| 29/10/11 11:45 |
2
| ||
מצחיק אתה, או בבדיחות מה שאני עשיתי ברוורס אתה עוד לא עשית קדימה. שמוליק תאר באריכות את שכתבתי בקצרה. וזהו שאמרתי ופיספסת , אין קסמים, ורצון בלבד נדיר שמספיק. צריך מסגרת/מתודה שאתה מאמין בה ומתמיד בה כדי להתמך בתהליכי שינוי. אין אבקת קסמים ואוקי דוקי..... שינוי זה עבודה סיזיפית וקשה, אף אחד לא ממש מת על זה ובשביל זה צריך את המסגרת , ובשביל זה צריך כסף, ובשביל זה צריך לעבוד קשה, ובשביל זה צריך מתודה...... טוב יאללה, הולכת לדוג.....(לא איש עם כסף , לא מתודה ולא אמה, רק הסוף מהמשל על למה צריך כסף...) -- איפה שיש פחד - אין אהבה | |||
| 29/10/11 11:57 |
3
| ||
| |||
| 29/10/11 12:24 |
3
| ||
עדנושה, את צודקת, רק בואי נאמר שאנשים רבים בכלל נרתעים מראש ומאד חרדים לשנות משהו בדפוסים הקיימים שלהם. גם אם הדפוסים הללו מזיקים להם, עדיין קשה לאנשים לוותר עלייהם, מעבר לכך שהם כה רגילים אליהם ואוטומטיים, הם בהחלט עונים על לא מעט צרכים של אותו אדם. כל ניסיון לשנות במשהו מהרגיל, המוכר מאוד מזעזע את האדם ומציף חששות ולא בכדי. עכשיו, נניח ואדם באמת מבין לעומק שדפוס מסוים פוגע בו וגורם לו נזק וגם מוכן להיכנס לתהליך על מנת לשנות, זה דורש הרבה כוחות ומחויבות, שלמעטים יש באופן טבעי. האימון מכיר בקושי הזה להיכנס בכלל לתהליך, כמו גם בקשיים שעולים תוך כדי ואחד מהרעיונות או הראציונלים לקיומו, הוא במסגרת התומכת והמלווה,שהוא מציע למתאמן על מנת שיהיה מסוגל באמת לשנות דפוס קיים. בממוצע לוקח שלושה חודשים להכחיד דפוס נושן ולהשריש דפוס חדש, וככל שמתרגלים יותר פעמים את הדפוס הרצוי, כך הוא נכנס יותר למערכת, אח"כ זה גם דורש תחזוקה שוטפת, לא ליפול שוב, אבל אפשרי עם הרבה פתיחות, נכונות, מחויבות ויכולת לקחת אחריות אמיתית על חייך. לכן לא מתאים לכל אחד :) !
קחי אלכוהוליסט, הוא תמיד גם לאחר שהפסיק לשתות ישאר אלכוהוליסט אבל הידיעה שלו שאפשר גם אחרת, כיברת הדרך שעשה, ההצלחה שחווה,היכולת להנות מהמרווחים שהשיג, תביא אותו אדם לחשוב לא פעם ולא פעמים לפני שיפתו אותו בכוסית קטנה, ככה על הדרך.
קיימים תחומים מסוימים בהם האימון מאוד נכון ותורם לכל תחושת הערך והדימוי העצמי שלנו, ומכאן באמת הדרך פתוחה לרבים לעשות שינויים נוספים, כל אחד לפי כוחותיו, שאיפותיו, האמביציה... ותמיד אפשר להיזכר שאם הצלחנו כבר בתחום מסוים, מדוע לא באחר :) ? ותמיד תמיד ניתן להיעזר. אנשים קיימים למען אנשים וגם חבר או חברה טובה, יכולים לעזור לנו להישאר באימון.
מתוך המעשים נמשכים הלבבות :) רק עשייה ועוד עשייה יכולה להכחיד דפוסים קודמים.
| |||
| 29/10/11 12:46 |
1
| ||
-- "עברתי,ראיתי,ובניגוד להם-ניצחתי.כי נצחוני היה בכך שראיתי"/פרננדו פסואה. | |||
| 29/10/11 12:57 |
0
| ||
היי שמוליק, מאוד אהבתי את התגובה שלך, הרבה עומק יש בה והרבה כנות.
גם אני באופן אישי מאוד לא מתחברת ולא מאמינה בשיטות של זבנג וגמרנו, מרתונים, סדנאות המבטיחות מראש עולם ומלואו בזמן קצר, במה אני כן מאמינה ? על קצה המזלג, אני מאמינה באדם, בכוחות שיש לו כשהוא באמת מרגיש שהוא פתוח ומוכן ומעז לפרוץ את מחסות החרדות המציפות, כשאדם מבקש לשנות או להזיז משהו מוכר ונוח מבחינות רבות בחייו. הרי הדפוסים שלנו האוטומטיים הנתפסים בעיננו כבעייתיים הם על פי רוב לא הבעיה, אלא הפיתרון שאנו נותנים (בלא מודע ) לבעיה האמיתית, שיצרה אותם.
אני מאמינה בתהליכים ארוכים, מחויבות לתהליך, הכרה בכך שאנו זקוקים לעזרה ולתמיכה של אנשים נוספים בחיינו, שאנו יכולים להיעזר בהם, כי לבד קשה. לכולנו ולא מדברת כרגע רק על אימון, אלא בכלל, על אחת כמה כשאדם מבקש לעשות שינוי כל שהוא בחייו. מעטים, יחידי הסגולה היכולים לעשות זאת לבד. הרבה מאיתנו מתביישים לפנות אפילו לחבר קרוב לבקש עזרה... חבל, כמה יכולנו להשיג ללא חומות ההגנה והפחד הללו. אתה מדבר על להשיג "בצורה מושלמת" ואני אומרת על איזו מושלמות אתה מדבר :) ? אין חיה כזאת, לעולם לא נגיע אליה. גם אם נתקדם ונגיע להישגים משמעותיים ביותר ורבים מגיעים לכך (גם מכוח עצמם, כי הם בעלי אופי חזק) עדיין אדם ניפטר מהעולם וחצי תאוותו בידו :) באשר אנו בני- אדם, לא נולדנו מושלמים, יכולים רק לשאוף להרגיש יותר מפויסים ושלמים עם עצמנו. להיטיב את חיינו בתחומים מסוימים, להרגיש טוב יותר, להתקדם... ותמיד תמיד נרצה עוד, ואין רע בכך, אחרת נשעמם את עצמנו ונאבד את הטעם או הטעמים לחיינו. שבת מקסימה ומלאת טעמים וניחוחות:) יעל | |||
| 29/10/11 13:06 |
0
| ||
| |||
| 29/10/11 13:14 |
1
| ||
גרושים והשינוי הם נקודה טובה לשינוי עצמי והתפתחות. אצלי זה לקח כמה שנים אבל הטריגר היה באמת קורס מודעות עצמית וחשיבה חיובית שלקחתי. משהו שם משך וזה היה קצה החוט שהתחלתי למשוך. היום בתום המהפך אני לא מתאר את החיים שלי אחרת. ההגדרה של דודי מתנה לחיים אכן נכונה. -- | |||
| 29/10/11 13:15 |
1
| ||
-- בכל דבר יש סדק כדי שהאור יוכל לחדור (לאונרד כהן) | |||
| 29/10/11 13:20 |
0
| ||
________________________________________________________________ שמוליק אני מאוד שמח שלמרות כל הקשיים אתה עדין אופטימי, לדעתי זה המפתח. לא כדאי להיות עסוק באחרים שלא הצליחו או לחשוב על הקשיים שיכולים להיות לי או לך. מאוד רצוי להתמקד באמונה שתצליח להיות ליד אנשים שחושבים חיובי או אנשים שהצליחו או כאלה שהם בדרך להצלחה. אלה האנשים שיעודדו אותך להצליח, שיתרמו להצלחה שלך - אתה יודע מה הם אפילו יהנו לעשות את זה. אני על סמך מה שעשיתי מאמין בתהליך שהוא לא אינסטנט, אני אוהב את הקבוצה הקטנה, אני אוהב את הקשר עם המדריך שמסתכל לך בעיניים ומתבונן בך ורואה את שאתה עובר ודוחף אותך באופן אישי. אבל יש גם את המסגרות האחרות וכל אחד רשאי לבחור את הדרך שלו. בכל מקרה אני ההיתי מעודד אותך להמשיך ולנסות - זה מצליח! אם תרצה המלצה ממני על מקום שאני ממליץ עליו תוכל לפנות בפרטי, אשמח. תודה על התגובה גם לי היום אין כוכבים - אבל בהחלט מגיע לך וגם לאחרים. תודה
-- כזו.....שתהדהד....בכל נימי.... | |||
| 29/10/11 13:27 |
0
| ||
______________________________________________________
נחרצת תודה מאמץ כל מילה..... ומוסיף................ אחרי הצעד הראשון אתה רוצה את השני - למה - כי זה עושה המון טוב. אני מצטער רק שלא נחשפתי לזה קודם - ההיתי קונה עוד כמה שנים של נחת... ובמבט לאחור - התחזוקה השוטפת שלי היא קורס / סדנא בן פעם לפעמיים בשנה המחיר שווה לעומת התוצאה - לפחות במקרה שלי
-- כזו.....שתהדהד....בכל נימי.... | |||
| 29/10/11 13:36 |
0
| ||
_______________________________________________________________
עדנושה הקורס הראשון שעשיתי עלה 2450 שקל משהו כמו 245 שקל לחודש למשך 10 חודשים.
זה לא הרבה. יש כאלה שלהם אין גם את זה. הם עסוקים בהשרדות ולכן אין להם כוחות / זמן לעשות דברים נוספים.
אבל מי שיש לו את הכסף הזה למען אושרו - צריך רק - רצון ומשמעת.
אם לא אז סימן שהוא לא באמת רוצה.
-- כזו.....שתהדהד....בכל נימי.... | |||
| 29/10/11 13:40 |
0
| ||
יעל יקרה תודה...תשובה מקסימה... ...ורק לא לאבד את הטעם והתשוקה לחיים...
את עניין השלמות הבאתי לצרכי המחשה בלבד...אני לא בעניין של שחור או לבן...
אבל בתוך האי שלמות אני מחפש משהו שאוכל להגיד עליו...כן את זה שיניתי באופן מאוד משמעותי...ואני אולי פרפקציוניסט ..לפחות הייתי כזה פעם...
...לצערי במרבית המקרים שראיתי ברגע מבחן אמיתי פוגשים את הדפוסים הישנים שוב...אולי עם טעמים, הצדקות וז'רגון חדשים..אבל בבסיס דומים... אם אחדד...אני מחפש את אותה שיטה...שתשנה את המודעות, ההבנה והאוטומט שפוגשים דווקא ברגעי המבחן...אלו הם הרגעים , איך נגיד שהפגיעה, הכעס, האכזבה הם ברמת מפלס גבוהה...אלו הם לדעתי נקודות המבחן האמיתיות...
יותר מדי אשנים שאני מכיר וגם אני...לא באמת צולחים ב"אני החדש" את רגעי הקושי והמשבר... נושא הלקיחת אחריות על מה שאתה מרגיש...הבחירה החופשית באינטרפרטציה על מה שאתה מרגיש שגם מנהיג במידה רבה את התגובה שלך...לא משתנה באופן מובהק מספיק...
ויתכן ואף סביר שאני טועה במובן שמחפש יותר מדי שחור ולבן...כי הרי גם שיפור קטן הוא עולם ומלואו...
ושוב תודה... והמשך יום טעים... | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



/null/text_64k_1#