הערב בחצות, הבן שלי יוצא למסע לפולין.

מיותר לציין עד כמה התרגשות אופפת אותי עכשיו והוא עוד טרם נסע ועודנו כאן.

בחזרה מהעבודה מצאתי את עצמי דומעת ... בוכה, אבל בוכה מהתרגשות.

מזמינה אתכם לשיר, לבכות, להתרגש, לסלסל, לצרף עוד שירים, וכמובן לעלות על השולחנות - ולרקוד.

לשיר הזה נחשפתי בזכות חני. 

כל פעם מחדש ששומעת מתרגשת מחדש, וזאת למרות שאת פרוש המילים לא מבינה.

אני מאחלת לך שתהיה מאושר 
בכל דרך שתבחר.

אי אפשר בלי מעט אופטימיות.

נסיעה טובה לבן.

גם הבן שלי נסע לפולין לביקור במחנות ההשמדה וחזר נרגש היישר לליל תשעה באב.

הסיפורים והתמונות שהוא הראה כשהוא חזר ועוד בדיוק כשזה היה בערב תשעה באב היו מרגשים ומסמרי שיער.

בחירות מצויינות של שירים.

באמת מרגש, אני יכולה להבין למה בכית, ביקור חשוב שנועד לשמר ושלא נשכח את כל אותם שישה מיליון שלא זכו לראות בהקמת המדינה שהשואה הייתה אחת הסיבות לה, שיסע בשלום וישוב בשלום, אמן.
והשירים נפלאים אחד אחד, גם אני מודה לחני, כי בזכותה גם אני הכרתי את השיר של שמעון בוסקילה המרגש על אמא שלא צריך לדעת את פירוש המילים כדי לקלוט את המשמעות הכל כך עמוקה - הוא שיר חד פעמי שנוגע בכל מיתר ומיתר בתוך הלב.

שתהא נסיעה טובה

השירים נפלאים:)

צטט: ר ו נ י ת 2011-10-25 20:49:23

 

 

 

אי אפשר בלי מעט אופטימיות.

 

מישהו קרא לי?

בכל מקרה הנה שיר שגומר אותי. אני לא חושבת שהצלחתי פעם לשיר אותו מהתחלה עד הסוף בלי לייבב באמצע.

(בעיקרון אני ממש לא סובלת את זהבה בן, ויש ביצוע יותר טוב של הדצים, אבל לא מצאתי אותו. אז תסתפקו בזהבה...)

http://www.youtube.com/watch?v=MJibjVJ41_8

צטט: אופטימית זהירה 2011-10-25 23:10:15

צטט: ר ו נ י ת 2011-10-25 20:49:23

 

 

 

אי אפשר בלי מעט אופטימיות.

 

מישהו קרא לי?

 

 

 

 

 

בכל מקרה הנה שיר שגומר אותי. אני לא חושבת שהצלחתי פעם לשיר אותו מהתחלה עד הסוף בלי לייבב באמצע.

(בעיקרון אני ממש לא סובלת את זהבה בן, ויש ביצוע יותר טוב של הדצים, אבל לא מצאתי אותו. אז תסתפקו בזהבה...)

 

http://www.youtube.com/watch?v=MJibjVJ41_8

השיר הזה בהחלט מרגש ונוגע, עכשיו במיוחד צמרר אותי ...

במקרה הפרטי שלנו הכי נכון לומר "אין בעולם כמו אהבה של אמא"

אך חשוב לומר ולציין כי יש גם אחרת ...

עכשיו משהוא כבר נסע, הספירה לאחור החלה.

צטט: sigjon 2011-10-26 07:21:08

רונית יקרה, הג'ינג'י שלי עדיין לא נסע - עוד כמה שנים... אבל ממה ששמעתי מחברים שילדיהם נסעו - זה מסע מכונן, מסע מבגר, מסע שמקרב ומסע שמחבר אותך לעבר שלך... והרי אומרים בלי עבר אין עתיד... אז שיסע בשלום ויותר חשוב שיחזור בשלום. חיבוק סיגל (((-:

מאמינה כי יש סדר ביקום, דברים קורים בזמן שצריכים לקרות, ונקודת הזמן הנוכחית היא הכי מתאימה.

מחוויות של אחרים, אין לי ספק כי המסע הזה ישאיר בו חותם.

והמילים שכתבת ... הם בדיוק מה שכתבתי לו במכתב שהוא יקבל ממני ביום שישי בערב, יום שיהיה אחרי ביקור שאשוויץ.

.

.

מעתיקה לכאן פסקה אחת מהמכתב:

אני יודעת שאתה בשל ומוכן לעבור את החוויה הזו, אין לי ספק שאתה מתמודד איתו כנער בוגר. הטיול הזה חשוב לך כאדם, כ-דור XXX, כדי שתדע למה מוח מעוות של אנשים יכול להוביל אותנו. שתדע למה שנאה יכולה להוביל. שתהייה לך את האפשרות לראות, להריח ולגעת באותם מקומות בהם 6 מיליון יהודים מצאו את מותם בזוועות,  ומעבר לכל, שתדע מאיפה באת, מה ההיסטוריה של העם שלך. כי אדם שיש לו היסטוריה ומורשת יש לו עתיד.

עוד שיר מרגששששש במיוחד... "אבא" שלומי שבת

שניים מילדי נסעו,

הבכי וההתרגשות נכונים,

לילדים חוויה חשובה, מפעל נכון של משרד החינוך...

נסיעה טובה

כל הכבוד!

אני תמיד גאה בצעירים שעושים את המסע הלא פשוט הזה שאני עצמי עוד לא זכיתי לעשות.

מה שכן- ניצלתי את הסוכות האחרון כדי לקחת את הילדות שלי ואת עצמי ל"יד ושם" בירושלים.

חששתי קצת בעיקר על הקטנה שרק עוד חודש ימלאו לה עשר ואולי עלול להיות לה קשה עם המראות והמוצגים אבל שתיהן יצאו נפעמות מהמקום המעניין וגם אני נדהמתי כי לא הייתי שם המון זמן והמקום כולו פשוט מרתק!

בכלל,זה היה חול המועד הראשון שהקדשנו אותו למקומות מהמורשת שלנו ופחות לבילויים(היינו גם באזור חיפה במחנה המעפילים ובמוזיאון אסירי המחתרת בעכו) ואני מרגיש שהחופש נוצל הרבה יותר טוב מאשר עוד איזה לונה פארק או פארק מים(וממילא הרמה של הלונה פארקים בארץ היא מתחת לכל ביקורת!)