אז ככה: קניתי כרטיס טיסה לטאיוואן בחברה הטובה בעולם, שזה
קטאי פסיפיק, רק שהם לא טסים בארץ ולכן היציאה והחזרה מהארץ
היא בעזרת חברת התעופה הסדירה "הטובה בישראל".
טסים לפרנקפורט. באמת שלא באשמתם, נמל התעופה פרנקפורט מבקש
מהם להשתהות שלשת רבעי שעה, שזה משאיר רבע שעה להגיע לטיסת
ההמשך.
טיסת ההלוך היא כמקובל בישראל, כלומר מלחמה של כולם בכולם,
זאת שמאחורה מחליטה שלא מתאים לה שתשען אחורה, ולכן היא מענישה
אותך בסדרת מכות מכוונות לכיסא. כשאתה מבקש ממנה להפסיק אתה
מבין שאם לא תשען, יהיה לך קל יותר.
מגישים ארוחה מפוארת: חביתה או סלט יבש. מביאים מנות מיוחדות, אתה
בודק האם זאת מאחורה הזמינה מנת בננות. בכלל זה רעיון שבחברה
"הטובה בישראל" יהיה אפשר להזמין מנת בננות בנוסף לבחירה הרגילה,
ויהיה אפשר גם לפרסם את זה "אצלנו הנוסעים אוכלים בננות".
איך שיורדים מהמטוס, מחכה איש פיליפיני עם שלט "הונג קונג" (יעד ביניים)
ואוטובוס נוגע להביא את הנוסעים לטיסה לשם. רק שיתר הישראלים לא ממושמעים
וגם עולים לאוטובוס. למה להיות פריירים ושהמאחרים יגיעו ראשונים?
הם לא מבינים שכעת יצטרכו לעשות את דרכם מהטרמינל של הטיסה ההיא
בחזרה למזוודות שלהם, אח, הלכה שעה, אבל לא יצאו פריירים!
בחורה עם מכונית כזאת של טרמינלים מחכה בטרמינל והארבעה מתישבים ונוסעים
לטרמינל המרוחק. נכנסת עם המכונית למעלית, המכונית לא נכנסת בדיוק, חסר
כמה סנטימטרים (לאורך המעלית, לא מה שחשבתם).
עולים ברגל, יש עוד קילומטר, אפשר להספיק, רצים. הראשון (אני) עובר את הבטחון
יש עוד חמש דקות. אבל קטאי כבר סגרו את הדלת של המטוס ולא מוכנים לפתוח.
מדוע החברה "הטובה בישראל" לא הודיע לנו שאתם בדרך ושנחכה?
נראה ש"הטובה בישראל" התעניינה במיוחד שהנוסעים יעופו מהר מהמטוס והלאה.
ערב חג.
קטאי מתקשרים לנציג "הטובה בישראל". שום תשובה. אין נציג.
מנסים לחפש טיסות חליפיות, אבל על פי הסכם המכירה, מי שמטיס ראשון אחראי.
אחרי חצי שעה עונה נציג "הטובה בישראל". הוא מחפש טיסות. יש טיסות,
אבל מחלקת עסקים, הוא לא רוצה לצאת פרייר ומחפש את הפתרון הזול.
קטאי שולחים את הישראלים
לנציג בנקודת השרות. אחד הישראלים שנוסע עם אישתו מאבד את התיק גב,
רץ לחפש אותו בבטחון הגרמני, התיק בדרך לפיצוץ. הישראלים האחרים מחפשים
את "נקודת השרות".
מסתבר שאין נקודת שרות ל"טובה בישראל" בשעה כזאת.
בדרך שוב פוגשים במקרה את הפיליפיני. הוא מודיע שהנציג יושב בעיר (פרנקפורט)
ושהוא צעק עליו שלא יתשר "יהיה בסדר!". מחכים ליהיה בסדר. פתאום מסתבר
שהמשרד בעיר של "הטובה בישראל" הוא בדיוק במקרה בשדה התעופה, אבל בפנים הטרמינל
ורק לפיליפיני מותר להכנס. הוא לא מוכן שיעקבו אחריו.
הוא מורה לנוסעים לבקש את הכרטיסים מלופטהנזה.
הנוסעים שמעו אחרת מקטאי, היסטריה. הוא מחכה עוד רבע שעה ומתקשר לנציג,
הנציג בכלל עוד עובד על הזמנות. בכלל אין מה לדבר עם לופטהנזה.
עוד חצי שעה וקורא לכולם, וכעת המשרד של
"הטובה בישראל" שעבר בינתיים ממקום "שאי אפשר להגיע אליו בתוך השדה" למקום מאד
נגיש. מקבלים כרטיסי המשך ללונדון עם לופטהנזה כדי לחסוך ולא לצאת פריירים, מ
קבלים דף ניר אחד, עכשיו
הארבעה קשורים בחבל התבור וצריכים לטוס עם לופטהנזה ללונדון, ומשם להונג קונג
(ומשם לטאיוואן). רק שאין הרבה זמן, רצים לטרמינל. נציגת לופטהנזה קצת יותר
ידידותית, מצליחה אפילו לתת כרטיסי המשך לטיסה מלונדון להונג קונג דבר שמחשבי
"הטובה בישראל" לא יכלו לעשות בבוקר (ואולי זה היה מונע את הפיספוס שהיה עניין של דקות).
רצים לצ'ק אאוט, עכשיו טסים ללונדון. מגיעים ללונדון, מחכים לטיסת קטאי משם.
עכשיו יותר מאוחר, והטיסה יותר ארוכה. עוד 12 שעות טיסה.
שלשת הישראלים האחרים לא רוצים להמשיך לטאיוואן, אבל לא חשוב, מכיון
שההזמנה נעשית ביחד, המזוודות שלהם ממוענות לטאיפיי ולא להונג קונג.
קטאי מבינים את הטעות ומתקנים.
מגיעים להונג קונג, נפרדים משלשת הישראלים האחרים הנשארים. נציג קטאי
מחכה עם שלט הקורא לישראלים האחרים להגיע מהר לטיסת ההמשך שלהם
לטאיפיי (טאיוואן), ולא לישראלי שנוסע לשם, "המזוודות שלכם כבר מועברות".
בסופו של דבר הגעתי לטאיפיי 8 שעות ש1500 מיילים טיסה יותר מהמתוכנן.
מקווה עבור חברי להרפתקאה שהמזוודות שלהם
הגיעו בשלום להונג קונג...
אח, איזה חוויה זאת להרגיש הכי בבית בעולם...
הוספת תגובה על "מעשיה לכבוד החג"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה