את שבויה במילים,

מכורה למשפטים,

תילי תילים,

כמו עלייך עטים.

את קונה אותן בקלות,

ומתקשה אותן לי למכור,

לא מוטב להוציאן לגלות,

אל מקום של כפור וקור?

כי במקום חם כמו זה שלנו,

מקומן לא יכירן,

מילים אחרות לנו,

שמצאו מי שיוקירן.

פעם אמרתי, בהיסח דעת,

שיש הרבה אנחנו, בינינו.

אך היום יש הרבה אנחנו, לגעת,

לרוב פנימה, אך שקוף הוא בעינינו...

מילים, אכן נושאות עמן את מסר הכוונה, ויש בהן עוצמה והיכולת

להעצים ולשנות את הלך הרוח והתחושות שלנו.

יש בהן כדי לרומם את מצב הרוח והאנרגיה שלנו למשך היום כולו.
האם יהיו די מילים לאורך כל הדרך "להחזיק" אהבה?
האם די במילים?
המעשים אינם שקופים!

"השארת לי רק מילים 
מקלט בין הצללים 
ספרים מסודרים 
ובין החדרים 
השארת לי רק מילים 
זר של מנעולים 
אלוהים, 
השארת לי רק מילים..." הראל סקעת

שבת שלום וחג שמח.