אפרתי!!!
(בדגש על ה"י" המשייכת אותך אלי ועל סימני הקריאה הצועקים).
מה נסגר איתך, מה?????????????????????????????
מה זה ירושלים?
אני בממוצע פעם וחצי בשבוע בירושלים... את מוזמנת לתפוס איתי טרמפ.
ואת השאר - בקצב של מברק, כי כבר מאוחר משהו... (מוקדם משהו?)
- אני, כמוך, לא אשנה את תצורת חיי (קרי, מקום מגוריי והיות ביתי שלי ושל ילדיי... רק...) עד שיפסיקו להיות גורים. (אני מקווה שזה יקרה לפני שהם יגיעו לגיל 30, כי יש שמועות על הארכת תקופת הילדות בדור הנוכחי...).
- מרחק הינו עניין יחסי. הפעם הראשונה שממש (אבל ממש! בתוך התאים!) הבנתי את זה הייתה כשנסעתי ללוות לידה של חברת ילדות שגרה ב...... ניו-יורק!!! לא הנסיעה לחו"ל היא שהביאה את ההבנה, אלא המנטליות השונה של האמריקאים ש"נוסעים שעתיים בשביל X" (ה- X יכול להיות מסעדה, סדנא מעניינת, מטפלת שווה, מיילדת... you name it). מה זה נסיעה של שעתיים? קפיצה!
- יש מצב (שששש... לא לגלות!) שיש יתרונות במרחק... לפעמים... בן זוגי גר במרחק שעה נסיעה ממני. so????
אנחנו מתראים בקצב שאת מתארת כרצוי לך פחות או יותר.
ואחרון חביב -
כל מילה של אספרסו - בסלע!!!!!!!!!
יכול להיות שהוא לא האיש... יכול להיות כל מיני דברים - אבל גם יכולה להיות הזדמנות מצוינת להתבונן פנימה...
ירושלים? (אין על הירושלמים! אין להם תחליף!!)
שעה וחצי נסיעה? (בחייך...)
זה מה ש"יכשיל"?
לא נראה לי....
ואני?
פרקטיקנית להפליא (טוב... אולי לא... אבל זה נשמע טוב!)
/null/text_64k_1#