לקעקע אותך, אני רוצה. לרפרף ברכות, באון,  

להעביר בך מגעי מכף רגלך ועד ראשך,

מבלי להשאיר ולו חלקה אחת אותה לא אדע.

להותיר סבך שבילים,

ארוגים זה בזה כדי סבך בלתי עביר,

מבלי לנשום ולו טיפת אוויר.

להיצרב בך כך, שכול אות של מגעי יהא נהיר,

לקעקע הכול. לצרוב בך מחדש את..., אותי,

ושהנהרה בעינייך תעיד, שאל ליבתך הגעתי.

לקעקע אותך ולהיצרב בך, אני רוצה לעד,

לא ראשונים גם לא אחרונים, כמו קודם לא היה דבר,

להיות איתך ובך, גם אם אני נפקד.

כי, ה"ראשוניות" ההיא, הבתולית ההיא?,

קיימת בי, חרוטה על סלע ליבתי,

סביב לו, ובו.

p.s

סינית!!!, גם סינית אני מבין.  

על מה ולמה?

כי אין אהבה ראשונה, ולא אהבת-אמת,

אין אהבת-נפש וגם לא גוף...

כי יש אהבה אחת, מדוייקת ומכוונת,

היא זאת הקיימת, הנוכחת, ראשונית ובתולית,

פשוטה ולא-מורכבת,

כזאת שכול כולך, בה. והיא, בך.

צטט: ronitbhappy 2011-10-20 16:00:32

אין ספק, לכתוב אתה יודע

אז זהו ש..., פעם חשבתי שקל יותר לכתוב

מאשר לעשות. היום אני חושב אחרת.

ולפעמים זה לא יותר מאשר mood, או

state of mind

הכתיבה שלך יפה,
את הרעיון פחות אוהבת
כ ב ד , לא משאיר אוויר
לנשום

צטט: קֶרֶן אוֹר 2011-10-20 19:36:36

זה צפוף.

הדוק.

צמוד.

טוטאלי.

בדיוק כמו שאני אוהבת כשאני אוהבת..