( מתוך כתבה שהתפרסמה או תתפרסם בעתיד). "זעקותיו של הבעל הלכוד, החרידו את השכונה מתוך הבית הבוער. אשתו זינקה באומץ אל תוך הבית עם מגבת רטובה בזעקה "חכה אני באה חמוד", מיהרה לעטוף את החתול הסיאמי המעולף, חיית המחמד האהובה ולברוח מהלהבות והעשן.. ספור אמיתי, שלא היה ולא נברא."מה הוא הרגע האמיתי ,כשבו מתברר או התבררה לכם עובדה עצובה והאם ראוי שהבעל יבוא בטענה? דעתכם.. דן.
בטח שיטען. שהרי לקחה ת'חתול ושכחה ממנו.... שוב קמת על צד שמאל???
אני לא משל ואינני נמשל בספור. באותה המידה ניתן לראות בספור זה, כאילו האשה זעקה לעזרה והבעל הלך להציל קודם את חבילת השטרות או את החתול. אין כאן ענין מגדרי ואין כאן מלחמת המינים.
מדובר שהיה בעלה לכוד וצריך סיוע, כדי למלט עצמו מן הלהבות. לא חשוב הפרטים, זה במישור העקרוני.
אז אולי כדאי שתתחיל מהתחלה ותספר סיפור עם התחלה אמצע וסוף
טייב!. מוישהלה חזר עם הכלבלב(חיית המחמד המשפחתית) מטיול בן חדשיים בתאילנד. ברדתו מן הרכבת,ראה את אשתו רצה לקראתו. רץ אליה מוישהלה כולו נרגש. חלפה על פניו וחיבקה את הכלב. טוב לך עכשיו?
מדובר שהיה בעלה לכוד וצריך סיוע, כדי למלט עצמו מן הלהבות. לא חשוב הפרטים, זה במישור העקרוני.
אז אולי כדאי שתתחיל מהתחלה ותספר סיפור עם התחלה אמצע וסוף
טייב!. מוישהלה חזר עם הכלבלב(חיית המחמד המשפחתית) מטיול בן חדשיים בתאילנד. ברדתו מן הרכבת,ראה את אשתו רצה לקראתו. רץ אליה מוישהלה כולו נרגש. חלפה על פניו וחיבקה את הכלב. טוב לך עכשיו?
אפשר לחשוב שביוםיום כשהיא חוזרת הביתה מהעבודה היא רצה יש לבעלה...
הוספת תגובה על "רגע אמיתי."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה