תחום האימון מלמד אותנו "תקשורת" שזה מבורך בעיני, רוב הקשרים שלנו עם סביבתנו , בכל תחום של יחסים, לאו דווקא זוגיות קמים, נופלים ומסתבכים על בסיס "חוסר תקשורת".

יש מאיתנו תקשורתיים, מי יותר ומי פחות, מתוך אינטואיציות, ומצליחים לתקשר בהצלחה עם סביבתם, אבל ידע וכלים תמיד ישפרו.

כשאנחנו פונים מיוזמתנו ללמוד תחום מסויים אנחנו פתוחים לקבל ולעשות שינוי, יש בכך "התכווננות" (אנחנו נקבל עצה כשנבקש אותה ולא ממי שמתנדב להשיא אותה כשלא התבקש)

אנחנו מביאים ילדים לעולם ללא ספרי הדרכה, אנחנו מתחתנים ללא הכנה מוקדמת ולכן אנו קוצרים טעויות ואי הבנות שמובילות לתוצאות, גירושין הם תוצאה, סכסוך ואי הבנות בין הורים לילדים , חברים, מקום עבודה וכו' הם "תוצאה" הם לא הסיבה.

מה שצריך לעשות הוא ללמד "תקשורת" (או מה שאתה קורא לו אימון אישי) מקטנות מה שמייצר אצלנו "דפוס" במסגרת מערכת החינוך, כחלק מחינוך.   "דפוס" היא הדרך שתמנע הרבה תוצאות לא רצויות ותמזער משברים ובחירות לא נכונות עד למינימום.

דודי, בעניין המחיר: היו תקופות בחיי, קשות כמו תופת, עבדתי 10 שעות בשבוע כעוזרת בית כדי לממן 50 דקות

לפסיכולוג, ללא מרמור והיה שווה לי כל אגורה.

בעניין ההתלהבות שלך, זה מצויין. שנים הנחיתי קבוצות בתחום הנפש. לימדתי תלמידים שלי את התאורייה ואיך ללמד.

תמיד בהרצאות המבוא היו את ה"מתנגדים" אלה שבעצם הכי צריכים תשומת לב כדי ל"השתכנע" או בשפה שלי אלה שצריכים הכי הרבה שיראו להם את התקווה. ראיתי את תלמידיי מגבים בכל הכוח את המתודה והסברתי את הטעות. יש הרבה דרכים יש הרבה שבילים,  יש המון אפשרויות , ותמיד גם ציינתי את זה.

"המיסיונריות" הכי טובה למה שאתה מאמין זו הדוגמא האישית ,שחייך יהיו טובים ואנשים יוכלו לראות את זה.

פה אני חושבת הטעות של המאמנים וההתנגדות שהם מעוררים. הראה וקדש...

ועוד משהו, החברה שלי הכי קרובה מלמדת אימון. אחד הדברים שהיא מלמדת , זה הקשבה למאומן, הקשבה

ותשומת לב אמיתית למקום שלו , לו עצמו ואיך מביאים אותו לשם. מעט מאד יודעים להקשיב באמת.  

יעל, שום התמכרות ,כולל בהם לדפוסים לא משתנים אם אין שם פורקן ריגשי , למקום ממנו נבנו הדפוסים.

זו הסיבה שרוב המתודות לא עובדות, כי צריך לטעמי שילוב. גם עבודה על הרגש וגם אימון לפעולה. בד בבד!

שמוליק, כל כך כייף לקרוא שיש עוד מישהו שקרוב לדעותי. לא אוהבת אינסטנט, למעט פודינג:)

אורית,

חברה טובה שיודעת להקשיב ולהכיל זה לא פחות מפסיכולוג טוב. אבל לא תמיד יש לה את הכלים להראות לך את הצעד הבא, למרות שאדם שעושה עבודה ופורק

מטענים רגשיים ,הרציונליות שלו להיות במיטבה. וכן, גם אני יודעת שבסופו של דבר האדם יודע הכי טוב מה טוב לו, ורק צריך את הכוחות להוציאם לפועל.

עדנושה, במקרה שלנו חברתי ואני שתינו הפכיות היא אמוציונלית ואני רציונלית ואנחנו משלימות זו את זו.

מה גם שבאופן כללי ופרטי יש פער עצום לעתים של שנים, בין הבנת הידיעה לבין להוציאה לפועל.

כך שבכל מקרה בין אם הולכים לקורסים והשתלמויות ולבין העושים עבודה עצמית פרטית - לוקח הרבה שנים לשנות הרגלי חיים ולהפוך ידיעה לעשיה בשטח.

צטט: מינואט 2011-10-30 12:41:37

תחום האימון מלמד אותנו "תקשורת" שזה מבורך בעיני, רוב הקשרים שלנו עם סביבתנו , בכל תחום של יחסים, לאו דווקא זוגיות קמים, נופלים ומסתבכים על בסיס "חוסר תקשורת".

יש מאיתנו תקשורתיים, מי יותר ומי פחות, מתוך אינטואיציות, ומצליחים לתקשר בהצלחה עם סביבתם, אבל ידע וכלים תמיד ישפרו.

כשאנחנו פונים מיוזמתנו ללמוד תחום מסויים אנחנו פתוחים לקבל ולעשות שינוי, יש בכך "התכווננות" (אנחנו נקבל עצה כשנבקש אותה ולא ממי שמתנדב להשיא אותה כשלא התבקש)

אנחנו מביאים ילדים לעולם ללא ספרי הדרכה, אנחנו מתחתנים ללא הכנה מוקדמת ולכן אנו קוצרים טעויות ואי הבנות שמובילות לתוצאות, גירושין הם תוצאה, סכסוך ואי הבנות בין הורים לילדים , חברים, מקום עבודה וכו' הם "תוצאה" הם לא הסיבה.

מה שצריך לעשות הוא ללמד "תקשורת" (או מה שאתה קורא לו אימון אישי) מקטנות מה שמייצר אצלנו "דפוס" במסגרת מערכת החינוך, כחלק מחינוך.   "דפוס" היא הדרך שתמנע הרבה תוצאות לא רצויות ותמזער משברים ובחירות לא נכונות עד למינימום.

 

___________________________________________

 

מקסים - לא יכול לחשוב על תיאור יפה ונכון יותר.

 

תודה רבה.

צטט: עדנושה 2011-10-30 08:16:14

דודי, בעניין המחיר: היו תקופות בחיי, קשות כמו תופת, עבדתי 10 שעות בשבוע כעוזרת בית כדי לממן 50 דקות

לפסיכולוג, ללא מרמור והיה שווה לי כל אגורה.

 

בעניין ההתלהבות שלך, זה מצויין. שנים הנחיתי קבוצות בתחום הנפש. לימדתי תלמידים שלי את התאורייה ואיך ללמד.

תמיד בהרצאות המבוא היו את ה"מתנגדים" אלה שבעצם הכי צריכים תשומת לב כדי ל"השתכנע" או בשפה שלי אלה שצריכים הכי הרבה שיראו להם את התקווה. ראיתי את תלמידיי מגבים בכל הכוח את המתודה והסברתי את הטעות. יש הרבה דרכים יש הרבה שבילים,  יש המון אפשרויות , ותמיד גם ציינתי את זה.

"המיסיונריות" הכי טובה למה שאתה מאמין זו הדוגמא האישית ,שחייך יהיו טובים ואנשים יוכלו לראות את זה.

פה אני חושבת הטעות של המאמנים וההתנגדות שהם מעוררים. הראה וקדש...

ועוד משהו, החברה שלי הכי קרובה מלמדת אימון. אחד הדברים שהיא מלמדת , זה הקשבה למאומן, הקשבה

ותשומת לב אמיתית למקום שלו , לו עצמו ואיך מביאים אותו לשם. מעט מאד יודעים להקשיב באמת.  

 

יעל, שום התמכרות ,כולל בהם לדפוסים לא משתנים אם אין שם פורקן ריגשי , למקום ממנו נבנו הדפוסים.

זו הסיבה שרוב המתודות לא עובדות, כי צריך לטעמי שילוב. גם עבודה על הרגש וגם אימון לפעולה. בד בבד!

 

שמוליק, כל כך כייף לקרוא שיש עוד מישהו שקרוב לדעותי. לא אוהבת אינסטנט, למעט פודינג:)

 

אורית,

חברה טובה שיודעת להקשיב ולהכיל זה לא פחות מפסיכולוג טוב. אבל לא תמיד יש לה את הכלים להראות לך את הצעד הבא, למרות שאדם שעושה עבודה ופורק

מטענים רגשיים ,הרציונליות שלו להיות במיטבה. וכן, גם אני יודעת שבסופו של דבר האדם יודע הכי טוב מה טוב לו, ורק צריך את הכוחות להוציאם לפועל.

____________________________________________________

אני שמח שמצאת אופטימיות.

אגב - אני טוב יותר בלהקשיב כשאני מתבונן במי שמדבר איתי. אני פחות טוב בלהקשיב למילה הכתובה.

אבל אני מנסה בכ"ז.