צטט: TLYCTHYWB 2011-10-20 20:21:09

 ויעקב מה האישיו עם רוסים ורוסיות?

קרא נא את "הצחוק" מאת הנרי ברגסון ונדבר.

קרא נא  " de rerum natura" מאת לוקרטיוס ונדבר.

יעקב

צטט: pbhba 2011-10-20 20:29:25

יעקב,

הבחור צודק.

הפרק הרוסי שהוספת, לא נרמז כלל בטקסט שלו.

מעיני רוחך הוספת אותו [או מהתרכובת של סינגל מאלט+ אדוויל], ויכול להיות שאכן הקריירה ההוליבודית האלטרנטיבית שהוזכרה פה- עוד לפניך.

פנינה , סיבת חיי,

זה שהטרול החביב בעל חוש הומור של בלאטה כורדית, זה בסדר.

אבל tu quoque ?

ואם את באמת זקוקה, לאכזבתי, להסבר, אז כתבתי תגובה זו אלייך :

א. כדי להצחיק אותך קצת, ללא שום כוונה רעה.

ב. כדי להראות לטרול החביב שהסקנריו שהוא הציג יכול להיות בעל מלא פרמטרים שונים ומשונים, והנרטיב שלו יכול להיות פן אחד של 1537 פנים טמירים אחרים.

כך שרק דביל או פושע ייתן לו עצה מושכלת בנושא.

יעקב

צטט: דורון א.פ. 2011-10-20 20:23:28

טוב, כמו שאתה רואה מהתשובה של יעקב, יש לפחות שתי דרכים מנוגדות להתיחס למצב. הדרך הרציונלית אומרת שיש לפניך מערכת יחסים שעולה תמיד על שרטון כי כמה שיהיה טוב שם, זה לא מתאים ותמיד יתנגש בקיר. אז אני הולך עם העצה הראשונה של יעקב. ויש את העצה השניה, שהיא כמעט מוטו של קהילת זוגיות: אם זה זז, זיין את זה לפני שמישהו אחר יזיין... :-)

דורון,

אבהיר את דבריי.

איני סבור שבסיפור של הבחור, מערכת היחסים עלתה בהכרח על שרטון.

יש בתלמוד מושג ששמו " פת בסלו "  , "הלחם בכיסו".

מדובר בדברים מובנים מאליהם, שאין שום צורך להילחם עבורם. הם ממילא שלך.

למרות ים של פרטים חסרים בנרטיב, אני חושב שבאקט 1, הבחור פשוט זלזל בבחורה כי היה לו מובן מאליו שהיא "שלו". פת בסלו...

וכיון שהייתה טובה, פשוט מאס בה ועזב אותה. (ע.ע. הדיון של אורלי על אישה טובה ומשעממת).

באקט 2, היא התאוששה, התקרבה לחבר שלה, ספק משיכה ספק נקמה,  והוא התחיל לקנא, כי גילה שוב את ערכה.

ואז נוצר המצב של תקו רגשי.

רק מה, היא נפגעה מאוד ממנו, וכאקט של הישרדות, התנתקה רגשית.

אם היא חשובה לו ואם הוא חפץ באמת לכבוש אותה מחדש, הדרך המינית היא באמת לדעתי הדרך היעילה ביותר.

כי זה אמצעי הקירבה הישיר ביותר שקיים בין אישה לבין איש. (זיין מה שזז ממש לא לעניין, אל נא תעשה קריקטורה מדעותיי, תודה. כי דעותיי בענייני מין מבוססות על ניסיון אומנם מועט לעומת זה שלך, אבל ממש לא זניח, ועל מחקרים אנתרופולוגים , בהביורים ואבולוציוניים , רציניים ביותר, שקראתי ב 30 השנים האחרונות))

במקומו, ואם היא באמת חשובה לי, ושוב, על בסיס הפרמטרים שנידב לנו, והם לוקים בחסר חמור, הייתי מחזיר אותה אלי תוך 48 שעות.

יעקב

צטט: יעקב-- 2011-10-21 01:11:35

צטט: pbhba 2011-10-20 20:29:25

יעקב,

הבחור צודק.

הפרק הרוסי שהוספת, לא נרמז כלל בטקסט שלו.

מעיני רוחך הוספת אותו [או מהתרכובת של סינגל מאלט+ אדוויל], ויכול להיות שאכן הקריירה ההוליבודית האלטרנטיבית שהוזכרה פה- עוד לפניך.

 

פנינה , סיבת חיי,

זה שהטרול החביב בעל חוש הומור של בלאטה כורדית, זה בסדר.

אבל tu quoque ?

ואם את באמת זקוקה, לאכזבתי, להסבר, אז כתבתי תגובה זו אלייך :

א. כדי להצחיק אותך קצת, ללא שום כוונה רעה.

ב. כדי להראות לטרול החביב שהסקנריו שהוא הציג יכול להיות בעל מלא פרמטרים שונים ומשונים, והנרטיב שלו יכול להיות פן אחד של 1537 פנים טמירים אחרים.

כך שרק דביל או פושע ייתן לו עצה מושכלת בנושא.

יעקב

עם כל הכבוד לאלף הפנים שאתה מוצא בהייקו שלו - תרשנ לי להוריד את שניכם אל פני הקרקע, ולרדד אותו אל המציאות. לאחת האפשרויות הנרמזות שם:

הבחורה רצתה להתחתן והשקיעה בו שנתיים מזמנה וממרצה - ולא עזר; 

עזבה אותו                                                                            - ולא עזר;

יצאה עם החבר הכי טוב שלו [כי מי עוד אפשרי]                       - ולא התעורר,

עזבה את החבר הכי טוב שלו וביקשה לחזור אליו                    - ולא התרצה.

משראתה כנראה הבחורה את הדמיון המתחיל להיווצר לסיפור יציאת מצרים, החליטה להוציא מסקנה מהעובדות שבידה בלי לחכות למכה נוספת -  והחליטה שהוא לא מתאים,.והיא לא מעונינת להוסיף ולהשקיע בכיוונו.

גם בלי להאמין למודעת הבחור המצויין מבר אילן שהתפרסמה פה - זו נראית אופציה רציונלית יותר.

לאחר שחלפה סכנת הצורך להתחתן איתה - הבחור המתיעץ שלנו החליט - שעכשיו הוא אוהב אותה;

או כמו שכתוב בספרם המיתולוגי של אלגרד ואטקינסון - "שיפוע ההמנעות תלול משיפוע ההתקרבות".

מכאן אני מסיקה שהבחור דנן אינו זקוק ליעוץ הכיצד להפוך למאהב טוב יותר- הגם שבעיקרון לא היה מזיק אולי לאף אחד - אלא ביעוץ בתחום הלא פחות מוזנח של היאך מוכנים להתחייב לקשר, ובזמן, הנכון.

[אם הוא יודע את זה או לא- לאלהים פתרונים. יכול להיות שהוא מעדיף פילוסופיה יוונית על פני התחום המפחיד ההוא].

צטט: pbhba 2011-10-21 07:10:36

 

פנינת חיי,

תשובתך מפליאה אותי קצת.

כי מי כמוך יודע שגם כשחפצים לחפור במוח הזולת, רצוי לדייק בעובדות.

ולפי הנרטיב הטרגי,

א.  היא לא עזבה אותו אלא הוא אותה, ונקודה זו מכוננת .

ב. בכלל לא חפצה לחזור אליו.

מאחר ששתי הנחות יסוד אלו עוותו בבסיס הנתונים שלך, מסקנותייך הן בהכרח מוטעות.

שבת שלום

יעקב

עם כל הכבוד לאלף הפנים שאתה מוצא בהייקו שלו - תרשנ לי להוריד את שניכם אל פני הקרקע, ולרדד אותו אל המציאות. לאחת האפשרויות הנרמזות שם:

הבחורה רצתה להתחתן והשקיעה בו שנתיים מזמנה וממרצה - ולא עזר; 

עזבה אותו                                                                            - ולא עזר;

יצאה עם החבר הכי טוב שלו [כי מי עוד אפשרי]                       - ולא התעורר,

עזבה את החבר הכי טוב שלו וביקשה לחזור אליו                    - ולא התרצה.

משראתה כנראה הבחורה את הדמיון המתחיל להיווצר לסיפור יציאת מצרים, החליטה להוציא מסקנה מהעובדות שבידה בלי לחכות למכה נוספת -  והחליטה שהוא לא מתאים,.והיא לא מעונינת להוסיף ולהשקיע בכיוונו.

גם בלי להאמין למודעת הבחור המצויין מבר אילן שהתפרסמה פה - זו נראית אופציה רציונלית יותר.

לאחר שחלפה סכנת הצורך להתחתן איתה - הבחור המתיעץ שלנו החליט - שעכשיו הוא אוהב אותה;

או כמו שכתוב בספרם המיתולוגי של אלגרד ואטקינסון - "שיפוע ההמנעות תלול משיפוע ההתקרבות".

מכאן אני מסיקה שהבחור דנן אינו זקוק ליעוץ הכיצד להפוך למאהב טוב יותר- הגם שבעיקרון לא היה מזיק אולי לאף אחד - אלא ביעוץ בתחום הלא פחות מוזנח של היאך מוכנים להתחייב לקשר, ובזמן, הנכון.

[אם הוא יודע את זה או לא- לאלהים פתרונים. יכול להיות שהוא מעדיף פילוסופיה יוונית על פני התחום המפחיד ההוא].

צטט: יעקב-- 2011-10-21 09:08:10

צטט: pbhba 2011-10-21 07:10:36

 

פנינת חיי,

תשובתך מפליאה אותי קתת.

כי מי כמוך יודע שגם כשחפצים לחפור במוח הזולת, רצוי לדייק בעובדות.

ולפי הנרטיב הטרגי,

א.  היא לא עזבה אותו אלא הוא אותה, ונקודה זו מכוננת .

ב. בכלל לא חפצה לחזור אליו.

מאחר ששתי הנחות יסוד אלו עוותו בבסיס הנתונים שלך, מסקנותייך הן בהכרח מוטעות.

שבת שלום

יעקב

עם כל הכבוד לאלף הפנים שאתה מוצא בהייקו שלו - תרשנ לי להוריד את שניכם אל פני הקרקע, ולרדד אותו אל המציאות. לאחת האפשרויות הנרמזות שם:

הבחורה רצתה להתחתן והשקיעה בו שנתיים מזמנה וממרצה - ולא עזר; 

עזבה אותו                                                                            - ולא עזר;

יצאה עם החבר הכי טוב שלו [כי מי עוד אפשרי]                       - ולא התעורר,

עזבה את החבר הכי טוב שלו וביקשה לחזור אליו                    - ולא התרצה.

משראתה כנראה הבחורה את הדמיון המתחיל להיווצר לסיפור יציאת מצרים, החליטה להוציא מסקנה מהעובדות שבידה בלי לחכות למכה נוספת -  והחליטה שהוא לא מתאים,.והיא לא מעונינת להוסיף ולהשקיע בכיוונו.

גם בלי להאמין למודעת הבחור המצויין מבר אילן שהתפרסמה פה - זו נראית אופציה רציונלית יותר.

לאחר שחלפה סכנת הצורך להתחתן איתה - הבחור המתיעץ שלנו החליט - שעכשיו הוא אוהב אותה;

או כמו שכתוב בספרם המיתולוגי של אלגרד ואטקינסון - "שיפוע ההמנעות תלול משיפוע ההתקרבות".

מכאן אני מסיקה שהבחור דנן אינו זקוק ליעוץ הכיצד להפוך למאהב טוב יותר- הגם שבעיקרון לא היה מזיק אולי לאף אחד - אלא ביעוץ בתחום הלא פחות מוזנח של היאך מוכנים להתחייב לקשר, ובזמן, הנכון.

[אם הוא יודע את זה או לא- לאלהים פתרונים. יכול להיות שהוא מעדיף פילוסופיה יוונית על פני התחום המפחיד ההוא].

 

יעקב יקירי ,

לנוחותך ולנוחות הדיון המתארך אני מעתיקה לכאן את יצירת המופת המקורית [אם כי לא ממספרת את השורות - תספור]:

מה אתה מרגיש כשאתה נפרד ממישהי שיצאת איתה כמעט שנתיים?

מה אתה מרגיש כשאתה יודע שאתה נפרד מימנה בגלל שהיא רוצה להיתחתן ואתה לא מוכן?

מה אתה מרגיש כשהיא מנסה לחזור ולהיות איתך אבל אתה לא מוכן?

מה אתה מרגיש שהיא מתחילה לצאת עם חבר שלך?

מה אתה מרגיש כשאתה מבין שאתה אוהב אותה?

מה אתה מרגיש כשהיא נפרדת ממנו?

מה אתה מרגיש שהיא מספרת לך שהיא מחפשת מישהו לקשר רציני?

מה אתה מרגיש שנמאס לך מכל המערכות יחסים הטיפשיות האלה ובא לך משהו רציני?

מה אתה מרגיש כשאתה מבין שפיספסת משהו טוב?

מה אתה מרגיש כשבמקרה... ברגע של שיכרות יוצא לכם להיתנשק?

מה אתה מרגיש כשאתה מבין שאתה רוצה לחזור אליה אבל היא לא רוצה?

א. אנחנו חלוקים בדעתנו מי עזב את מי [ולמה?] כמתואר בשורות 1-2. - הגם שזה לא רלבנטי כלל וכלל למסקנות האחרות שלי. [למה אתה חושב שהאפשרות שהוא עזב אותה כשהיא רצתה להתחתן מקדמת אותו לאיזה מקום טוב איתה? ההיפך יקירי, זה עוד מחריף את הבעיה].

ב. אני פספסתי לחלוטין את הרצון שלה לשוב ולהתאחד עם אהובה בשורה 3 למרות הכאב שתואר בשורות 1-2 - וזה רק מגביר ומחדד לדעתי את המסר.

ג. אתה מפספס לחלוטין את הנאמר בשורה 7 - לא פחות משהנמען פספס - או העדיף לפספס.

ד. אני עומדת על מסקנתי המקורית - שלא סערת חושים גשמית חסרה לבחורה אלא נכונות להתחייבות לקשר משמעותי שכולל גם שמלה לבנה ומופרזת.

ה. היא לא רוצה לחזור כי היא הבינה שהוא לא רוצה את מה שהיא רוצה - כאמור בשורה האחרונה.

ו. אין לי אלא להסכים שיש פה חילוקי דעות תלויי ג'נדר בפרשנות המציאות;לא עידוד ההבדלים האלה זה מה שישיב אותה אליו או יקטין את המרחק. 

אולי פוליקר ילחין את זה.

צטט: pbhba 2011-10-21 09:29:47

 

א. אנחנו חלוקים בדעתנו מי עזב את מי [ולמה?] כמתואר בשורות 1-2. - הגם שזה לא רלבנטי כלל וכלל למסקנות האחרות שלי. [למה אתה חושב שהאפשרות שהוא עזב אותה כשהיא רצתה להתחתן מקדמת אותו לאיזה מקום טוב איתה? ההיפך יקירי, זה עוד מחריף את הבעיה].

 

ב. אני פספסתי לחלוטין את הרצון שלה לשוב ולהתאחד עם אהובה בשורה 3 למרות הכאב שתואר בשורות 1-2 - וזה רק מגביר ומחדד לדעתי את המסר.

 

ג. אתה מפספס לחלוטין את הנאמר בשורה 7 - לא פחות משהנמען פספס - או העדיף לפספס.

 

ד. אני עומדת על מסקנתי המקורית - שלא סערת חושים גשמית חסרה לבחורה אלא נכונות להתחייבות לקשר משמעותי שכולל גם שמלה לבנה ומופרזת.

 

ה. היא לא רוצה לחזור כי היא הבינה שהוא לא רוצה את מה שהיא רוצה - כאמור בשורה האחרונה.

ו. אין לי אלא להסכים שיש פה חילוקי דעות תלויי ג'נדר בפרשנות המציאות;לא עידוד ההבדלים האלה זה מה שישיב אותה אליו או יקטין את המרחק. 

 

אולי פוליקר ילחין את זה.

 

פנינה,

את שוב אומרת שטויות, אבל תם כוחי.

וגם קצת חבל לי להשחית ניורונים על דיון של טרול חביב.

קבלי נא בזאת 4 שוברים bianco של "את צודקת".

יעקב