרי-מדף הדורשים שיווק אטרקטיבי, אם לא אגרסיבי. תרבות האינסנט – It's now or never. נקסט. סטנדרטיזציה של תוכן וסגנון. והצד העוד פחות יפה – זילות, קהות, גסות רוח, לא מעט.

מי שנמצא שם הם אנשים שאתה מוצא בסביבה הקרובה – חברים, שכנים, מכרים, בני משפחה, קולגות לעבודה. גם אותו אחד שמתנפל עלייך בצ'ט עם "סקסית, יש לך מצלמה?" – יש לשער שהיה מנומס יותר, לו היה מכיר אותך בכנס השנתי של ארגון רואי החשבון באילת. הרבה יותר מאופק..

ומצד שני, זו שדוחפת את חזה המפותח לפריים, בהצהרה כי היא "אשה בכל רמ"ח אבריה" – סביר שהיא מצניעה אותם קצת יותר, כשהיא הולכת לסופר, או לאסיפת הורים של הילד. לו היית פוגש אותה שם, יתכן והייתה באה לך אחרת לגמרי.

אז...צדק המרשל?

האם המדיום של אתרי ההיכרויות הוא שעושה אותנו?

האם ההתנהגות - שלנו, או של אחרים -משתנה מהותית בהתאם למדיום, או בהרחבה – בהתאם לנסיבות? (אלכוהול לא נחשב..)

אחלה שאלות, קרן אור.. 

האינטרנט הוא פרי החברה, והחברה היא פרי האינטרנט, והאחד מזין את השני וחוזר חלילה..

אנו מביאים צדדים שלנו מסויימים לכתיבה או לביטוי בכלל באינטרנט, מתוך ידיעה שכך המסר יועבר, וזו התרומה שלנו, (גם אופי הקהילה, לעיתים נקבע ע"פ הדיירים הקבועים בה..) ומצד שני אנו גם משתנים בהתאם לטכנולוגיה ולאפשרויות הגלומות בה, אנחנו מגיבים בקצרנות יותר לסביבה, אנחנו אולי שטחיים יותר, אם נלך על הביקורת הרווחת על אתרי הכרויות, שהשפע המדומה מבלבל, ויש נטיה של אנשים לרחף מפרח לפרח כפרפרים..

אבל גם ראינו תופעות יותר מעניינות, אם נצא מההיבט הזוגי, דוגמת מחאת הקוטג'ים, שהתחילה באינטרנט, והביאה לתוצאות שאת שיאן ראינו היום (יוצא דופן להבנתי, גם לאור ההסטוריה הישראלית של השתתפות נמוכה בהפגנות צרכנות).

צטט: סטונס 2011-10-02 21:34:09

אחלה שאלות, קרן אור.. 

האינטרנט הוא פרי החברה, והחברה היא פרי האינטרנט, והאחד מזין את השני וחוזר חלילה..

אנו מביאים צדדים שלנו מסויימים לכתיבה או לביטוי בכלל באינטרנט, מתוך ידיעה שכך המסר יועבר, וזו התרומה שלנו, (גם אופי הקהילה, לעיתים נקבע ע"פ הדיירים הקבועים בה..) ומצד שני אנו גם משתנים בהתאם לטכנולוגיה ולאפשרויות הגלומות בה, אנחנו מגיבים בקצרנות יותר לסביבה, אנחנו אולי שטחיים יותר, אם נלך על הביקורת הרווחת על אתרי הכרויות, שהשפע המדומה מבלבל, ויש נטיה של אנשים לרחף מפרח לפרח כפרפרים..

אבל גם ראינו תופעות יותר מעניינות, אם נצא מההיבט הזוגי, דוגמת מחאת הקוטג'ים, שהתחילה באינטרנט, והביאה לתוצאות שאת שיאן ראינו היום (יוצא דופן להבנתי, גם לאור ההסטוריה הישראלית של השתתפות נמוכה בהפגנות צרכנות).

 

אז מה שאת אומרת שרון, שזו שאלה של ביצה ותרנגולת.

מסכימה.

ולכל לול הנסיבות והכללים שלו..

אין ספק שהאינטרנט נתן לאנשים אפשרויות להתנהג ב"יותר חופשיות" מאשר במציאות. אולי זה בגלל שהאינטרנט הראה לאנשים" שיש עוד אנשים כמוהם" וזה נתן להרבה מהם לגיטימציה להתנהג כמו שלא היו מתנהגים במציאות וכמו שלא היו להם הרבה הזדמנויות להתנהג לפני עידן האינטרנט. אבל באתרי הכרויות גם חשוב להרבה אנשים - בעצם רובם הגדול - להציג את עצמם בצורה די מכובדת שלפעמים יכולה להסתיר את מה שהם במציאות.

צטט: אמיר ניצן 2011-10-02 21:42:50

אין ספק שהאינטרנט נתן לאנשים אפשרויות להתנהג ב"יותר חופשיות" מאשר במציאות. אולי זה בגלל שהאינטרנט הראה לאנשים" שיש עוד אנשים כמוהם" וזה נתן להרבה מהם לגיטימציה להתנהג כמו שלא היו מתנהגים במציאות וכמו שלא היו להם הרבה הזדמנויות להתנהג לפני עידן האינטרנט. אבל באתרי הכרויות גם חשוב להרבה אנשים - בעצם רובם הגדול - להציג את עצמם בצורה די מכובדת שלפעמים יכולה להסתיר את מה שהם במציאות.

 

אתה מדבר על שני דברים.

"חופשיות" - כלומר - אני יכול להתנהג כמו שיט כי יש הרבה כמוני מסביב?

השני - תחפושת. זו דווקא לא המצאה של הנט, אבל טכנית מתאפשר שם בקלות יתר. מצד שני, בלחיצת גוגל אתה יכול למצוא כמויות אינפורמציה שפעם לא דמיינת שקיימות. אני מניחה שהאחד מאזן את השני..

צטט: קֶרֶן אוֹר 2011-10-02 21:48:54

צטט: אמיר ניצן 2011-10-02 21:42:50

אין ספק שהאינטרנט נתן לאנשים אפשרויות להתנהג ב"יותר חופשיות" מאשר במציאות. אולי זה בגלל שהאינטרנט הראה לאנשים" שיש עוד אנשים כמוהם" וזה נתן להרבה מהם לגיטימציה להתנהג כמו שלא היו מתנהגים במציאות וכמו שלא היו להם הרבה הזדמנויות להתנהג לפני עידן האינטרנט. אבל באתרי הכרויות גם חשוב להרבה אנשים - בעצם רובם הגדול - להציג את עצמם בצורה די מכובדת שלפעמים יכולה להסתיר את מה שהם במציאות.

 

אתה מדבר על שני דברים.

"חופשיות" - כלומר - אני יכול להתנהג כמו שיט כי יש הרבה כמוני מסביב?

השני - תחפושת. זו דווקא לא המצאה של הנט, אבל טכנית מתאפשר שם בקלות יתר. מצד שני, בלחיצת גוגל אתה יכול למצוא כמויות אינפורמציה שפעם לא דמיינת שקיימות. אני מניחה שהאחד מאזן את השני..

 

כן, יש באמת הרבה אנשים שמתנהגים באופן יותר טבעי וכנה (או "חופשי") בגלל שהאינטרנט חשף שיש עוד אנשים כמוהם והם כבר לא מרגישים חריגים. ומצד שני כאלו שבאינטרנט ינסו להיראות מה שאינם באמת בגלל אפשרויות טכניות.

צטט: קֶרֶן אוֹר 2011-10-02 22:05:40

"המדיום הוא המסר" אמר מי שנחשב ל"נביא האינטרנט", מרשל מקלוהן. כלומר - מה שחשוב יותר מהתוכן שעובר במדיום הוא אופן פעילותו  וכיצד בני אדם משתמשים בו. לכן, המדיום הוא זה שקובע את אופי החברה ואת השינויים בה, ולא תוכן המסר.

גם אם לא כולנו שוכני אתרים, רובנו מודעים למאפיינים הבסיסיים שלהם (בפרט אחרי הסידרה שהעביר לנו האספרסו ): אנחנו מתפקדים שם כמוצרי-מדף הדורשים שיווק אטרקטיבי, אם לא אגרסיבי. תרבות האינסנט – It's now or never. נקסט. סטנדרטיזציה של תוכן וסגנון. והצד העוד פחות יפה – זילות, קהות, גסות רוח, לא מעט.

מי שנמצא שם הם אנשים שאתה מוצא בסביבה הקרובה – חברים, שכנים, מכרים, בני משפחה, קולגות לעבודה. גם אותו אחד שמתנפל עלייך בצ'ט עם "סקסית, יש לך מצלמה?" – יש לשער שהיה מנומס יותר, לו היה מכיר אותך בכנס השנתי של ארגון רואי החשבון באילת. הרבה יותר מאופק..

ומצד שני, זו שדוחפת את חזה המפותח לפריים, בהצהרה כי היא "אשה בכל רמ"ח אבריה" – סביר שהיא מצניעה אותם קצת יותר, כשהיא הולכת לסופר, או לאסיפת הורים של הילד. לו היית פוגש אותה שם, יתכן והייתה באה לך אחרת לגמרי.

אז...צדק המרשל?

האם המדיום של אתרי ההיכרויות הוא שעושה אותנו?

האם ההתנהגות - שלנו, או של אחרים -משתנה מהותית בהתאם למדיום, או בהרחבה – בהתאם לנסיבות? (אלכוהול לא נחשב..)

 

 

 ההתנהגות של רובנו משתנה מהותית בהתאם לכלל

בהתאם לנורמות וערכים  שהרוב בעל המשמעות עבורינו , מכתיב

ולפעמים  בעל השררה משפיע עלינו .

 

יש מאיתנו ציפיות להתנהגות חברתית מסויימת ,

באתרי הכרות, או רשתות חברתיות חוקים פשוטים לקבלה 

 והתחרות קובעת את הנורמות .

הדרך להשיג את תשומת הלב , יש לה אין סוף וריאציות .

 

כשאדם מעורר מינית , מאבד את  שיקול הדעת .

כך תוכלי למצוא זאב עם כבש  . 

 

אם פעם סיפור כיפה אדומה היה לו מוסר השכל פשוט היום 

לא בטוח שהיו מצליחים להגדיר את הזאב בכלל.

 

המדיום הוא כלי , יש מי שישתמשו בו    

ויש מי שיתמשו בו  לרעה  .  

use וabuse 

 

הבעיה העיקרית עם המדיה  שאנשים שללא ספק

היה סיכוי קלוש  שניתקל בהם בחיינו  ובעיקר מתוך בחירה ,

נכנסים לכל בית בלחיצת כפתור . 

 

 

צטט: s madar 2011-10-02 22:33:23

 הבעיה העיקרית עם המדיה  שאנשים שללא ספק

היה סיכוי קלוש  שניתקל בהם בחיינו  ובעיקר מתוך בחירה ,

נכנסים לכל בית בלחיצת כפתור . 

 אבל...זהו גם קסם המדיום: המצאה גאונית שמתגברת על מגבלות של זמן ומקום.

השאר - תלוי בנו..

 

צטט: קֶרֶן אוֹר 2011-10-02 22:52:44

צטט: s madar 2011-10-02 22:33:23

 הבעיה העיקרית עם המדיה  שאנשים שללא ספק

היה סיכוי קלוש  שניתקל בהם בחיינו  ובעיקר מתוך בחירה ,

נכנסים לכל בית בלחיצת כפתור . 

 אבל...זהו גם קסם המדיום: המצאה גאונית שמתגברת על מגבלות של זמן ומקום.

השאר - תלוי בנו..

 

מסכימה חלקית , לפעמים זה לא לגמרי תלוי בנו . בגלל התעתוע שבמדיה . 

איך יוצאים מהתעתוע זה בהחלט תלוי בחוסן ובכוחות של כל אחד

 וגם בחברה הסובבת אותנו .

כאן בארץ עם כל הביקורת הגסות ,השכונה ,

יש   משהו יותר אנושי ופחות מנוכר שתורם הרבה לקסם היחסי.  

צטט: ofer309 2011-10-03 07:23:39

נילי שלום מזמן לא נתקלתי באמירה כה חסרת אחריות, לא ראויה לשמחתנו אינה נכונה. התוכן / המסר הוא המהות והמדיום הוא אמצעי. באמירה הנ"ל בה מעורב מהות באמצעי הדבר נח מאד על מנת להסיר אחריות מאותו חופש בחירה (מקודש בעיני) שכל אחד מאיתנו קיבל. בדוגמאות שהבאת האם זו ש"דוחפת את חזה המפותח לפריים" לא קיבלה החלטה מודעת לעשות מעשה ? צר לי לא קונה.

בוקר טוב עפר,

כפשוטה, אכן, האמירה הזו מסירה את אחריות המעשה מהעושה, ומטילה אותה על האמצעי.

בהסתכלות מעט מעמיקה יותר, הטענה הזו בעצם אומרת שהאמצעי גורם לנו לקחת החלטות מסוג אחד, אותן לא בהכרח היינו לוקחים לו היה מדובר באמצעי אחר.

למשל: טרולים. האמצעי הזה, רשת חברתית באינטרנט, מאפשר הסתרה מוחלטת של הדובר. הוא יכול להישאר אנונימי כבובה אפורה, או להתחפש לפרה משוגעת. ההסתרה הזו מאפשרת לו להיות בוטה בצורה ובתוכן, באופן בו לא היה לו המדיום היה מאלץ אותו להזדהות באופן גלוי. 

אז הבחירה, ולכן גם האחריות - היא עדיין שלו.

או כפי שאמר אחד, סארְנוֹף: "אנחנו נוטים בקלות רבה מדי להפוך את המכשיר הטכנולוגי לשעיר לעזאזל בגלל חטאי המשתמשים בו. תוצריו של המדע המודרני אינם טובים או רעים כשלעצמם, אופן השימוש בהם, הוא שקובע את ערכם".

ובסופו של דבר, אלה הם אנחנו שקובעים את אופן השימוש..

שתי סיבות אפשריות לאופן המוגזם בו אנחנו מציגים את עצמנו בעולם הוירטואלי-

1. אנחנו מרגישים מוגנים מאחורי המחשב כשאין ממש אינטראקציה פנים אל פנים ולכן מרשים לעצמנו ללכת רחוק יותר.

 2. עולם האינטרנט יש בו היצע פשוט ענק של אנשים שכל אחד חושב שהוא הדמות הכי מרתקת.

לפעמים הדרך למשוך את תשומת הלב דווקא אליך היא להקצין קצת...

בעולם האמיתי מן הסתם אנחנו פגיעים יותר ואין לנו תחרות עם כל כך הרבה אנשים כי במפגש חברתי ממוצע לא נוכחים כה רבים ואז גם קטן יותר הדחף לנהוג בצורה מודגשת ואנחנו מרשים לעצמנו להיות טבעיים יותר.